הסיפור לבקשתו של בן-חורין
שוב אני מתעורר בשעה שתיים בצהריים. האור חודר מבחוץ. אני מנסה למשוך את הזמן במיטה, להסתובב מצד לצד. אין לי מושג מה לעשות היום. לחפש עבודה, לספוג שוב את ההשפלות הלו. אין לי כוח ליזום פעולות אקטיביות, מכסימום להיות פסיבי, בנוחות של הבית. אז אני יושב בבית, קורא קצת, כותב, גולש באינטרנט, מכין לי משהו קטן לאכול. בגיל 36 ואני מכין לי אוכל לבד. פעם חשבתי מה כל כך רע בי. אני נראה בסדר, אני מלומד, יכול להיות שאני פשוט אוהב להיות לבד? יכול להיות שאני פשוט פחדן לשנות דברים? יש לי הרבה דברים להגיד אבל איכשהו המילים לא ממש יוצאות לי כמו שצריך. בשמונה בערב אני מחליט קצת לצאת מהבית. הולך לקניון, מסתובב שם. רואה אותך עם השיער הבלונדיני השופע והעיניים הירוקות עוברת מולי בלי בכלל לשים לב. אולי את בטוחה שאני נשוי. אני גם רואה אותך, עולל על כתפיך כשאשתך מסיעה בעגלה מאחורה את התינוקת שלכם. איזה יופי לראות את זה. אני משפיל מבט, יכול להיות שאני מקנא? אין לי הרבה מה לעשות בקניון. קניתי לי משהו קטן. אין לי יותר מידי כסף לבזבז, כעת כשאני לא עובד. ואני חוזר הביתה לעוד לילה של בדידות.
שוב אני מתעורר בשעה שתיים בצהריים. האור חודר מבחוץ. אני מנסה למשוך את הזמן במיטה, להסתובב מצד לצד. אין לי מושג מה לעשות היום. לחפש עבודה, לספוג שוב את ההשפלות הלו. אין לי כוח ליזום פעולות אקטיביות, מכסימום להיות פסיבי, בנוחות של הבית. אז אני יושב בבית, קורא קצת, כותב, גולש באינטרנט, מכין לי משהו קטן לאכול. בגיל 36 ואני מכין לי אוכל לבד. פעם חשבתי מה כל כך רע בי. אני נראה בסדר, אני מלומד, יכול להיות שאני פשוט אוהב להיות לבד? יכול להיות שאני פשוט פחדן לשנות דברים? יש לי הרבה דברים להגיד אבל איכשהו המילים לא ממש יוצאות לי כמו שצריך. בשמונה בערב אני מחליט קצת לצאת מהבית. הולך לקניון, מסתובב שם. רואה אותך עם השיער הבלונדיני השופע והעיניים הירוקות עוברת מולי בלי בכלל לשים לב. אולי את בטוחה שאני נשוי. אני גם רואה אותך, עולל על כתפיך כשאשתך מסיעה בעגלה מאחורה את התינוקת שלכם. איזה יופי לראות את זה. אני משפיל מבט, יכול להיות שאני מקנא? אין לי הרבה מה לעשות בקניון. קניתי לי משהו קטן. אין לי יותר מידי כסף לבזבז, כעת כשאני לא עובד. ואני חוזר הביתה לעוד לילה של בדידות.