DeepRolling
New member
הסיפור שלי... והצעה
וואו, גיליתי את הפורום לפני כמה ימים, וזאת הרגשה כל כך מוזרה. תמיד הייתי בטוחה שאני לבד, ז'תומרת - ידעתי שבטח קיימים עוד אנשים במצבי, אבל אתם יודעים - זה לא משהו שאנשים נוטים לפרסם ואיכשהו תמיד היתה לי הרגשה שאני לגמרי לבד.
אז אני בת 29 וחצי, אוטוטו 30... וכן, גם לי מעולם לא היתה זוגיות/קשר מיני מכל סוג שהוא. כל כך מוזר לכתוב את זה ככה, זה משהו שמעולם לא סיפרתי לאף אחד... אני מניחה שאנשים מנחשים, בעיקר החברים שמכירים אותי כבר המון שנים ויודעים שמעולם לא הייתי בקשר עם אף אחד, אבל זה לא משהו שאנחנו מדברים עליו. בכלל, אני מדברת יחסית באופן חופשי על סקס וזה לא ממש רשום לי על המצח, אז אני מניחה שלפחות חלק בכלל לא מנחשים.
הסיפור שלי הוא די "רגיל", הכוונה ביחס למה שקראתי פה בפורום
לא היו שום אירועים מיוחדים, הסיפור הרגיל והמוכר של חוסר ביטחון עצמי, לא אוהבת את המראה שלי, קצת עודף משקל, ביישנות... נו, כל מה שרובנו מכירים כל כך טוב.
כל השנים האלה תמיד היה משהו שעצר אותי, ומצאתי מבזבזת את רוב שנות ה-20 שלי בשאלות תהומיות כמו מה יחשבו עלי, מי בכלל ירצה לאהוב אותי ושאר מחשבות חוסר ביטחון עצמי שכאלה, וזה פשוט התגלגל כמו כדור שלג אחד גדול - והנה אני היום. עכשיו אני אפילו לא מנסה להכיר, כי זה יצריך ממני לספר את כל הסיפור, להרים אולי כמה גבות, ואני צריכה לאזור הרבה כוחות בשביל זה. אני לא רוצה לשקר, ולכן אני פשוט נמנעת.
אני חושבת שהבעיה שלי, לפחות בשלב הזה, היא בגלל שאני בתולה. פחות איכפת לי לספר לאנשים שמעולם לא היה לי קשר רציני (כבר סיפרתי את זה, ואני משתדלת כמה שפחות לפרט ושיהיה כמה שיותר קרוב למציאות, אבל לא אמרתי לאף אחד שאני בתולה. למרות שהיו פעמים שרציתי - ופשוט לא היו לי כוחות להתמודד עם מה שיבוא, עם השאלות בעיקר) וזה כבר גרר שיחות שלא בהכרח הייתי מעוניינת לקיים.
בכל אופן, מן הסתם זה משהו שכן אספר בהמשך, אבל כרגע אני מרגישה שזה העול שלי, ואני צריכה להסיר אותו ממני. אני ממש מרגישה שזה עוצר אותי. והחיים קצרים יותר מדי בשביל לדחות כל דבר לרגע ה"נכון", שאני אפילו לא יודעת מה הוא ואם הוא יגיע. ברור לי שזה לא מתאים לכולם, ראיתי שדיברתם על זה במספר שרשורים שונים, אבל אני חושבת שכרגע זה מה שהכי נכון לי.
אז אני די מחפשת מישהו במצב שלי, לא חייב בהכרח להיות בתול גם - יכול להיות גם מישהו עם ניסיון שמבין את המצב, וככה נוכל לעזור אחד לשני.
אני לא מדברת על סטוץ פשוטו כמשמעו, אני מדברת על משהו קצת מעבר לזה מהבחינה שצריך להיות קשובים זה לזו, זה לא יהיה פעם אחת וגמרנו (אולי כן, מי יודע. זורמים), אבל מצד אין את המחוייבות של קשר רציני - לא צריך להתעסק במחשבות של אם אנחנו מתאימים, מי מסודר כלכלית ומי לא, ושאר שאלות קיומיות. לא שאני שוללת התפתחות של קשר אמיתי, אבל הכוונה היא שזה לא מחייב
וואו, טוב, יצא ממש ארוך. סחטיין למי שהגיע עד הלום
נעים להכיר!
וואו, גיליתי את הפורום לפני כמה ימים, וזאת הרגשה כל כך מוזרה. תמיד הייתי בטוחה שאני לבד, ז'תומרת - ידעתי שבטח קיימים עוד אנשים במצבי, אבל אתם יודעים - זה לא משהו שאנשים נוטים לפרסם ואיכשהו תמיד היתה לי הרגשה שאני לגמרי לבד.
אז אני בת 29 וחצי, אוטוטו 30... וכן, גם לי מעולם לא היתה זוגיות/קשר מיני מכל סוג שהוא. כל כך מוזר לכתוב את זה ככה, זה משהו שמעולם לא סיפרתי לאף אחד... אני מניחה שאנשים מנחשים, בעיקר החברים שמכירים אותי כבר המון שנים ויודעים שמעולם לא הייתי בקשר עם אף אחד, אבל זה לא משהו שאנחנו מדברים עליו. בכלל, אני מדברת יחסית באופן חופשי על סקס וזה לא ממש רשום לי על המצח, אז אני מניחה שלפחות חלק בכלל לא מנחשים.
הסיפור שלי הוא די "רגיל", הכוונה ביחס למה שקראתי פה בפורום
כל השנים האלה תמיד היה משהו שעצר אותי, ומצאתי מבזבזת את רוב שנות ה-20 שלי בשאלות תהומיות כמו מה יחשבו עלי, מי בכלל ירצה לאהוב אותי ושאר מחשבות חוסר ביטחון עצמי שכאלה, וזה פשוט התגלגל כמו כדור שלג אחד גדול - והנה אני היום. עכשיו אני אפילו לא מנסה להכיר, כי זה יצריך ממני לספר את כל הסיפור, להרים אולי כמה גבות, ואני צריכה לאזור הרבה כוחות בשביל זה. אני לא רוצה לשקר, ולכן אני פשוט נמנעת.
אני חושבת שהבעיה שלי, לפחות בשלב הזה, היא בגלל שאני בתולה. פחות איכפת לי לספר לאנשים שמעולם לא היה לי קשר רציני (כבר סיפרתי את זה, ואני משתדלת כמה שפחות לפרט ושיהיה כמה שיותר קרוב למציאות, אבל לא אמרתי לאף אחד שאני בתולה. למרות שהיו פעמים שרציתי - ופשוט לא היו לי כוחות להתמודד עם מה שיבוא, עם השאלות בעיקר) וזה כבר גרר שיחות שלא בהכרח הייתי מעוניינת לקיים.
בכל אופן, מן הסתם זה משהו שכן אספר בהמשך, אבל כרגע אני מרגישה שזה העול שלי, ואני צריכה להסיר אותו ממני. אני ממש מרגישה שזה עוצר אותי. והחיים קצרים יותר מדי בשביל לדחות כל דבר לרגע ה"נכון", שאני אפילו לא יודעת מה הוא ואם הוא יגיע. ברור לי שזה לא מתאים לכולם, ראיתי שדיברתם על זה במספר שרשורים שונים, אבל אני חושבת שכרגע זה מה שהכי נכון לי.
אז אני די מחפשת מישהו במצב שלי, לא חייב בהכרח להיות בתול גם - יכול להיות גם מישהו עם ניסיון שמבין את המצב, וככה נוכל לעזור אחד לשני.
אני לא מדברת על סטוץ פשוטו כמשמעו, אני מדברת על משהו קצת מעבר לזה מהבחינה שצריך להיות קשובים זה לזו, זה לא יהיה פעם אחת וגמרנו (אולי כן, מי יודע. זורמים), אבל מצד אין את המחוייבות של קשר רציני - לא צריך להתעסק במחשבות של אם אנחנו מתאימים, מי מסודר כלכלית ומי לא, ושאר שאלות קיומיות. לא שאני שוללת התפתחות של קשר אמיתי, אבל הכוונה היא שזה לא מחייב
וואו, טוב, יצא ממש ארוך. סחטיין למי שהגיע עד הלום
נעים להכיר!
