הסיפור שלי...
אמנם אולי קצת נדוש, אבל אני חייבת לשפוך הכל החוצה... במשך השנה וחודשיים האחרונות היה לי חבר. אוהב, ותומך, ומפרגן, באמת- מקסים. שירתנו ביחד בצבא, אני השתחררתי לפני חודש והוא עדיין בצבא. בשבוע שעבר, ביום חמישי, כשאני מצפה שיחזור הביתה ולנסוע אליו, הוא התקשר אליי בערב ואמר לי שהוא מאוד מבולבל ושהוא מרגיש שהמערכת יחסים שלנו כ"כ קבועה, שזה גרם לו לחשוב קצת קדימה וכנראה שזה הפחיד אותו (לאן מפה?). בכל אופן, הוא אמר שכמה שהוא יודע שזה אנוכי- הוא מרגיש שהוא חייב לעמצו לנסות חופש, אפילו שהוא אוהב אותי מאוד. ושהוא יודע שיש סיכוי שהוא ייחתחרט, אבל הוא מרגיש שהמחשבה הזו לא מפסיקה לנקר בו. שבועיים לפני כן, היה לנו הריב הבאמת רציני הראשון, שאחריו, אחרי שבוע של כעס הוא רצה באותו דבר (חופש), אך ברגע שסיימנו לדבר על זה ונתתי לו לנסוע, הוא התקשר ואמר שהוא רוצה שנהיה ביחד, שהאהבה שלנו היא הדבר הכי טוב בחיים שלנו ולמחרת הכל חזר לקדמותו. אחרי סופ"ש מדהים, הוא עלה לבסיס לשבוע וחצי, שבמהלכו שיחות הטלפון נשמעו רגילות לחלוטין, ואז ביום חמישי כשיצא הביתה, נחתה הפצצה... אני מבולבלת לחלוטין ומרגישה שהוא, שהיה כ"כ חשוב בחיי, נשלף מהם ברגע אחד ואני לא מפסיקה לחשוב מה קורה בצד שלו... (לא שמעתי ממנו מאז). לא ציינתי- אני בת 20 והוא בן 23 אז השאלה שלי אליכם הגברים- אולי מישהו יוכל לנסות להסביר לי את זה מהעיניים שלו...? האם אפשר לאהוב מישהו ויחד עם זאת להרגיש שצריך חופש? יכול להיות שהוא פשוט הפסיק לאהוב? או אולי מישהי אחרת? אני אשמח לחוות דעת של הגברים... גם של הנשים, כמובן!
אמנם אולי קצת נדוש, אבל אני חייבת לשפוך הכל החוצה... במשך השנה וחודשיים האחרונות היה לי חבר. אוהב, ותומך, ומפרגן, באמת- מקסים. שירתנו ביחד בצבא, אני השתחררתי לפני חודש והוא עדיין בצבא. בשבוע שעבר, ביום חמישי, כשאני מצפה שיחזור הביתה ולנסוע אליו, הוא התקשר אליי בערב ואמר לי שהוא מאוד מבולבל ושהוא מרגיש שהמערכת יחסים שלנו כ"כ קבועה, שזה גרם לו לחשוב קצת קדימה וכנראה שזה הפחיד אותו (לאן מפה?). בכל אופן, הוא אמר שכמה שהוא יודע שזה אנוכי- הוא מרגיש שהוא חייב לעמצו לנסות חופש, אפילו שהוא אוהב אותי מאוד. ושהוא יודע שיש סיכוי שהוא ייחתחרט, אבל הוא מרגיש שהמחשבה הזו לא מפסיקה לנקר בו. שבועיים לפני כן, היה לנו הריב הבאמת רציני הראשון, שאחריו, אחרי שבוע של כעס הוא רצה באותו דבר (חופש), אך ברגע שסיימנו לדבר על זה ונתתי לו לנסוע, הוא התקשר ואמר שהוא רוצה שנהיה ביחד, שהאהבה שלנו היא הדבר הכי טוב בחיים שלנו ולמחרת הכל חזר לקדמותו. אחרי סופ"ש מדהים, הוא עלה לבסיס לשבוע וחצי, שבמהלכו שיחות הטלפון נשמעו רגילות לחלוטין, ואז ביום חמישי כשיצא הביתה, נחתה הפצצה... אני מבולבלת לחלוטין ומרגישה שהוא, שהיה כ"כ חשוב בחיי, נשלף מהם ברגע אחד ואני לא מפסיקה לחשוב מה קורה בצד שלו... (לא שמעתי ממנו מאז). לא ציינתי- אני בת 20 והוא בן 23 אז השאלה שלי אליכם הגברים- אולי מישהו יוכל לנסות להסביר לי את זה מהעיניים שלו...? האם אפשר לאהוב מישהו ויחד עם זאת להרגיש שצריך חופש? יכול להיות שהוא פשוט הפסיק לאהוב? או אולי מישהי אחרת? אני אשמח לחוות דעת של הגברים... גם של הנשים, כמובן!