הסיפור המופלא על הסרטן שנעלם מעצמו
אישה תושבת הצפון סבלה מגידול סרטני אלים ברגלה, והרופאים המליצו
על כריתת הרגל כסיכוי כמעט יחיד לשרוד את המחלה. אחרי שהניתוח בוטל 3
פעמים מסיבות שונות, היא החליטה להישאר בבית ולהתפלל. כשהיא באה
לביקורת הרופאים נדהמו: הסרטן נעלם
"אם לי היו מספרים את הסיפור הזה הייתי אומר שהמטופלת והרופא שניהם פסיכופתים,
זה לא יכול להיות" - כך אומר מנהל המחלקה האורתופדית-אונקולוגית באיכילוב, ד"ר יעקב
ביקלס, על הסיפור שקרה לתרז דאוד, מורה למדעים מחיפה. למורה מהכרמל היה גידול
סרטני אלים ברגל, שפשוט נעלם מעצמו, ללא טיפול.
"הרגשתי כאבים ברגל, בקרסול, עם נפיחות. בהתחלה התעלמתי", מספרת תרז. "עשו
צילום, וגילו שיש שם גידול גדול, בערך בגודל של תפוז, משהו שרואים ממרחק של 10
מטרים", מוסיף ד"ר ביקלס. נקבעה לה מיד ביופסיה, שהראתה כי מדובר בגידול ממאיר ואלים.
"זה היה שוק גדול", נזכרת תרז, "באותו רגע לא חשבתי שמדובר עלי". במצב כזה הפתרון
שמאפשר ריפוי הוא קטיעה של הרגל. "התחלתי לחשוב על איך יראו החיים שלי בלי רגל.
שלחתי צילומים ובדיקות לארה"ב, ושם הרופאים אמרו אותו דבר: קטיעה", אמרה.
הניתוח בוטל שלוש פעמים
לתרז נקבע ניתוח לקטיעת הרגל באיכילוב, אך ביום הניתוח הוא התבטל מסיבות טכניות,
שאינן קשורות לחולה, ונקבע לה מועד לניתוח אחר. "לא באו לקחת אותי, ואחרי שעה אמרו
שיש מקרים דחופים. אמרתי שאני לא יכולה לחכות עוד ואני הולכת הביתה", משחזרת תרז
את יום הניתוח שלא היה.
שלוש פעמים התבטל הניתוח שנקבע לתרז. "מספרים לי שאימה של תרז חלתה סמוך לאשפוז
שלה והיא החליטה להיות לידה", סיפר מנהל המחלקה על הניתוח השלישי שלא התקיים. "היא
ביטלה את הניתוח, ואמרה שאם שלוש פעמים רצופות הניתוח נדחה זה סימן שהיא לא צריכה
ניתוח. היה לי ברור שהיא הולכת למות תוך זמן לא ארוך. היא אישה משכילה וחכמה, שפויה,
וכשאדם מקבל כזאת החלטה כשהוא מבין את המשמעות שלה אנחנו מכבדים אותה".
לכל הסיפור הקישור הבא
תרז חזרה לביתה בעוספיא, ושלושה חודשים לאחר מכן היא נכנסה שוב לחדר של ד"ר ביקלס. "שאלתי אותה מה קרה, היא חייכה חיוך רחב וגדול ואומרת 'התפללתי'. שלחתי אותה לצילום והגידול הצטמצם בצורה דרמטית. אין דבר כזה, גידול כזה זה חסר תקדים, אני לא ראיתי דבר כזה ולא שמעתי על דבר כזה. אני לא מכיר סרטן שנסוג מהסוג הזה".
אישה תושבת הצפון סבלה מגידול סרטני אלים ברגלה, והרופאים המליצו
על כריתת הרגל כסיכוי כמעט יחיד לשרוד את המחלה. אחרי שהניתוח בוטל 3
פעמים מסיבות שונות, היא החליטה להישאר בבית ולהתפלל. כשהיא באה
לביקורת הרופאים נדהמו: הסרטן נעלם
"אם לי היו מספרים את הסיפור הזה הייתי אומר שהמטופלת והרופא שניהם פסיכופתים,
זה לא יכול להיות" - כך אומר מנהל המחלקה האורתופדית-אונקולוגית באיכילוב, ד"ר יעקב
ביקלס, על הסיפור שקרה לתרז דאוד, מורה למדעים מחיפה. למורה מהכרמל היה גידול
סרטני אלים ברגל, שפשוט נעלם מעצמו, ללא טיפול.
"הרגשתי כאבים ברגל, בקרסול, עם נפיחות. בהתחלה התעלמתי", מספרת תרז. "עשו
צילום, וגילו שיש שם גידול גדול, בערך בגודל של תפוז, משהו שרואים ממרחק של 10
מטרים", מוסיף ד"ר ביקלס. נקבעה לה מיד ביופסיה, שהראתה כי מדובר בגידול ממאיר ואלים.
"זה היה שוק גדול", נזכרת תרז, "באותו רגע לא חשבתי שמדובר עלי". במצב כזה הפתרון
שמאפשר ריפוי הוא קטיעה של הרגל. "התחלתי לחשוב על איך יראו החיים שלי בלי רגל.
שלחתי צילומים ובדיקות לארה"ב, ושם הרופאים אמרו אותו דבר: קטיעה", אמרה.
הניתוח בוטל שלוש פעמים
לתרז נקבע ניתוח לקטיעת הרגל באיכילוב, אך ביום הניתוח הוא התבטל מסיבות טכניות,
שאינן קשורות לחולה, ונקבע לה מועד לניתוח אחר. "לא באו לקחת אותי, ואחרי שעה אמרו
שיש מקרים דחופים. אמרתי שאני לא יכולה לחכות עוד ואני הולכת הביתה", משחזרת תרז
את יום הניתוח שלא היה.
שלוש פעמים התבטל הניתוח שנקבע לתרז. "מספרים לי שאימה של תרז חלתה סמוך לאשפוז
שלה והיא החליטה להיות לידה", סיפר מנהל המחלקה על הניתוח השלישי שלא התקיים. "היא
ביטלה את הניתוח, ואמרה שאם שלוש פעמים רצופות הניתוח נדחה זה סימן שהיא לא צריכה
ניתוח. היה לי ברור שהיא הולכת למות תוך זמן לא ארוך. היא אישה משכילה וחכמה, שפויה,
וכשאדם מקבל כזאת החלטה כשהוא מבין את המשמעות שלה אנחנו מכבדים אותה".
לכל הסיפור הקישור הבא
תרז חזרה לביתה בעוספיא, ושלושה חודשים לאחר מכן היא נכנסה שוב לחדר של ד"ר ביקלס. "שאלתי אותה מה קרה, היא חייכה חיוך רחב וגדול ואומרת 'התפללתי'. שלחתי אותה לצילום והגידול הצטמצם בצורה דרמטית. אין דבר כזה, גידול כזה זה חסר תקדים, אני לא ראיתי דבר כזה ולא שמעתי על דבר כזה. אני לא מכיר סרטן שנסוג מהסוג הזה".