דוקרת האשכוליות
New member
הסיפור שלי
זה מתחיל שהייתי קטנה וסקרנית, תמיד הילדים ביסודי היו "מקללים" אחד את השני - יא הומו .כן כמו כל בית ספר של ערסים קטנים ועבריינים ככה היו מקללים באותה תקופה,הומו הייתה ה-קללה של הקהילה הערסית. והאמת שלא ידעתי מזה הומו, תיארתי לעצמי שזה דומה למניאק, אך בכל זאת באחד הערבים שלי עם הבייביסיטר(הייתה לי גם אחות קטנה אז.) שאלתי אותה מה משמעות המילה הומו והיא ענתה "הומו זה בן שאוהב בנים" וכמובן השאלה הבאה הייתה "ובת שאוהבת בת זה הומואית?" והיא טענה שקוראים לזה לסבית, וכמובן שלא הפסקתי לשאול "ומישהי או מישהו שאוהבת גם בנים וגם בנות?" והיא אמרה "ביסקסואלית". את המילים ביסקסואלית ולסבית לא זכרתי עד גיל מסוים מכיוון שלא הייתי צריכה להשתמש במילים האלו ביום-יום. לא תיארתי לעצמי שיש בני אדם שלא נמשכים לאף אחד מהמינים, אז כמובן שלא שאלתי. אז כמו כולם גם אני גדלתי מאז, ונכנסתי לבית ספר מכיתה ז'-יב'(היום אני ביב'..בערך) כיתה ז', את מי בכלל מעניינת משיכה מינית בכיתה ז'? טוב יש כאלו שכן , אבל אותי אישית לא . כמובן שאני תמיד חשבתי על "האביר על הסוס הלבן"רק שאצלי היה הסוס שחור(תמיד חשבתי שהם יפים יותר)היה לי חשק בלתי מוסבר לגדל משפחה משלי, עם בעל אוהב וילדה אחת קטנה שעליה אשמור ואוהב. כמובן שידעתי שבשביל להגיע למצב של משפחה צריך גם סקס (שאותו ראיתי בסרטי אסקימו לימון שהקרינו לנו בקיטנה ביסודי..שאני חושבת על זה זו הייתה חתיכת קיטנה חולנית) אז גדלתי עוד קצת,נכנסתי לכיתה ט' והיה לי את החבר הראשון שלי, שחוץ מהנשיקה הראשונה שלי(ושלו,וגם זה היה בסילבסטר) לא התנשקנו בכלל, לרוב זה היה חיבוקים,להחזיק ידיים, האמת שבכלל לא חשבתי על לנשק אותו ולא הרגשתי איזה צורך כלשהו לנשק אותו,אבל הוא היה בנאדם טוב מאוד ואהבתי אותו.זה היה קשר מאוד תמים בכל אופן. כעבור 4 חודשים נפרדנו,דיי התרחקנו, אז החלטנו ביחד להפרד לאחר שנפרדנו יצרתי קשרים חדשים בשכבה שלי ובשכבות אחרות, רובן היו שייכות לקהילה ההומולסבית, באותה תקופה הגדרתי את עצמי כביסקסואלית , באמת חשבתי שיש לי איזשהי משיכה לנשים , כי אהבתי אחת במיוחד, לא היה לי קשר איתה אבל היו לי קשרים עם אחרות. לאחר ש"עברתי" כמה מבנות גילי,משומה הייתה לי משיכה מוזרה לצד של האנשים המבוגרים ממני, באותה תקופה הייתי בת 15 והאנשים והחברים שלי ברובם היו בגילאי 20-36 ומאוחר יותר זה התפתח לגילאים 26-52 . אהבתי להיות בחברת המבוגרים,היו לי נושאים משותפים איתם, יכלתי לדבר איתם בחופשיות על פילוסופיה (ותמיד הייתי מנצחת בויכוחים פילוסופים)וגם שוב היה לי עדיין את החלום שיש לי משפחה משלי,עבודה,ילדה קטנה -האביר על הסוס הפך לאבירה על אופנוע , ובעצם לא היה משנה לי עם מי אהיה רק שזה יהיה לנצח . וכמו כל ילדה בכיתה ט' בדור שלי הגיע השלב של הסקס,כמובן שבשום סרט שהכרתי לא הראו קטעי סקס לסביים אבל הבנתי את הפואנטה במהרה , אצבעות ולשון ואם יש אז אפשר להשתמש באביזרים , אצלי זה היה יותר קטע מכני מאשר איזה עינוג עילאי, זה סקרן אותי וכמובן היה לי מן חשש כזה שאשאר בתולה לנצח (שהיום אם תשאלו אותי אני אשמח להיות בתולה לנצח) היה לי עוד יותר חשש מלהיות לבד -ועשיתי הכל כדי לא להיות לבד, תמיד הייתי נאמנה לאנשים, אפילו אם בגדו בי או שפגעו בי תמיד נשארתי לצידם , ואם איכשהו הם היו מגלגלים את הקשר שלי איתם לסקס אז גם את זה עשיתי. לפעמים אני כאילו "הייתי יוזמת" דברים,אבל זה היה מתמימות לשמה, אני אתן דוגמא, יום אחד רציתי לראות איזה צבע עיניים יש לחברה טובה שלי(חשבתי לעצמי באותו הרגע-איזה מן חברה אני אם אני לא יודעת את הצבע עינים שלה??) והיה חשוך אז לא ראיתי מרחוק אז התקרבתי קצת עם הראש, ואיכשהו נוצרה נשיקה!!!! היו לי עוד ועוד קשרים, שאת מספרם אני כיום לא יודעת בכלל , ונורא אהבתי אותן ולא הבנתי למה נפרדות ממני, אז יום אחד הסתכלתי אחורה והבנתי שתמיד הסקס אצלי היה מאוד מכני (אני תוקעת משפטים באמצע כמו "נו גמרת כבר??" ) ולפעמים שמתי לב שהן בטח רצו קרבה כלשהי ואני פשוט הסתובבתי והלכתי לישון , שלא תחשבו שאני לא בנאדם רומנטי!!! להפך, אני הייתי מאוד מקורית בקטע הזה , לא קיצ'ית ! אלא מקורית.. בכל אופן מכיתה ט' עד יא' הייתי מפוצצת בקשרים, כל אחת ואחד (אם אני לא טועה היו לי 2 קשרים עם גברים) היו מיוחדים בצורה משונה בקצרה אחרי הפרידה האחרונה אני מיציתי את העניין , רציתי לחוות סקס(שתמיד טענו שזה "מדהים" וכו',אז למה לי להגביל את עצמי?) וחוויתי סקס, רציתי שיהיו לי בני\בנות זוג, רציתי שתהיה לי אהבת נפש , כל אלו היו לי , חוץ מהספק שיש לי בקשר לאהבת נפש. התחלתי עם השנים לאמץ את המשפט :" בנות זה צרות ובנים זה על הפנים!" והתחלתי לשבת עם עצמי ולחשוב מה השתבש לי בדרך ,תמיד הרגשתי שמשהו חסר, למה תמיד הכל היה כל כך מכני? למה לא הרגשתי "הנאה עילאית" כמו שמתארים מהמגע המיני ? תמיד שעשיתי סקס או נישקתי , המחשבה שתמיד עברה לי בראש הייתה "מה היא\הוא רוצה שאני אעשה" מעולם המחשבה לא הייתה "מה אני רוצה לעשות" ולאחרונה התחלתי לחשוב על הגדרה של התאהבות,האם התאהבות חייבת לכלול משיכה מינית?הייתי מחפשת במילון אבל לצערי אין לי, האם מישהו יכול לחפש עבורי במילון את משמעות המילה התאהבות?אולי אני קצת מבולבלת מכל הנושא של המשיכה המינית, והחלום שלי -להיות עם משפחה ,בעל\אישה +ילדה , נמוג איכשהו, כבר כמה שנים שנשמטה המילה בעל\אישה ונוצרה המילה אם חד-הורית . אני לא באה לשאול האם אני א-סקסואלית(למרות שאשמח אם תענו) מכיוון שאולי עדיף לי לחיות בלי הגדרות מסוימות ,ואולי אני טועה וכן עדיף לי שתהיה לי הגדרה (בשביל השקט הנפשי,או בשביל שאם שואלים אותי אז אני אוכל לענות) האמת שכבר אין לי את הפחד להיות לבד, מכיוון ורוב חיי הייתי לבד, וכעת שחוויתי כיצד החוויה להסתובב עם בני אדם (לא רק בקשרים זוגיים) אין לי את הצורך בבני אדם יותר , למען האמת שמיציתי אותם , מיציתי את המשפטים שלהם- את הקלישאות, את סוגיהם של בני האדם , מיציתי לשמוע על הבעיות שלהם ,הפחדים שלהם, ההערכה והבטחון עצמי הנמוך שלהם , ה"שנאה העצמית" שהם טוענים שיש להם , הרחמים העצמיאים שלהם , הצחוקים שלהם , הסיבה הבלתי מוסברת שאי אפשר לצאת למקום כלשהו להנות בלי אלכוהול או סמים, הבעיות בזוגיות שלהם ,בקצרה-הכל -מיציתי. ואין לי צורך בבני אדם. והאמת שאני לא מרגישה לבד בכלל , לדעתי בנאדם שמרגיש לבד זה בנאדם שבעיקר אין לו את עצמו , יכולים להיות סביבו מליון אנשים והוא עדיין ירגיש לבד-בגלל שאין לו את עצמו, ולי-לי יש את עצמי , וכל עוד לא אכפת לי איפה אני נמצאת אני לעולם לא אלך לאיבוד. אז זהו, זה החלק של הכביכול "אהבה" מהסיפור חיים שלי, שאין לי מושג למה סיפרתי אותו , אבל דומני שהייתי רוצה לשמוע דעתכם . אסור בשום פנים ואופן שהסיפור הזה יגיע או התפרסם בעמוד השער של תפוז,מהסיבה שהוא עלול לפגוע בהמון אנשים . הדר.
זה מתחיל שהייתי קטנה וסקרנית, תמיד הילדים ביסודי היו "מקללים" אחד את השני - יא הומו .כן כמו כל בית ספר של ערסים קטנים ועבריינים ככה היו מקללים באותה תקופה,הומו הייתה ה-קללה של הקהילה הערסית. והאמת שלא ידעתי מזה הומו, תיארתי לעצמי שזה דומה למניאק, אך בכל זאת באחד הערבים שלי עם הבייביסיטר(הייתה לי גם אחות קטנה אז.) שאלתי אותה מה משמעות המילה הומו והיא ענתה "הומו זה בן שאוהב בנים" וכמובן השאלה הבאה הייתה "ובת שאוהבת בת זה הומואית?" והיא טענה שקוראים לזה לסבית, וכמובן שלא הפסקתי לשאול "ומישהי או מישהו שאוהבת גם בנים וגם בנות?" והיא אמרה "ביסקסואלית". את המילים ביסקסואלית ולסבית לא זכרתי עד גיל מסוים מכיוון שלא הייתי צריכה להשתמש במילים האלו ביום-יום. לא תיארתי לעצמי שיש בני אדם שלא נמשכים לאף אחד מהמינים, אז כמובן שלא שאלתי. אז כמו כולם גם אני גדלתי מאז, ונכנסתי לבית ספר מכיתה ז'-יב'(היום אני ביב'..בערך) כיתה ז', את מי בכלל מעניינת משיכה מינית בכיתה ז'? טוב יש כאלו שכן , אבל אותי אישית לא . כמובן שאני תמיד חשבתי על "האביר על הסוס הלבן"רק שאצלי היה הסוס שחור(תמיד חשבתי שהם יפים יותר)היה לי חשק בלתי מוסבר לגדל משפחה משלי, עם בעל אוהב וילדה אחת קטנה שעליה אשמור ואוהב. כמובן שידעתי שבשביל להגיע למצב של משפחה צריך גם סקס (שאותו ראיתי בסרטי אסקימו לימון שהקרינו לנו בקיטנה ביסודי..שאני חושבת על זה זו הייתה חתיכת קיטנה חולנית) אז גדלתי עוד קצת,נכנסתי לכיתה ט' והיה לי את החבר הראשון שלי, שחוץ מהנשיקה הראשונה שלי(ושלו,וגם זה היה בסילבסטר) לא התנשקנו בכלל, לרוב זה היה חיבוקים,להחזיק ידיים, האמת שבכלל לא חשבתי על לנשק אותו ולא הרגשתי איזה צורך כלשהו לנשק אותו,אבל הוא היה בנאדם טוב מאוד ואהבתי אותו.זה היה קשר מאוד תמים בכל אופן. כעבור 4 חודשים נפרדנו,דיי התרחקנו, אז החלטנו ביחד להפרד לאחר שנפרדנו יצרתי קשרים חדשים בשכבה שלי ובשכבות אחרות, רובן היו שייכות לקהילה ההומולסבית, באותה תקופה הגדרתי את עצמי כביסקסואלית , באמת חשבתי שיש לי איזשהי משיכה לנשים , כי אהבתי אחת במיוחד, לא היה לי קשר איתה אבל היו לי קשרים עם אחרות. לאחר ש"עברתי" כמה מבנות גילי,משומה הייתה לי משיכה מוזרה לצד של האנשים המבוגרים ממני, באותה תקופה הייתי בת 15 והאנשים והחברים שלי ברובם היו בגילאי 20-36 ומאוחר יותר זה התפתח לגילאים 26-52 . אהבתי להיות בחברת המבוגרים,היו לי נושאים משותפים איתם, יכלתי לדבר איתם בחופשיות על פילוסופיה (ותמיד הייתי מנצחת בויכוחים פילוסופים)וגם שוב היה לי עדיין את החלום שיש לי משפחה משלי,עבודה,ילדה קטנה -האביר על הסוס הפך לאבירה על אופנוע , ובעצם לא היה משנה לי עם מי אהיה רק שזה יהיה לנצח . וכמו כל ילדה בכיתה ט' בדור שלי הגיע השלב של הסקס,כמובן שבשום סרט שהכרתי לא הראו קטעי סקס לסביים אבל הבנתי את הפואנטה במהרה , אצבעות ולשון ואם יש אז אפשר להשתמש באביזרים , אצלי זה היה יותר קטע מכני מאשר איזה עינוג עילאי, זה סקרן אותי וכמובן היה לי מן חשש כזה שאשאר בתולה לנצח (שהיום אם תשאלו אותי אני אשמח להיות בתולה לנצח) היה לי עוד יותר חשש מלהיות לבד -ועשיתי הכל כדי לא להיות לבד, תמיד הייתי נאמנה לאנשים, אפילו אם בגדו בי או שפגעו בי תמיד נשארתי לצידם , ואם איכשהו הם היו מגלגלים את הקשר שלי איתם לסקס אז גם את זה עשיתי. לפעמים אני כאילו "הייתי יוזמת" דברים,אבל זה היה מתמימות לשמה, אני אתן דוגמא, יום אחד רציתי לראות איזה צבע עיניים יש לחברה טובה שלי(חשבתי לעצמי באותו הרגע-איזה מן חברה אני אם אני לא יודעת את הצבע עינים שלה??) והיה חשוך אז לא ראיתי מרחוק אז התקרבתי קצת עם הראש, ואיכשהו נוצרה נשיקה!!!! היו לי עוד ועוד קשרים, שאת מספרם אני כיום לא יודעת בכלל , ונורא אהבתי אותן ולא הבנתי למה נפרדות ממני, אז יום אחד הסתכלתי אחורה והבנתי שתמיד הסקס אצלי היה מאוד מכני (אני תוקעת משפטים באמצע כמו "נו גמרת כבר??" ) ולפעמים שמתי לב שהן בטח רצו קרבה כלשהי ואני פשוט הסתובבתי והלכתי לישון , שלא תחשבו שאני לא בנאדם רומנטי!!! להפך, אני הייתי מאוד מקורית בקטע הזה , לא קיצ'ית ! אלא מקורית.. בכל אופן מכיתה ט' עד יא' הייתי מפוצצת בקשרים, כל אחת ואחד (אם אני לא טועה היו לי 2 קשרים עם גברים) היו מיוחדים בצורה משונה בקצרה אחרי הפרידה האחרונה אני מיציתי את העניין , רציתי לחוות סקס(שתמיד טענו שזה "מדהים" וכו',אז למה לי להגביל את עצמי?) וחוויתי סקס, רציתי שיהיו לי בני\בנות זוג, רציתי שתהיה לי אהבת נפש , כל אלו היו לי , חוץ מהספק שיש לי בקשר לאהבת נפש. התחלתי עם השנים לאמץ את המשפט :" בנות זה צרות ובנים זה על הפנים!" והתחלתי לשבת עם עצמי ולחשוב מה השתבש לי בדרך ,תמיד הרגשתי שמשהו חסר, למה תמיד הכל היה כל כך מכני? למה לא הרגשתי "הנאה עילאית" כמו שמתארים מהמגע המיני ? תמיד שעשיתי סקס או נישקתי , המחשבה שתמיד עברה לי בראש הייתה "מה היא\הוא רוצה שאני אעשה" מעולם המחשבה לא הייתה "מה אני רוצה לעשות" ולאחרונה התחלתי לחשוב על הגדרה של התאהבות,האם התאהבות חייבת לכלול משיכה מינית?הייתי מחפשת במילון אבל לצערי אין לי, האם מישהו יכול לחפש עבורי במילון את משמעות המילה התאהבות?אולי אני קצת מבולבלת מכל הנושא של המשיכה המינית, והחלום שלי -להיות עם משפחה ,בעל\אישה +ילדה , נמוג איכשהו, כבר כמה שנים שנשמטה המילה בעל\אישה ונוצרה המילה אם חד-הורית . אני לא באה לשאול האם אני א-סקסואלית(למרות שאשמח אם תענו) מכיוון שאולי עדיף לי לחיות בלי הגדרות מסוימות ,ואולי אני טועה וכן עדיף לי שתהיה לי הגדרה (בשביל השקט הנפשי,או בשביל שאם שואלים אותי אז אני אוכל לענות) האמת שכבר אין לי את הפחד להיות לבד, מכיוון ורוב חיי הייתי לבד, וכעת שחוויתי כיצד החוויה להסתובב עם בני אדם (לא רק בקשרים זוגיים) אין לי את הצורך בבני אדם יותר , למען האמת שמיציתי אותם , מיציתי את המשפטים שלהם- את הקלישאות, את סוגיהם של בני האדם , מיציתי לשמוע על הבעיות שלהם ,הפחדים שלהם, ההערכה והבטחון עצמי הנמוך שלהם , ה"שנאה העצמית" שהם טוענים שיש להם , הרחמים העצמיאים שלהם , הצחוקים שלהם , הסיבה הבלתי מוסברת שאי אפשר לצאת למקום כלשהו להנות בלי אלכוהול או סמים, הבעיות בזוגיות שלהם ,בקצרה-הכל -מיציתי. ואין לי צורך בבני אדם. והאמת שאני לא מרגישה לבד בכלל , לדעתי בנאדם שמרגיש לבד זה בנאדם שבעיקר אין לו את עצמו , יכולים להיות סביבו מליון אנשים והוא עדיין ירגיש לבד-בגלל שאין לו את עצמו, ולי-לי יש את עצמי , וכל עוד לא אכפת לי איפה אני נמצאת אני לעולם לא אלך לאיבוד. אז זהו, זה החלק של הכביכול "אהבה" מהסיפור חיים שלי, שאין לי מושג למה סיפרתי אותו , אבל דומני שהייתי רוצה לשמוע דעתכם . אסור בשום פנים ואופן שהסיפור הזה יגיע או התפרסם בעמוד השער של תפוז,מהסיבה שהוא עלול לפגוע בהמון אנשים . הדר.