הסיפור שלי.על דיכאון וחרדות.
לפתע כרעם ביום בהיר.חשתי דיכאון.או יותר נכון חרדה.
פרפרים בבטן כמו לפני הסתערות מול מקלע יורה כדורים זרחנים.
(כן חוויתי זאת לא פעם.) לא עוזב את בבית.וגם חשתי כאב.
כאב גופני הכתפים כאבו.וכאן אני חייב לספר לכם משהוא ממש מצחיק.
הכנתי אמתחת מלאה בפריטים לדרך.האשה שאלה לאן אתה מתכונן ?
עניתי שאם יעצרו אותי לכלא אבו כביר .אקח איתי את הסל.אז רצוי שאהיי מוכן.
הסתכלה אלי ואמרה "ירדת מהפסים" מה שהיה ממש נכון.
נו אז הלכנו לפרופסור..פסיכי..אטור מאד ידוע.
אני יושב מולו .הוא שואל מה אתה מרגיש.אני מספר לו.בערך הרי קשה להסביר.
מה הולך אצלך בפנוכו.הוא שומע מניד את הראש באמפטיה ואומר.
"נו אז מה אתה רוצה ממני?" הבנתי שהוא לא מאמין לאף מילה שלי.
זה בגלל חוש ההומור שלי .הציעה כדורים .אמרתי לו "לא בא בחשבון"
בקיצור אחרי מספר פגישות שבהם ראיתי שהפרופסור לא ממש מבין.
חזרתי אליו כשאני יודע שזו פגישתי האחרונה.
אמרתי לו שאני לא מתכונן להפגש איתו שוב.הוא שאל למה? אמרתי
אני מבין שאתה לא יכול לעזור לי.מה אתם חושבים שהוא ענה.
הוא אמר "נכון מאד .רק אתה יכול לעזור לעצמך.זו היתה מטרת הטיפול שלי"
שלכם צ'י
לפתע כרעם ביום בהיר.חשתי דיכאון.או יותר נכון חרדה.
פרפרים בבטן כמו לפני הסתערות מול מקלע יורה כדורים זרחנים.
(כן חוויתי זאת לא פעם.) לא עוזב את בבית.וגם חשתי כאב.
כאב גופני הכתפים כאבו.וכאן אני חייב לספר לכם משהוא ממש מצחיק.
הכנתי אמתחת מלאה בפריטים לדרך.האשה שאלה לאן אתה מתכונן ?
עניתי שאם יעצרו אותי לכלא אבו כביר .אקח איתי את הסל.אז רצוי שאהיי מוכן.
הסתכלה אלי ואמרה "ירדת מהפסים" מה שהיה ממש נכון.
נו אז הלכנו לפרופסור..פסיכי..אטור מאד ידוע.
אני יושב מולו .הוא שואל מה אתה מרגיש.אני מספר לו.בערך הרי קשה להסביר.
מה הולך אצלך בפנוכו.הוא שומע מניד את הראש באמפטיה ואומר.
"נו אז מה אתה רוצה ממני?" הבנתי שהוא לא מאמין לאף מילה שלי.
זה בגלל חוש ההומור שלי .הציעה כדורים .אמרתי לו "לא בא בחשבון"
בקיצור אחרי מספר פגישות שבהם ראיתי שהפרופסור לא ממש מבין.
חזרתי אליו כשאני יודע שזו פגישתי האחרונה.
אמרתי לו שאני לא מתכונן להפגש איתו שוב.הוא שאל למה? אמרתי
אני מבין שאתה לא יכול לעזור לי.מה אתם חושבים שהוא ענה.
הוא אמר "נכון מאד .רק אתה יכול לעזור לעצמך.זו היתה מטרת הטיפול שלי"
שלכם צ'י