"הסיפור שלי הוא קצת מוזר.." (חלק א)
טאמ טאמ טאמ טאמ
.... משינה... טוף לא משנה רציתי לספר את הסיפור שלי... כי נראה לי שהרבה מכם צריכים אותו זה התחיל בכיתה ד.. שהתחיל כל הסיפור של המקובלים..... היה ילד אחד שכל הזמן התנכל אלי.... סתם כי היה בא לו... זה התחיל בעור הבהיר שלי... (אני ממש ממש לבן...).. אחרי זה זה עבר לפזילה שהייתה לי... (כבר אין.. עברתי ניתוח
)... אחרי זה זה עבר לשיניים.. (לא יודע מה יש להם.. סתם אמרו שהן עקומות... למרות שהן לא.. אין לי גשר ולא כלום... למרות שלהם היה וזה מה שהיה הכי דפוק), ואז על זה שאני יותר מדי בלונדיני (לכו תבינו, הם מוצאים את הדברים הכי דפוקים) סבבה... סבלתי.. בכיתי... לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. ילדים התעללו בי קשות.... (kids can be so cruel
)... לפעמים אפילו סתם הרביצו לי... כי הייתי רגיש היה נמאס לי... הלכתי לג'ודו, יצא מזה הרבה, הייתי מקום שני בירושלים, (לא שזה עניין אף אחד), אבל זה עזר לי גם בבצפר היה אחד עומר שהוא בן הראשיים שהתנכלו לי... שפעם אחת במגרש ניסה להרביץ לי, לא יכלתי כבר.. תפסתי אותו והעפתי אותו... הוא היה משותק על הריצפה.... ברחתי משם כי פחדתי לחטוף מכות, הוא היה הרבה יותר חזק יום למחרת הוא התעלם ממני... אבל עדיין.. היה מתח באוויר... אני לא ממצליץ לכם ללכת מכות.... זו לא הדרך... אצלי זה שונה כי לי הרביצו :\..... אז אל תנסו. כיתה ה.... המשיך :\... כיתה ו... המשיך...... אבל בכיתה ו היה לי שיפור עצום.... התחילו לרדת ממני קצת... למה? כי התחלתי ללכת עם גב זקוף והפסקתי לקחת ללב כל מה שאמרו לי וכל מה שעשו לי... אמרו לי "יא בן זונה... יא כלב... יא חרא... איזה ילד מפגר... לבקן.... ילד יצור..." התעלמתי, כאילו, מה כבר אני יכול לעשות? להחזיר? יעלו עלי 20 ילדים מהכיתה לפחות, מה עושים? שותקים ומתעלמים. כי.. מה?! אמא של זונה? לא! אז מה אכפת לי לעזאזל מה שהם אומרים לי? אם הם אומרים שאני בן זונה אני בן זונה? לא, אם הם אומרים שאני יצור אני יצור? לא, הם לא מכתיבים את העולם, הם לא קובעים מה אתה ומי אתה, זה מה עושה. ועד שלא תלמדו את החוק הפשוט הזה, ימשיכו לדרוך עליכם. כיתה ז... השתפר.. חטיבה חדשה ילדים חדשים... הכל היה שונה, אבל עדיין היה את כל הבולשיט הזה של מקובלים ולא מקובלים.. הייתה לי קבוצה פיצפונת של 2 ילדים.. איתי ואבי... טוב.. המשיכה השנה... עדיין היו התנכלויות... על העור שלי בדר"כ. (אני לא מבין מה הביעה? מה כלכך רע בעור שלי? אישית אני אוהב אותו! ודוגרי? זה מה שחשוב). אבל בהרבה פחות... סוף שנה... בואו נגיד שבאמת עשיתי breakthrough בתחום החברתי... באמת שהצליח לי טוב. כיתה ח... הכרתי 5 חברים חדשים. יוחנן (allso known as יוחנחנך), אור, בן, מאור, איתי (איתי אחר), אחלה חברים, באמת חברים אמיתיים! הם איתי עד עכשיו. חבל............ חבל שאני לא יכול להגיד אותו דבר על אבי. אבי עבר בית ספר בסוף ח... כלכך כאב לי.. וגם המחנכת שלנו עזבה אותנו.. שכלכך אהבנו אותה... אבל אבי... הייתי כלכך קרוב לבכי.. המחנכת הזמינה אותי לשיחה.. ואמרה לי שהיא יודעת שקשה לי שאבי עוזב, ואני עוד שניה בכיתי... כי זה כלכך נכון... עכשיו כיתה ט... כלכלך חרא... נשבר :| חשבתי שיגמר כל הבולשיט הזה! והוא ממשייייךךךךךךךך! מי שלא כוסון ודומה לדוגמן - אתה אאוט! לך לחפש מי שיזיין אותך! ודוגרי? זה מה שהבנות שלנו עושות, מחפש מי שיזיין אותן, הבנות אצלנו כלכך שרמוטות זה מפחיד, כל אחת יותר מהשניה, וכמו שאמרתי - אתה לא כוסון\דוגמן פוקס, לך תחפש... טוב זה עד לפה בקשר לכיתות.. טוב. ילדה שאני מכיר מכיתה א, כיתה ו הייתי מאוהב בה, זרקה אותי בשביל מישהו אחר.. כאב לי... בכיתי... הייתי מאוהב בה מכיתה ד... מאז שכבר זה נגמר המשכנו להיות ידידם טובים אז הידידה הזו נדבקה אלי כל הזמן בכיתה ז... לא ירדה לי מהזנב. כיתה ח זה היא נדבקה לחבר שלי בן... ועכשיו היא נדבקת ליואב (עוד מעט תדעו על הצבוע :\) וככה זה אצלה... בכיתה ז, אחרי שכבר היה לה נמאס ממני ומהצומי שלי, עברה לבן ושכחה ממני, אחרי זה, עברה ליואב השנה. אני חשבתי שזה משהו שאני עשיתי שגרם לקשר להתרחק.. חשבתי שזה אולי כי היא לא יודעת כמה היא חשובה לי. בקיצור, כתבתי לה מכתב שאני אמרתי לה בו שאני אוהב אותה.. שהיא ידידה ממש טובה שלי וזהו... מכתב קצר אבל בעל משמעות נתתי לה את המכתב... נתתי לה נשיקה וחיבוק.. אמרתי לה שזה מכל הלב.. איך היא הגיבה תנחשו?.... אהא.. נכון. "אני לא רגילה שאנשים אומרים לי מה שהם מרגישים אלי" האאאאאא? ... גיו מי א פאקינג ברייק!!!!! נולדתי אתמול תגידי לי?! זה לא הזיז לה בגרוש... לא אכפת לה ממני בכלל יש לכם מושג איך זה שהבת שחשבתם שהיא הידידה הכי טובה שלכם לא שמה עליכם? כה... זה כואף :\ מאוד......... יותר ממה שאתם יכולים לדמיין... טוף. סיימנו איתה :\
טאמ טאמ טאמ טאמ
.... משינה... טוף לא משנה רציתי לספר את הסיפור שלי... כי נראה לי שהרבה מכם צריכים אותו זה התחיל בכיתה ד.. שהתחיל כל הסיפור של המקובלים..... היה ילד אחד שכל הזמן התנכל אלי.... סתם כי היה בא לו... זה התחיל בעור הבהיר שלי... (אני ממש ממש לבן...).. אחרי זה זה עבר לפזילה שהייתה לי... (כבר אין.. עברתי ניתוח
... גיו מי א פאקינג ברייק!!!!! נולדתי אתמול תגידי לי?! זה לא הזיז לה בגרוש... לא אכפת לה ממני בכלל יש לכם מושג איך זה שהבת שחשבתם שהיא הידידה הכי טובה שלכם לא שמה עליכם? כה... זה כואף :\ מאוד......... יותר ממה שאתם יכולים לדמיין... טוף. סיימנו איתה :\
