הסיפור קורע הלב של חייו של אחד ממכריי כעני מרוד.
- פותח הנושא hrpbiiapnrpeltework
- פורסם בתאריך
- מצב
hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
אני מכיר מישהו הנוהג ללעוג ולבוז לי על רמת חלק מהמסעדות אותן אני נוהג לפקוד.
הקטע המצחיק, הוא שהוא כל-כך עני, שהוא מצידו אפילו אינו מסוגל לממן עבור עצמו ארוחה במסעדה, אפילו אם זאת מסעדת מזון מהיר כבסגנון מסעדות המזון המהיר שהוא צוחק עליי שאני אוכל בהן.
ממש עצוב, בייחוד בגילו המופלג וכשהוא לקראת סוף חייו
הקטע הכי שובר לב הוא שאחר-כך הוא מנסה להשתמש במנגנון הגנה של הכחשה, שבמסגרתו הוא מנסה לשכנע את עצמו באמצעות כל מיני טענות שהוא לא באמת רוצה את האוכל שאין לו כסף לקנות, ושהוא לא רוצה אותו כי הוא פחות בריא או מלא שמן או יבשושי ועוד וכל מיני תירוצים בסגנון, הכול כדי שזה פחות יכאב
כמובן שבדבר יש גם מימד בולט של נרקיסיזם פגיע. זאת לא רק הכחשה שלו מול עצמו בשביל להגן על עצמו מפני המציאות הקשה והכעורה של חייו בתור עני מרוד שאין לו כסף לאכול במסעדות, אפילו לא מסעדות פשוטות כמסעדות מזון מהיר, ואפילו לא מסעדות של אוכל רחוב כדוגמת שווארמיות ופלאפליות כפי מה שהעיד על עצמו, שזה אפילו עוד יותר פתאט, אלא זה גם ניסיון אקטיבי, הנובע מתוך עליבותם של חייו ודווקא מתוך הגעתו מתוך העמך של העמך של העם, ומתוך המיץ של הזבל, להציג חזות, בפני עצמו ובפני כל העולם, של מישהו שהוא מישהו והוא משהו, ולכן ובניגוד לכל הציפיות הוא עוד מעז להרים את האף על מסעדות מזון מהיר מהסוג שאני אוהב ושהוא מצידו בכלל אין לו כסף לאכול בהן גם אילו היה רוצה.
כל זה בוודאי נשמע מאוד אבסורדי, אבל בעיקרון ההסבר הוא כזה: הוא אדם ברמה נמוכה מאוד, זה הרי ברור וידוע לכל מי שמכיר אותו, קשה לו עם רמתו הנמוכה מאוד ועם עליבותו, ולכן, ואם אין לו כסף בשביל להיות רמה גבוהה, ואין לו את החינוך וההשכלה בשביל להיות רמה גבוהה, אז לפחות הוא מנסה לנהוג כרמה גבוהה ולדבר כרמה גבוהה, כדי כאילו כמו לפחות רק לשוות לעצמו, לפחות לנסות לשוות לעצמו איזושהי חזות מסוימת מול העולם של מישהו שהוא לא אחד מעלובי החיים, לא עני מרוד, לא טיפש מאוד וכל שאר מאפייניו העלובים בתור אחד מאלו המגיעים משולי החברה, ולהוכיח לכל העולם שהוא משהו אחר.
דווקא בגלל שהוא מגיע הכי מהלמטה, ומתוך כזה עולב וחוסר של אפשרויות, כל-כך חשוב לו להציג חזות של משהו אחר ולהוכיח לכל העולם אחרת מאשר מה שהם חושבים ויודעים תיכף ומיד בהביטם בו את המבט הקל שבקלים-שהוא אחד מאותם עלובי החיים עליהם דיבר ויקטור הוגו, ולכן הוא מנסה לשחק אותה שהוא יותר מידי קלאס בשביל מסעדות מזון מהיר פופולאריות כבסגנון מקדונלד'ס ו-.K. F. C, כשבפועל ועובדות המקרה, אפילו שווארמיות ופלאפליות זאת רמה גבוהה מידי בשבילו, בהתחשב בכמה ערך הוא תרם לחברה במהלך חייו ולכן בהתחשב בכמה כסף יש לו.
אני לעומתו, מיותר לציין, שאני ברמה גבוהה באמת, ושאני קלאס אמיתי, אני כמובן שאין לי שום דבר להוכיח, ואני אוכל מה שבא לי, איפה שבא לי וכמה שבא לי, במסעדות ברמה נמוכה ובמסעדות ברמה גבוהה כאחד
אתם יודעים, כל זה מזכיר לי סיפור מצחיק-עצוב מעברי, על מישהי שהכרתי פעם, ושדומה לו מאוד.
סיפור שהיה כך היה:
בתיכון, הייתה לי מורה זונה, שהייתה מזרחית ותימנייה שהגיעה מעוני קשה והתחתנה עם מיליונר שנוטה למות כדי לזכות בכספו. היא סבלה מרגשי נחיתות, נרקיסיזם פגיע, וניסתה להציג את עצמה כאשכנזייה וכמשתכנזת כדי להוכיח כמה שהיא מיוחדת וכמה גבוה הערך שלה כבן-אדם, למרות שהיא לא מיוחדת, והערך שלה כבן-אדם אינו גבוה.
כשנולדו ילדיה, היא נתנה להם שמות מיוחדים ובכך גזרה את דינם ללעג מצידם של הילדים האחרים, כדי להוכיח לעולם כמה היא מיוחדת ואשכנזייה. היא גם ילדה אותם בביתה במקום בבית חולים, תוך כדי סיכון חייהם, כדי להוכיח כמה שהיא מיוחדת ואשכנזייה. היא גם סיפרה לכיתה שלי שהיא לא רואה טלוויזיה, ושהיא לא ראתה טלוויזיה כבר שנתיים, מתוך איזושהי אידיאולוגיה שהיא אימצה בכוח של "לא לראות טלוויזיה" כי זה "בזבוז זמן" (כדי להוכיח כמה חכמה ואשכנזייה היא כמובן). היא גם שיתפה אותנו בכל מיני סדנאות מיוחדות שהיא עוברת (כדי להוכיח כמה היא מודעת ואשכנזייה) ועוד ועוד כיוצא בזה. היא גם סיפרה כמה בריא היא אוכלת (כניסיון לאמץ את מה שהיא מדמה בעיני רוחה לאורח החיים והתזונה האשכנזיים).
בתור אדם חכם מאוד ובעל כושר הבחנה, הבנתי מיד והיה לי ברור שזאת מזרחית משתכנזת המנסה להעלות את ערכה בעיני עצמה ובעיני הסובבים אותה ולפלס את דרכה אל תוך האליטה האשכנזית, כאשר מה שהיא לא הבינה, זה עד כמה שאין לה סיכוי. לא להצליח לפלס את דרכה אל תוך האנשים שלי ואפילו לא להידמות אלינו, לא משנה מה תעשה. כי מי זה בן-אדם, ומה זה בן-אדם, זה דבר שמגיע הרבה יותר מתוך הבית ומתוך הילדות מאשר המשך החיים, וזה לא מאוד משנה מה נעשה בהמשך החיים.
ותראו לדוגמה אותו, את אותו אדם שבו עוסק שרשור זה (אם כי כמובן שלא אחשוף אותו ואת זהותו מפאת צנעת הפרט). חרדי מפגר וכנראה גם מזרחי (לא שאני גזען, אבל אנשים מסוימים מגיעים ממקומות מסוימים שמתאפיינים ברמת חיים מסוג מסוים שיוצרת אנשים ברמה מסוימת, ואז זאת כבר לא גזענות, זאת מציאות, שזה משהו אחר), אקדמאי חדש שהוא האדם הראשון בהיסטוריה של משפחתו עם השכלה אקדמית, גם זה פייק-תואר בצילום וגם זה מחו"ל, כי הוא הרי הלך ללמוד באקדמיה לפני זילות ההשכלה הגבוהה ולכן בארץ לא היה יכול להתקבל כמו מה שדיברגנט חדש ונוסטלגיה טרום קורונה עשו עשורים אחריו ממש כאן בארץ הודות לזילות ההשכלה הגבוהה למרות חוסר הכשירות הבוטה שלהם, מתנשא על מסעדות מזון מהיר פופולאריות כשאפילו כסף לפלאפל ושווארמה אין לו, הכול כדי להוכיח את "רמתו הגבוהה" עאלק
, וכן הלאה וכן הלאה.
האם אתם מזהים נקודות דמיון, בין הסיפורים שלו ושל המורה הזונה שלי מהתיכון?
אני, מנגד, שמשפחתי כבר דורות באקדמיה, שאני אשכנזי ורוסי, נצר לשושלת ארוכה של רופאים, מולטי מיליונרים, מתמודדי אולימפיאדות זוכי פרסים, חברים של קיסרים, גיבורי מלחמה, חברים של חברי כנסת וסלבריטאים שכותבים עליהם בעיתונים, אני, מנגד, בניגוד למורה הזונה שהייתה לי בתיכון, ובניגוד אליו, ולצורך הדוגמה, לילדים שלי יהיו שמות רגילים, אשתי תלד אותם בבית חולים, לא עברתי שום סדנאות, בזמן סגרי הקורונה טחנתי את כל נטפליקס דק-דק, אני רואה תוכניות טראש כמו האח הגדול, אני לא אוכל נורא-נורא בריא, ואני אוכל במסעדות זולות ומסעדות יקרות כאחד.
כנראה שלי אין מה להוכיח
אני מקווה שהאדם בו עוסק השרשור יראה אותו, יקרא אותו (למרות טיפשותו המופלגת ועל כן פחד האלוהים שלו מטקסטים ארוכים) וילמד היום כמה דברים חשובים
בהצלחה
הקטע המצחיק, הוא שהוא כל-כך עני, שהוא מצידו אפילו אינו מסוגל לממן עבור עצמו ארוחה במסעדה, אפילו אם זאת מסעדת מזון מהיר כבסגנון מסעדות המזון המהיר שהוא צוחק עליי שאני אוכל בהן.
ממש עצוב, בייחוד בגילו המופלג וכשהוא לקראת סוף חייו
הקטע הכי שובר לב הוא שאחר-כך הוא מנסה להשתמש במנגנון הגנה של הכחשה, שבמסגרתו הוא מנסה לשכנע את עצמו באמצעות כל מיני טענות שהוא לא באמת רוצה את האוכל שאין לו כסף לקנות, ושהוא לא רוצה אותו כי הוא פחות בריא או מלא שמן או יבשושי ועוד וכל מיני תירוצים בסגנון, הכול כדי שזה פחות יכאב
כמובן שבדבר יש גם מימד בולט של נרקיסיזם פגיע. זאת לא רק הכחשה שלו מול עצמו בשביל להגן על עצמו מפני המציאות הקשה והכעורה של חייו בתור עני מרוד שאין לו כסף לאכול במסעדות, אפילו לא מסעדות פשוטות כמסעדות מזון מהיר, ואפילו לא מסעדות של אוכל רחוב כדוגמת שווארמיות ופלאפליות כפי מה שהעיד על עצמו, שזה אפילו עוד יותר פתאט, אלא זה גם ניסיון אקטיבי, הנובע מתוך עליבותם של חייו ודווקא מתוך הגעתו מתוך העמך של העמך של העם, ומתוך המיץ של הזבל, להציג חזות, בפני עצמו ובפני כל העולם, של מישהו שהוא מישהו והוא משהו, ולכן ובניגוד לכל הציפיות הוא עוד מעז להרים את האף על מסעדות מזון מהיר מהסוג שאני אוהב ושהוא מצידו בכלל אין לו כסף לאכול בהן גם אילו היה רוצה.
כל זה בוודאי נשמע מאוד אבסורדי, אבל בעיקרון ההסבר הוא כזה: הוא אדם ברמה נמוכה מאוד, זה הרי ברור וידוע לכל מי שמכיר אותו, קשה לו עם רמתו הנמוכה מאוד ועם עליבותו, ולכן, ואם אין לו כסף בשביל להיות רמה גבוהה, ואין לו את החינוך וההשכלה בשביל להיות רמה גבוהה, אז לפחות הוא מנסה לנהוג כרמה גבוהה ולדבר כרמה גבוהה, כדי כאילו כמו לפחות רק לשוות לעצמו, לפחות לנסות לשוות לעצמו איזושהי חזות מסוימת מול העולם של מישהו שהוא לא אחד מעלובי החיים, לא עני מרוד, לא טיפש מאוד וכל שאר מאפייניו העלובים בתור אחד מאלו המגיעים משולי החברה, ולהוכיח לכל העולם שהוא משהו אחר.
דווקא בגלל שהוא מגיע הכי מהלמטה, ומתוך כזה עולב וחוסר של אפשרויות, כל-כך חשוב לו להציג חזות של משהו אחר ולהוכיח לכל העולם אחרת מאשר מה שהם חושבים ויודעים תיכף ומיד בהביטם בו את המבט הקל שבקלים-שהוא אחד מאותם עלובי החיים עליהם דיבר ויקטור הוגו, ולכן הוא מנסה לשחק אותה שהוא יותר מידי קלאס בשביל מסעדות מזון מהיר פופולאריות כבסגנון מקדונלד'ס ו-.K. F. C, כשבפועל ועובדות המקרה, אפילו שווארמיות ופלאפליות זאת רמה גבוהה מידי בשבילו, בהתחשב בכמה ערך הוא תרם לחברה במהלך חייו ולכן בהתחשב בכמה כסף יש לו.
אני לעומתו, מיותר לציין, שאני ברמה גבוהה באמת, ושאני קלאס אמיתי, אני כמובן שאין לי שום דבר להוכיח, ואני אוכל מה שבא לי, איפה שבא לי וכמה שבא לי, במסעדות ברמה נמוכה ובמסעדות ברמה גבוהה כאחד
אתם יודעים, כל זה מזכיר לי סיפור מצחיק-עצוב מעברי, על מישהי שהכרתי פעם, ושדומה לו מאוד.
סיפור שהיה כך היה:
בתיכון, הייתה לי מורה זונה, שהייתה מזרחית ותימנייה שהגיעה מעוני קשה והתחתנה עם מיליונר שנוטה למות כדי לזכות בכספו. היא סבלה מרגשי נחיתות, נרקיסיזם פגיע, וניסתה להציג את עצמה כאשכנזייה וכמשתכנזת כדי להוכיח כמה שהיא מיוחדת וכמה גבוה הערך שלה כבן-אדם, למרות שהיא לא מיוחדת, והערך שלה כבן-אדם אינו גבוה.
כשנולדו ילדיה, היא נתנה להם שמות מיוחדים ובכך גזרה את דינם ללעג מצידם של הילדים האחרים, כדי להוכיח לעולם כמה היא מיוחדת ואשכנזייה. היא גם ילדה אותם בביתה במקום בבית חולים, תוך כדי סיכון חייהם, כדי להוכיח כמה שהיא מיוחדת ואשכנזייה. היא גם סיפרה לכיתה שלי שהיא לא רואה טלוויזיה, ושהיא לא ראתה טלוויזיה כבר שנתיים, מתוך איזושהי אידיאולוגיה שהיא אימצה בכוח של "לא לראות טלוויזיה" כי זה "בזבוז זמן" (כדי להוכיח כמה חכמה ואשכנזייה היא כמובן). היא גם שיתפה אותנו בכל מיני סדנאות מיוחדות שהיא עוברת (כדי להוכיח כמה היא מודעת ואשכנזייה) ועוד ועוד כיוצא בזה. היא גם סיפרה כמה בריא היא אוכלת (כניסיון לאמץ את מה שהיא מדמה בעיני רוחה לאורח החיים והתזונה האשכנזיים).
בתור אדם חכם מאוד ובעל כושר הבחנה, הבנתי מיד והיה לי ברור שזאת מזרחית משתכנזת המנסה להעלות את ערכה בעיני עצמה ובעיני הסובבים אותה ולפלס את דרכה אל תוך האליטה האשכנזית, כאשר מה שהיא לא הבינה, זה עד כמה שאין לה סיכוי. לא להצליח לפלס את דרכה אל תוך האנשים שלי ואפילו לא להידמות אלינו, לא משנה מה תעשה. כי מי זה בן-אדם, ומה זה בן-אדם, זה דבר שמגיע הרבה יותר מתוך הבית ומתוך הילדות מאשר המשך החיים, וזה לא מאוד משנה מה נעשה בהמשך החיים.
ותראו לדוגמה אותו, את אותו אדם שבו עוסק שרשור זה (אם כי כמובן שלא אחשוף אותו ואת זהותו מפאת צנעת הפרט). חרדי מפגר וכנראה גם מזרחי (לא שאני גזען, אבל אנשים מסוימים מגיעים ממקומות מסוימים שמתאפיינים ברמת חיים מסוג מסוים שיוצרת אנשים ברמה מסוימת, ואז זאת כבר לא גזענות, זאת מציאות, שזה משהו אחר), אקדמאי חדש שהוא האדם הראשון בהיסטוריה של משפחתו עם השכלה אקדמית, גם זה פייק-תואר בצילום וגם זה מחו"ל, כי הוא הרי הלך ללמוד באקדמיה לפני זילות ההשכלה הגבוהה ולכן בארץ לא היה יכול להתקבל כמו מה שדיברגנט חדש ונוסטלגיה טרום קורונה עשו עשורים אחריו ממש כאן בארץ הודות לזילות ההשכלה הגבוהה למרות חוסר הכשירות הבוטה שלהם, מתנשא על מסעדות מזון מהיר פופולאריות כשאפילו כסף לפלאפל ושווארמה אין לו, הכול כדי להוכיח את "רמתו הגבוהה" עאלק
, וכן הלאה וכן הלאה.האם אתם מזהים נקודות דמיון, בין הסיפורים שלו ושל המורה הזונה שלי מהתיכון?
אני, מנגד, שמשפחתי כבר דורות באקדמיה, שאני אשכנזי ורוסי, נצר לשושלת ארוכה של רופאים, מולטי מיליונרים, מתמודדי אולימפיאדות זוכי פרסים, חברים של קיסרים, גיבורי מלחמה, חברים של חברי כנסת וסלבריטאים שכותבים עליהם בעיתונים, אני, מנגד, בניגוד למורה הזונה שהייתה לי בתיכון, ובניגוד אליו, ולצורך הדוגמה, לילדים שלי יהיו שמות רגילים, אשתי תלד אותם בבית חולים, לא עברתי שום סדנאות, בזמן סגרי הקורונה טחנתי את כל נטפליקס דק-דק, אני רואה תוכניות טראש כמו האח הגדול, אני לא אוכל נורא-נורא בריא, ואני אוכל במסעדות זולות ומסעדות יקרות כאחד.
כנראה שלי אין מה להוכיח
אני מקווה שהאדם בו עוסק השרשור יראה אותו, יקרא אותו (למרות טיפשותו המופלגת ועל כן פחד האלוהים שלו מטקסטים ארוכים) וילמד היום כמה דברים חשובים
בהצלחה
hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
הודעה ניהולית:
מאחר והכותב הוזהר יותר מפעם אחת על פתיחת שרשורים בסגנון הזה (מלל ארוך + תמונות חסרי כל רלוונטיות), שרשור זה יינעל בעוד מספר דקות (ההמתנה היא רק מפאת כבודו של הכותב ועל-מנת לאפשר לו להגיב על הודעה זו ככל שיחפוץ בכך).
מאחר והכותב הוזהר יותר מפעם אחת על פתיחת שרשורים בסגנון הזה (מלל ארוך + תמונות חסרי כל רלוונטיות), שרשור זה יינעל בעוד מספר דקות (ההמתנה היא רק מפאת כבודו של הכותב ועל-מנת לאפשר לו להגיב על הודעה זו ככל שיחפוץ בכך).
לאחר המתנה של קרוב לשעתיים, שרשור זה יינעל כעת מהסיבות שציינתי למעלה.
נזכיר, כל אחת ואחד יכולים לפתוח שרשור בפורום זה, בכל נושא שחשקה נפשם. אולם כאלה שמבקשים להציף את הפורום בהגיגיהם על-ידי פתיחת שרשורים מרובים, מתבקשים לעשות זאת בפתיחת שרשורים קצרים ותמציתיים וללא סדרת תמונות שאין להם כל קשר לנושא משל היינו עמוד פרטי של מישהו בפייסבוק.
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.