הסיפור השבועי לילד
הסיפור הנוכחי גרם ללא מעט מחברי התקף צחוק בלתי נשלט- ראו הוזהרתם. הוא התחיל איתי באיזה אתר הכרויות, קישקשנו במסרים ואז עברנו לטלפון. הבנאדם אמר שהוא לא טיפוס של טלפון והנחתי שזה בגדר הנורמלי (וחץ מזה מי אני שאדבר- אצלי הנייד מחובר בהלחמה לאוזן בערך ולמרות זאת אני מבינה שלא כולם ככה) . עכשיו- התמונה שלו באתר ההכרויות הייתה יפה חוץ מהפרט השולי שהיא לא הייתה שלו. או בוא ננסח את זה בצורה עדינה- גם עשרה מנתחים פלסטים לא היו גורמים ליצור הזה להראות כמו התמונה. היו לו עיניים מזוגגות כמו של כלב עם כלבת, וחיוך דבילי מרוח על הפרצוף לאורך כל הפגישה, ועוד לא דיברנו על זה שהוא הזמין אייס קפה ולאורך 20 דקות בכה שזה קר. מה באמת??? אייס קפה קר? ואני לתומי חשבתי שהמילה "אייס" היא רק לקישוט..... בכל מקרה, ראיתי אותו והתחשק לי לברוח אך לאור שנים של חינוך פולני נשארתי 20 דקות בשביל הנימוס. אחחח, ה20 דקות הכי ארוכות בחיים שלי. והקטע הכי הזוי שהבנאדם לא קלט בשיט שאני לא בקטע. זאת אומרת- בדרך כלל צריך לסתום לי את הפה בכוח, ולמרות זאת הוצאתי בערך 3 מילים מהפה במהלך הדייט. והוא עוד הזמין אותי לעלות אליו לקפה- שזה ממש לא שקוף בהתחשב בעובדה שישבנו בבית קפה. והקטע שהכי הפריע לי- הייתה לו אינטלגנציה של ילד בן שנתיים עם תסמונת אספרגר, ואני לא מגזימה (לא הרבה לפחות)- שזה, כפי שחברה חכמה שלי אמרה, כנראה אחת הסיבות שהוא לא טיפוס של טלפון. כי אם הייתי מדברת איתו בטלפון אין מצב שהייתי נפגשת איתו. וכמובן- חזרתי הביתה ותוך כדי עישון של חצי חבילה בערך מחקתי את עצמי מכל אתרי ההכרויות למינהם. מיציתי את הקטע של להפגש עם פסיכיים. אז זהו. שכל החברות ההיסטריות שלי ילכו לשדך לאנשים אחרים. אני מיציתי את הקטע הפסיכוטי משהו של בליינדייטים. וחוץ מזה- לא מספיק משעמם לי בשביל להפוך את עצמי לשפן ניסויים. מה דעתכם? האו לו קן יו גו? לילה טוב (או בוקר טוב)
הסיפור הנוכחי גרם ללא מעט מחברי התקף צחוק בלתי נשלט- ראו הוזהרתם. הוא התחיל איתי באיזה אתר הכרויות, קישקשנו במסרים ואז עברנו לטלפון. הבנאדם אמר שהוא לא טיפוס של טלפון והנחתי שזה בגדר הנורמלי (וחץ מזה מי אני שאדבר- אצלי הנייד מחובר בהלחמה לאוזן בערך ולמרות זאת אני מבינה שלא כולם ככה) . עכשיו- התמונה שלו באתר ההכרויות הייתה יפה חוץ מהפרט השולי שהיא לא הייתה שלו. או בוא ננסח את זה בצורה עדינה- גם עשרה מנתחים פלסטים לא היו גורמים ליצור הזה להראות כמו התמונה. היו לו עיניים מזוגגות כמו של כלב עם כלבת, וחיוך דבילי מרוח על הפרצוף לאורך כל הפגישה, ועוד לא דיברנו על זה שהוא הזמין אייס קפה ולאורך 20 דקות בכה שזה קר. מה באמת??? אייס קפה קר? ואני לתומי חשבתי שהמילה "אייס" היא רק לקישוט..... בכל מקרה, ראיתי אותו והתחשק לי לברוח אך לאור שנים של חינוך פולני נשארתי 20 דקות בשביל הנימוס. אחחח, ה20 דקות הכי ארוכות בחיים שלי. והקטע הכי הזוי שהבנאדם לא קלט בשיט שאני לא בקטע. זאת אומרת- בדרך כלל צריך לסתום לי את הפה בכוח, ולמרות זאת הוצאתי בערך 3 מילים מהפה במהלך הדייט. והוא עוד הזמין אותי לעלות אליו לקפה- שזה ממש לא שקוף בהתחשב בעובדה שישבנו בבית קפה. והקטע שהכי הפריע לי- הייתה לו אינטלגנציה של ילד בן שנתיים עם תסמונת אספרגר, ואני לא מגזימה (לא הרבה לפחות)- שזה, כפי שחברה חכמה שלי אמרה, כנראה אחת הסיבות שהוא לא טיפוס של טלפון. כי אם הייתי מדברת איתו בטלפון אין מצב שהייתי נפגשת איתו. וכמובן- חזרתי הביתה ותוך כדי עישון של חצי חבילה בערך מחקתי את עצמי מכל אתרי ההכרויות למינהם. מיציתי את הקטע של להפגש עם פסיכיים. אז זהו. שכל החברות ההיסטריות שלי ילכו לשדך לאנשים אחרים. אני מיציתי את הקטע הפסיכוטי משהו של בליינדייטים. וחוץ מזה- לא מספיק משעמם לי בשביל להפוך את עצמי לשפן ניסויים. מה דעתכם? האו לו קן יו גו? לילה טוב (או בוקר טוב)
