זמן מחצית חיים
New member
הסיפור השלם!
לעזאזל עם האש הזאת, היא כבר ממשיכה לבעור שבועה, אני כבר לא יכול להסתכל על האדום הזה יותר, העשן שורף את הגרון שלי אפילו דרך זכוכית החלון. לפחות עכשיו אני מבין מה הוא רוצה. הוא רוצה שאני אשאר כאן לנצח. הוא רוצה שאני אהפוך לגופה הרביעית על העץ. קיבלתי את הבית מסבא שלי, אני זוכר שביקרתי כאן בילדותי, נכנסתי לחדר אחד בבית, יכולתי להשבע שהדלת נסגרה מאחורי, אחרי 3 שעות של מכות פטיש ההורים שלי הוציאו אותי משם. מאז לא ביקרתי כאן יותר. אבל השטח פה ממש גדול, בית ענק עם 20 דונם יער מסביב הוא די מבודד, אבל כדי שאגור כאן כמה חודשים עד שאמכור אותו. אני יודע שאישתי לא רוצה לעבור לכאן רק על-פי הפרצוף שהיא עשתה כל הדרך מאז שעזבנו את הדירה שלנו, אבל זה יעבור לה, הבית יכול להמכר ביותר מכמה מליוני דולרים, אני לא מתכוון לפספס את ההזדמנות. אני מניח שהדבר המוזר הראשון שקרה, קרה למחרת מהיום בו נכנסנו לדירה, אישתי ציינה כי הקירות ערומים ומכוערים. אותו בוקר ירדנו רק כדי לגלות את הקירות מלאים פרחים, מאז חשתי חמימות מסויימת כלפי הבית, אישתי כמובן החמיצה פנים וציוותה עלי לגזום את כל הפרחים מהקירות. אחרי 5 שנות נישואין למדתי לחיות עם אישתי, אני מניח שהבית לא. מאז אותו בוקר התחילו לקראת דברים אפילו יותר מוזרים, כל לילה אישתי שמעה רעשים מוזרים בדירה, היא התחילה לגלות כתמי דם בכל הבית, ולא היתה פעם אחת בה נכנסה לתוך חדר והדלת לא נסגרה וחבטה בה מאחור. בוקר אחד כשהיתה באמבטיה יד גדולה יצאה מהמים ותפסה בגרונה, היא יצאה מהאמבטיה בריצה במסדרון עד שראתה אותי באחד החדרים. ניסיתי להרגיעה אותה, חיבקתי אותה, התחלתי לנשק אותה, עמדנו כך בערך 2 דקות אחרי זה היא פתחה את העיניים והביטה בחלון, על החצר האחורית. היא קפעה במקום ללא תזוזה, כל הגוף שלה הפך קר יותר מקרח, שערותיה בעורף סמרו. "תסתכל", "מה?", "תסתכל שם על העצים", "מה?", גופות, גופות, המתים הם קוראים לי, אני מסתלכת מפה" היא רצה לחדר התלבשה, וזרקה מעט בגדים למזוודה קטנה. היא יצאה בריצה לעבר המדרגות, "אני לא נשארת כאן עוד דקה, כשתרצה למצא אותי אני אצל אמא, אתה עוד תבוא עלי, אני מכירה אותך" היא המשיכה ללכת לכוון המדרגות. הצעקה היתה חזקה וחדה, היא נשמע בכל חדר בבית, כשהגעתי למדרגות והסתכלתי למעטה היה כבר ממש מאוחר, היא שכבה למעטה בתוך שלולית דם. כשהגעתי מהלוויה נכנסתי למסדרון ופתאום פשוט היתה שם דלת שמעולם לא ראיתי לפני, נכנסתי לחדר גדול שהתחיל במדרגות, כשירדתי בהם גיליתי ספריה ענקית. כשהדלקתי את כל הנרות נגלו לעיני אלפי ספרים, ושולחן קטן אליו ספר גדול. התישבתי ליד השולחן, ופתחתי את הספר. זה יהיה אילן היוחסין של כל המשפחה, על-פיו כל בני המשפחה נולדו ומתו בתוך הבית, על-פיו אני הצאצא האחרון של משפחתי. לא הרגשתי איך נרדמתי, אבל את החלום שחלמתי אני אזכור למשך כל חיי, אפילו עם הם ימשכו עוד כמה ימים, ואז אמות מרעב. היתי מחוץ לבית, הדלת לא נפתחה אז הלכתי סביב, הגעתי לחצר האחורית, עמד שם עץ האלון הגדול, הלכתי סביבו ופתאום הרגשתי שמשהוא נוגעה בי. הרמתי את ראשי, על ענף אחד היתה תלויה גופה, היא היתה עטופה בסדין לבן, והראש היה מכוסה בשק קרועה, הגופה היתה תלויה בצוורה והתנדנדה ברוח. כשהתעוררתי כל הנרת כבו, היתי צריך למשש את דרכי באפלה החוצה, בדרך הרגשתי משהוא שממש דמה לגופה, אבל לא נתתי לזה להטריד אותי. כשיצאתי בחוץ היה אור, הסתובבתי הלכתי חזרה כמה פעמים אבל לא מצאתי את הדלת שוב. יצאתי החוצה בדיוק כששרכב עצר ליד הבית. זה היה המתווח, הוא הביא קונה לבית. הראתי לו את כל הבית ובסוף יצאנו למרפסת, עמדנו על המרפסת כחצי שעה, הבנתי שהוא מעוניין, ביקשתי את סליחתו ונכנסתי עם המתווח פנימה "אתה חושב שהוא יקנה", "היתי אומר שיש סיכוי טוב". כשיצאנו שוב למרפסת הקונה כבר לא עמד שם, עזרתי עומץ והבטתי למעטה. כשחזרתי מתחנת המשטרה הלכתי ישר לישון, בלילה חלמתי את אותו החלום, אבל הפעם היוא שני גופות על העץ, על הסדין של אחת מהן הופיעו כתמי דם. כשהתעוררתי הבנתי שנמאס לי מהבית הזה, עם השטח שווה הרבה הוא יהיה שווה הרבה גם בלי הבית עצמו. פתחתי ספר טלפונים והתקשרתי למספר של חברת הבניה הראשונה שראיתי. "נשלך מישהוא אליך אחרי הצהרים" אמרה הגברת וניתקה. אחר הצהריים הגיעה האדון לביתי, "אני רוצה להרוס את הבית הזה, אני רוצה פה מגרש ריק, אה, כן וגם תכרתו את העצים מאחוריו. במיוחד את עץ העלון הגדול". הסברתי לאיש בדיוק מה שאני רוצה, הוא חשב לרגע ואז אמר "זה אפשרי, עם נתחיל מחר נסיים אחרי חודש", הודתי לאיש ועליתי למעלה לאסוף את החפצים שלי. קיוויתי בלות את הלילה במלון, אין סיכוי שאני נשאר פה בבית עוד יום, כשפתאום שמעתי את הפיצוץ. ירדתי למעטה במהירות, האדון לא הספיק אפילו לצאת מהחצר, כשהתמוטט העץ על מכוניתו. השריף הסביר לי שמחר אצתרך לנסועה לתחנת-המשטרה לתת הצהרה. אספתי את חפצי וירדתי למכונית, ישנתי בלילה במכונית, חלמתי את אותו חלום שוב, הפעם היוא על העץ 3 גופות. התעוררתי באמצע הלילה במכונית, הכל היה שקט מסביב, יצאתי מהמכונית, והתחלתי ללכת סביב לבית. התקרבתי לעץ באיטיות. כל 3 הגופות היוא תלויות עליו הרמתי את עיני וראיתי שעל כל העצים בחצר האחורית היוא תלויות גופות, יער שלם של גופות עטופות בלבן, פשוט מתנדנדות להן ברוח. רצתי במהירות למכונית התחלתי לנסועה, היתי כבר בחצי הדרך לעיר כשהתחילה השרפה. היא התקדמה במהירות לכיוון הבית, ועילצה גם אותי לאותו כיוון. נכנסתי לחדר ונעלתי את הדלת, באותו הלילה חלמתי את החלום שוב הפעם, הפעם יחד הגופות היה תלוי על הענף חבל תליה, הבנתי שהוא מיועד לי. אבל אני עדיין בחדר, בנתיים הבית לא עושה כלום, אבל האוכל מתחיל להגמר, ולאש לא נראה סוף.
לעזאזל עם האש הזאת, היא כבר ממשיכה לבעור שבועה, אני כבר לא יכול להסתכל על האדום הזה יותר, העשן שורף את הגרון שלי אפילו דרך זכוכית החלון. לפחות עכשיו אני מבין מה הוא רוצה. הוא רוצה שאני אשאר כאן לנצח. הוא רוצה שאני אהפוך לגופה הרביעית על העץ. קיבלתי את הבית מסבא שלי, אני זוכר שביקרתי כאן בילדותי, נכנסתי לחדר אחד בבית, יכולתי להשבע שהדלת נסגרה מאחורי, אחרי 3 שעות של מכות פטיש ההורים שלי הוציאו אותי משם. מאז לא ביקרתי כאן יותר. אבל השטח פה ממש גדול, בית ענק עם 20 דונם יער מסביב הוא די מבודד, אבל כדי שאגור כאן כמה חודשים עד שאמכור אותו. אני יודע שאישתי לא רוצה לעבור לכאן רק על-פי הפרצוף שהיא עשתה כל הדרך מאז שעזבנו את הדירה שלנו, אבל זה יעבור לה, הבית יכול להמכר ביותר מכמה מליוני דולרים, אני לא מתכוון לפספס את ההזדמנות. אני מניח שהדבר המוזר הראשון שקרה, קרה למחרת מהיום בו נכנסנו לדירה, אישתי ציינה כי הקירות ערומים ומכוערים. אותו בוקר ירדנו רק כדי לגלות את הקירות מלאים פרחים, מאז חשתי חמימות מסויימת כלפי הבית, אישתי כמובן החמיצה פנים וציוותה עלי לגזום את כל הפרחים מהקירות. אחרי 5 שנות נישואין למדתי לחיות עם אישתי, אני מניח שהבית לא. מאז אותו בוקר התחילו לקראת דברים אפילו יותר מוזרים, כל לילה אישתי שמעה רעשים מוזרים בדירה, היא התחילה לגלות כתמי דם בכל הבית, ולא היתה פעם אחת בה נכנסה לתוך חדר והדלת לא נסגרה וחבטה בה מאחור. בוקר אחד כשהיתה באמבטיה יד גדולה יצאה מהמים ותפסה בגרונה, היא יצאה מהאמבטיה בריצה במסדרון עד שראתה אותי באחד החדרים. ניסיתי להרגיעה אותה, חיבקתי אותה, התחלתי לנשק אותה, עמדנו כך בערך 2 דקות אחרי זה היא פתחה את העיניים והביטה בחלון, על החצר האחורית. היא קפעה במקום ללא תזוזה, כל הגוף שלה הפך קר יותר מקרח, שערותיה בעורף סמרו. "תסתכל", "מה?", "תסתכל שם על העצים", "מה?", גופות, גופות, המתים הם קוראים לי, אני מסתלכת מפה" היא רצה לחדר התלבשה, וזרקה מעט בגדים למזוודה קטנה. היא יצאה בריצה לעבר המדרגות, "אני לא נשארת כאן עוד דקה, כשתרצה למצא אותי אני אצל אמא, אתה עוד תבוא עלי, אני מכירה אותך" היא המשיכה ללכת לכוון המדרגות. הצעקה היתה חזקה וחדה, היא נשמע בכל חדר בבית, כשהגעתי למדרגות והסתכלתי למעטה היה כבר ממש מאוחר, היא שכבה למעטה בתוך שלולית דם. כשהגעתי מהלוויה נכנסתי למסדרון ופתאום פשוט היתה שם דלת שמעולם לא ראיתי לפני, נכנסתי לחדר גדול שהתחיל במדרגות, כשירדתי בהם גיליתי ספריה ענקית. כשהדלקתי את כל הנרות נגלו לעיני אלפי ספרים, ושולחן קטן אליו ספר גדול. התישבתי ליד השולחן, ופתחתי את הספר. זה יהיה אילן היוחסין של כל המשפחה, על-פיו כל בני המשפחה נולדו ומתו בתוך הבית, על-פיו אני הצאצא האחרון של משפחתי. לא הרגשתי איך נרדמתי, אבל את החלום שחלמתי אני אזכור למשך כל חיי, אפילו עם הם ימשכו עוד כמה ימים, ואז אמות מרעב. היתי מחוץ לבית, הדלת לא נפתחה אז הלכתי סביב, הגעתי לחצר האחורית, עמד שם עץ האלון הגדול, הלכתי סביבו ופתאום הרגשתי שמשהוא נוגעה בי. הרמתי את ראשי, על ענף אחד היתה תלויה גופה, היא היתה עטופה בסדין לבן, והראש היה מכוסה בשק קרועה, הגופה היתה תלויה בצוורה והתנדנדה ברוח. כשהתעוררתי כל הנרת כבו, היתי צריך למשש את דרכי באפלה החוצה, בדרך הרגשתי משהוא שממש דמה לגופה, אבל לא נתתי לזה להטריד אותי. כשיצאתי בחוץ היה אור, הסתובבתי הלכתי חזרה כמה פעמים אבל לא מצאתי את הדלת שוב. יצאתי החוצה בדיוק כששרכב עצר ליד הבית. זה היה המתווח, הוא הביא קונה לבית. הראתי לו את כל הבית ובסוף יצאנו למרפסת, עמדנו על המרפסת כחצי שעה, הבנתי שהוא מעוניין, ביקשתי את סליחתו ונכנסתי עם המתווח פנימה "אתה חושב שהוא יקנה", "היתי אומר שיש סיכוי טוב". כשיצאנו שוב למרפסת הקונה כבר לא עמד שם, עזרתי עומץ והבטתי למעטה. כשחזרתי מתחנת המשטרה הלכתי ישר לישון, בלילה חלמתי את אותו החלום, אבל הפעם היוא שני גופות על העץ, על הסדין של אחת מהן הופיעו כתמי דם. כשהתעוררתי הבנתי שנמאס לי מהבית הזה, עם השטח שווה הרבה הוא יהיה שווה הרבה גם בלי הבית עצמו. פתחתי ספר טלפונים והתקשרתי למספר של חברת הבניה הראשונה שראיתי. "נשלך מישהוא אליך אחרי הצהרים" אמרה הגברת וניתקה. אחר הצהריים הגיעה האדון לביתי, "אני רוצה להרוס את הבית הזה, אני רוצה פה מגרש ריק, אה, כן וגם תכרתו את העצים מאחוריו. במיוחד את עץ העלון הגדול". הסברתי לאיש בדיוק מה שאני רוצה, הוא חשב לרגע ואז אמר "זה אפשרי, עם נתחיל מחר נסיים אחרי חודש", הודתי לאיש ועליתי למעלה לאסוף את החפצים שלי. קיוויתי בלות את הלילה במלון, אין סיכוי שאני נשאר פה בבית עוד יום, כשפתאום שמעתי את הפיצוץ. ירדתי למעטה במהירות, האדון לא הספיק אפילו לצאת מהחצר, כשהתמוטט העץ על מכוניתו. השריף הסביר לי שמחר אצתרך לנסועה לתחנת-המשטרה לתת הצהרה. אספתי את חפצי וירדתי למכונית, ישנתי בלילה במכונית, חלמתי את אותו חלום שוב, הפעם היוא על העץ 3 גופות. התעוררתי באמצע הלילה במכונית, הכל היה שקט מסביב, יצאתי מהמכונית, והתחלתי ללכת סביב לבית. התקרבתי לעץ באיטיות. כל 3 הגופות היוא תלויות עליו הרמתי את עיני וראיתי שעל כל העצים בחצר האחורית היוא תלויות גופות, יער שלם של גופות עטופות בלבן, פשוט מתנדנדות להן ברוח. רצתי במהירות למכונית התחלתי לנסועה, היתי כבר בחצי הדרך לעיר כשהתחילה השרפה. היא התקדמה במהירות לכיוון הבית, ועילצה גם אותי לאותו כיוון. נכנסתי לחדר ונעלתי את הדלת, באותו הלילה חלמתי את החלום שוב הפעם, הפעם יחד הגופות היה תלוי על הענף חבל תליה, הבנתי שהוא מיועד לי. אבל אני עדיין בחדר, בנתיים הבית לא עושה כלום, אבל האוכל מתחיל להגמר, ולאש לא נראה סוף.
