הסיפור שלי במשרד

בטןגב77

New member
הסיפור שלי במשרד

גם לי יש מצבי רוח .....אבל גם לה- היא המנהלת מעלי, מנהלת כללית של הסטודיו ותחת "הבוס" הכללי. אני שמה לב שתלונות/ הערות או צורך בשינוי ושיפור בעבודות שלי שאני מגישה לה היא לא מעבירה אלי (אולי לנסות לחסוך לי עבודה?)אלא מול הבוס (וגם קורה - שאני אם אני שם, בחדר, במקרה אז אני יודעת) היא פתאום מספרת "לעולם" על כל ההערות (למרות שכשאני שואלת אותה במהלך היום אודות העבודה, היא לא משתפת פעולה), בנימת ייאוש או כעס או אדישות או מה. אולי היא לא רוצה להתווכח איתי כי לי יש נטייה "להסביר" תשובות. בכל מקרה, זה עושה לי רע כי אני לא מבינה איפה המקום שלי בכלל אם אתם מבינים..... פעם עוד הייתי מדברת איתה...אבל לא יודעת אולי היא עייפה ממני אבל משום יש לי תחושה שזה לא קשור לזה. זאת פשוט התנהגות לא יפה. התנהגות לא יפה.
 
השאלה

היא האם יש לך עוד אנשים שעובדים איתך באותו תפקיד? אם כן, תתיעצי איתן לפני שאת מגישה לה עבודות בעתיד.
 

בטןגב77

New member
לא

לא. אני היחידה בתפקידי. אני מייצרת עבודה ונתונה כל הזמן בביקורת. זה חלק מהמקצוע אני משערת. אנחנו עובדים בתנאי לחץ, בתנאי שכר גרועים וכו' (לא קשור לנושא) אבל מה לעשות שלפעמים אני נפגעת מאוד (אני רגישה ורגיזה) ואני חושבת שזה תכל'ס אולי ממצבי רוח....או רוגז שלא קשורים אלי....אבל....... וההרגשה הנילוות שהעבודה שלי בינונית (מה שיכול להיות נכון. אבל כאילו ולא נותנים יד גם לשפר את זה)
 
אז

אולי כדאי שתבקשי שכל פעם שהם מתקנים אותך, שישלחו לך את העבודה המתוקנת כדי שתוכלי ללמוד מטעויות?
 
למעלה