הסיפור שלי ושאלות בקשר לגימגום

[Eran J]

הסיפור שלי ושאלות בקשר לגימגום

שלום לכולם!! הופתעתי לגלות שקיים פורום של תפוז בנושא גימגום, מוזר שאף פעם לא חשבתי לבדוק. אני בן 22 וכשהייתי קטן (בי"ס יסודי) היו לי תופעות של גימגום לסירוגין, אך רוב הזמן הייתי בסדר ולא נתקעתי ומעולם לא היה מצב חמור מידי של גימגום. המצב שלי היום הרבה יותר טוב ובשיחות פנים אל פנים אני כמעט אף-פעם לא "נתקע", אלא אם אני מדבר על נושא מרגש או משהו כזה או מנסה לספר בדיחה (משהו שכבר למדתי לא לעשות

). אני לא יודע אם זה עדיין קורה כי אני לא מנסה, אבל ככל הנראה אני אגמגם אם אצטרך להקריא קטעים בכתב בקול רם. זו אחת השאלות שאני רוצה לשאול, בעבר, כשהקראתי משהו בקול רם, יכולתי בזמן ההקראה לדעת בדיוק היכן אני "אתקע", וברגע שנתקעתי הייתי צריך להיעצר וממש לאמץ את עצמי פיסית, תוך עיוותים מוזרים של כמה מאיות-שניה, לפלוט את המילה שנתקעתי בה. למה זה קורה? ומאיפה הידיעה היכן אני אתקע? לפעמים כשבדיבור שוטף כשהייתי צעיר ידעתי שאני עומד להיתקע במשפט הבא שאני מתכוון לומר הייתי מוסיף מילות קישור מוזרות כמו "ו..." או "אבל..." לפני תחילת המשפט וזה היה עוזר במשהו לבטא אותו (רק חבל שהייתי הורס את הקשר התחבירי עם מילים שאינן קשורות למה שהתכוונתי לבטא). אומנם קורה לעיתים רחוקות שאני נזכר שיש לי בעיית גימגום, אבל זה עדיין מעצבן שאני לעולם לא אוכל "לנאום נאום" או אפילו סתם להקריא קטע ארוך בקול רם ואני מניח שגם מצבים מלחיצים של ראיון עבודה וכו' יגרמו לי לגמגם. אני מקוה שלא סיבכתי אותכם יותר מידי, מה שאני שואל בעצם זה איך מטפלים בבעיה ברמת החומרה שלי? ולמה בכלל זה קורה? מהן הסיבות לגימגום מהסוג הזה? תודה

 

[RobinhooDw]

שאלה טובה

ספר לנו עוד על שטף הדיבור שלך היום. אתה אומר שכשאתה מדבר עם אנשים בקבוצות וכדומה אתה בכלל לא מגמגם? אפילו סתם במצבים מלחיצים?

 

[shuky63]

השאלות שלך מחברות אותי למיפגש

שהיה באמבי ביום רביעי האחרון ובו הועלתה השאלה מה זה בכלל שטף דיבור. קלינאיות התקשורת מבית חולים איכילוב סיפרו לנו שכלל אין הסכמה בין מגמגמים בשאלה הזאת.אצל חלק שטף הוא לדבר ללא שום התקעות חזרה ותוספות של הברות חיבור כמו שתארת.אצל אחרים שטף זה להגיד מה שאתה רוצה ולא להמנע מלספר בדיחות או לקרוא בפני קהל. הטיפול באיכילוב הוא קבוצתי .לא מבוסס כמעט על טכניקה אלא נועד לעזור למטופל להתחבר לדרך שמתאימה לו,לסוג השטף שמתאים לו. לגבי מה שתארת כידיעה מראש איפה תגמגם,אני מכיר את זה כנבואה שמגשימה את עצמה.פחד מאותיות או מילים קשות מאד נפוץ אצל מגמגמים.זו התכונה הכי משותפת להם לדעתי.לכן מנסים להקדים תרופה למכה וכשצופים מילה קשה בהמשך המישפט מתמקדים עליה ועל איך להגיד אותה.זה יכול ללכת אבל הסיכון הוא שאם לא ,התקיעה יותר קשה. לגבי קריאה בקול רם.זה דוקא נחשב קל יותר מדיבור.אני אחרי שלמדתי את טכניקת הדיבור הזורם במכון cti נותרתי מגמגם כשהייתי בדיבור אבל הפסקתי לגמגם לחלוטין בקריאה גם בפני קהל,כי אין לי יותר מילים או אותיות קשות.אני זורם עם הטקסט הברה אחר הברה ברצף בקצב די מהיר ובשטף מלא. בסדר פסח למשל קראתי את רוב ההגדה ונהנתי מאד מהשטף שלי. השאלה איך מטפלים בגימגום שלך תלויה בשאלה איך אתה חי עם הגימגום שלך ןעם הדיבור שלך בכלל.אפשר ללמוד לדבר מחדש על ידי אימוץ טכניקת דיבור כל שהיא(קיימות מספר טכניקות בשוק הטיפולים) ואפשר ללמוד לא לפחד מגימגום כי לומדים לצאת מהתקיעות האלה לא על ידי התאמצות והוספת הברות אלא ע"י גימגום רך וכמעט בלתי נשמע. על פי התחושה שלך כלפי הגימגום ולפי השקפתך מהו שטף אתה צריך לבחור את הטיפול המתאים בשבילך.

 

[בתיה של פעם]

נשמע מוכר !!!!

אני שונאת את "מילות הקישור" המוזרות האלה שמוציאים את המילה והמשפט מכל קשר הגיוני !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[מירב של פעם]

ערן ברוך הבא ../images/Emo39.gif

אני אתחיל מהסוף: יש כל מיני סוגי גמגום , אני חושבת שאין סוף כי לכל מגמגם שמגדיר את עצמו ככזה יש ליקוי אחר. סיבות לגמגום יכולות להיות רבות ומגוונות , אני מאמינה שהבסיס הוא גנטי ועל הבסיס הזה מתווספות להן כל מיני סיבות נרכשות סביבתיות כמו טראומות קטנות שמצטברות לנו מהעבר , תקיעות למשל במילה מאוד מסויימת שרודפת אותנו שנים עד כי אנחנו מפתחים ממש תסביך לגביה (ע"ע שם פרטי

) וכהנה וכהנה. איך פותרים? יש לך כל מיני אפשרויות: אתה יכול לברר קצת פרטים על קלינאים שונים , על טכניקות שונות וצורות טיפול מגוונות , כל קלינאי דוגל בשיטת טיפול אחרת. באמת תלוי מה אתה מחפש , האם אתה מחפש לתקן משהו בדיבור שלך ולעבוד יותר על הפן הטכני שלו או בכלל לעבוד על כיוון יותר פסיכולוגי כדי להשתחרר ממעצורים שקשורים בדיבור?

 

[גיא שטיין]

מירב

את באמת נשמעת כמו מירב של פעם שאני זוכר לטובה מהפורום הקודם. חשיבה צלולה וכושר ניסוח מעולה, תענוג לקרוא.