הסכם אי תחרות בחברת תוכנה ענקית

[lucidream]

הסכם אי תחרות בחברת תוכנה ענקית

שלום לכולם, אני עובד בחברת תוכנה ענקית שלמעשה מתעסקת כמעט בכל תחום אפשרי בעולם התוכנה. יש לי רעיון לפיתוח מודול תוכנה שאינו קיים כיום בחברה ( גם לא אצל מתחרותיה ). המודול הזה אינו מתחרה ישירות במוצר קיים אלא משלים חוסר משמעותי (בעיניי ) בתחום מסוים. אני כמובן חתום על הסכם אי תחרות למשך שנה. שאלתי היא האם הקמת חברה חדשה ופיתוח המוצר ה"משלים" תוך פחות משנה מהווה הפרה של החוזה הנוכחי שלי? הנסיבות המקלות ( אני מקווה ) הן העובדה שהמוצר אינו מחרה באף מוצר קיים של החברה. בנוסף, התחום שבו מטפלת התוכנה אינו תחום שאני מתעסק בו בעבודתי השוטפת ( החברה ענקית.. ). תודה

 

[יורם ליכטנשטיין]

הסכם אי תחרות

גודל החברה הינורק אחד מהגורמים הרלוונטיים לתשובה לשאלה שלך. ישם גורמים רבים נוספים, חלקם תלויים בניסוח המדוייק של החוזה (קריטי), חלקם בעובדות שמסביב (כמו במה בדיוק עוסקת החברה ומה היה עיסוקך טרם הגעתך לחברה ובמהלך עבודתך בה) ואני לפחות הייתי נמנע מלתת עיצה חד משמעית בפורום כזה. אם אתה רוצה עיצה אמינה ורצינית - שווה להתייעץ באופן אמין ורציני. גם אני עורך דין.

 

[עו~ד דורון זיסו]

כאם קבור הכלב

מה שאתה מספר כאן זה מבחינתי כמו מפות אפריקה לפני שליבינגסטון וסטנלי סיירו בשטח. היו מפות עם שטחים לבנים עצומים. ממה שאתה כותב, אני לא יודע מה בדיוק כתוב בהסכם שלך, כדי לבדוק את היקפו. אם אתה עובד באירגון גדול, יש סיכוי לא קטן שלאירגון הזה יש עו"ד שלמדו לנסח הסכם איסור תחרות ושלא ישאירו בו פרצות יותר מידי גדולות, אבל זה דבר שצריך לבדוק כי לא לכל אחד יש אותה עין ויש כאלה שיגלו פרצות במקום שאחרים לא יגלו. בהודעתך, אתה מעלה מסקנות משפטיות שאצלנו יכולות לשמש הנחות, אבל לא יכולים לדעת אם הנחות אלה נכונות או לא נכונות. מה שאני כן יכול לומר לך אלה דברים די כלליים. דבר ראשון, שברוב המקרים להערכתי, אם אתה מקים חברה בע"מ שמתחרה במעביד שלך, אתה נחשב למתחרה. דבר שני הוא מבחן האינטרסים. בתי הדין לעבודה קבעו שישנו הבדל בין אינטרס "עירום" של מעביד לבין אינטרס ממשי. יתכן גם שיש בהסכם העבודה שלך מגבלות נוספות מעבר לנושא התחרות, וגם את זה צריך לבדוק. למשל צריך לבדוק אם בכלל מותר לך לעבוד בעבודה נוספת או לעסוק במשלח יד נוסף תוך כדי עבודתך אצל המעביד, או שהתחייבת אולי להקדיש לעבודה את כל זמנך ומרצך.

 

[עו~ד דורון זיסו]

והנה מייד לאחר שיגור תשובתי

ראיתי גם את תשובתו של יורם ואני כמובן מסכים לנאמר בה.

 

[lucidream]

מבין

אני מבין שהשאלה כללית מידי ואני בהחלט מתכוון לפנות לעורך דין לייעוץ. אך בכל זאת, שאלה כללית אחת - האם העובדה שהחברה שאני עובד בה עוסקת במגוון רחב מאוד של תחומים אינה פוגעת בחופש העיסוק שלי במידה ואני מחליט לעזוב את החברה ולפתוח חברה משלי? תודה

 

[יורם ליכטנשטיין]

לא

עצם העובדה הזו לא פוגעת בכלום. תהיה לה משמעות, אם בכלל, רק בהתחשב במכלול הנסיבות. לחברה מותר לעסוק בכל נושא שמעניין אותה. גם אני עורך דין.

 

[sh a ch a r]

לא עורך דין, אבל

האם לא היתה פסיקה שהסכמי אי תחרות כמעט מכל סוג הם פגיעה בחופש העיסוק (צ'ק פוינט נגד ראדגארד או להפיך)? האם העובדה הזו לא מודגשת ע"י כך שבעצם כל עבודה שהוא ינסה לעבוד בה תהיה תחרות לחברה שאותה הוא עוזב? שחר אני לא עורך דין

 

[עו~ד דורון זיסו]

בוא נעשה קצת סדר

במשפט הישראלי, יש חוקי יסוד שהם מה שנקרא בתורת המשפט "נורמת יסוד" (כמו חוקהברוב המדינות) כלומר, זה הבסיס שממנו צומחים כל החוקים. השורש של עץ המשפט. אחד מחוקי היסוד הוא חוקיסוד: חופש העיסוק. בחוק היסוד האמור, קיימת זכות יסוד. הזכות הזאת היא זכות חוקתית, ואולם אין זכות מוחלטת. לפעמים זכות מתנגשת בזכות אחרת של מישהו אחר ואז צריך להחליט איזו זכות גוברת. זה בעצם תפקידם של בתי המשפט. לאזן. במידה ואותו עובד יתבע ע"י המעביד לשעבר, והעניין יגיע לדיון משפטי, בית הדין לעבודה יבחן את השאלה האם הסכם איסור התחרות מגן על אינטרס ממשי או על אינטרס עירום. למשל, הסכם איסור תחרות שיקבע כי מתכנת שעבד בחברה פלונית, אסור לו לעבוד יותר בתכנות, יש להניח שהתנאי ייפסל. ואולם, אם בהסכם יהיה כתוב שלמתכנת אסור למשל לעבוד במשך שנתיים, בתכנות מערכות הנהלת חשבונות, יש סיכויסביר שתנאי כזה לא יפסל.

 

[דלית - delete]

עם כל הכבוד, גם זה לא נראה צודק

אני מודע לקושי לחבר בין צדק לחוק, אך בכל זאת - אם עו"ד, למשל, היה מתמחה בדיני זכויות יוצרים, וכתוצאה מחוזה לאיסור תחרות היה נמנע ממנו לעסוק בהתמחותו הישירה במשך שנתיים - במה יוכל לעסוק, בתנאי שכר דומה? הרי שכר לרוב ניתן על פי נסיון מצטבר, ואין דין מערכות הנהלת חשבונות למערכות ניטור רשת, למשל.

 

[עו~ד דורון זיסו]

גם לדעתי לא צודק

יינתן צו מניעה רק בנסיבות מויוחדות.כל עניין "סודות המסחר" מאד עדין. גם נושא התחרות הוא לא חד משמעי. לפעמים איסור התחרות הוא טריטוריאלי. אני מכיר עו"ד שהיה לו סעיף איסור פתיחת משרד ברדיוס של 100 מטר למשך שנתיים. ממשרד המעביד שלו. זאת הגבלת חופש העיסוק, אבל בסה"כ הגבלה קלה. גם נתקלתי במקרים של עו"ד שלא היה להם שום סעיף הגבלה, סיימו את העבודה ופתחו משרד באותו בניין בו המעביד. לגבי עו"ד, לא יודע עד כמה ניתן ללמוד מהתחום הזה. יש אלפי עו"ד שיש להם רשיון ולא חתמו על שום חוזה ופשוט אין לא מוצאים עבודה. אבל כל זה מכתבות, לא מכיר כאלה ולא יודע עד כמה הדיווחים בכלי התקשורת מציאותיים או מגמתיים בנושא הזה.

 

[sh a ch a r]

אם זכור לי נכון

התקדים שעליו אני מדבר היה בין שתי חברות שעסקו באותו התחום עצמו. חיפוש קצר באינטרנט מראה שיש אפילו הרחבות לנושאים של תחרות עם המעביד באותו תחום עבודה, עם אותו הלקוח! על סמך אילו, אני חושב שהשואל המקורי היה די רחוק מהתחומים שאפילו נחשבים בעייתיים. כמובן, אני לא עורך דין. עוד נציין שכאשר אני חתמתי על חוזה עבודה בצ'ק פוינט, כמה חודשים בלבד אחרי אותו פסק דין, עדיין היה בחוזה שלהם סעיף אי תחרות. שחר

 

[עו~ד דורון זיסו]

למיטב הבנתי

מחברת המאמר תוהה האם עדיין קיימת אפשרות בדין הישראלי להגביל את חופש העיסוק של עובד לאחר סיום יחסי עובד ומעביד וכיצד צריך לנסח את ההסכם כדי שהתנאי לא ייפסל. יחד עם זאת, המחברת מציינת בפרקים הבאים של הכתבה, כי קביעות ביה"ד הארצי לעבודה אינן סוף פסוק, כי קיימת אפשרות להתערבות בג"צ וכי יש אפשרות שבג"צ ישנה את ההלכה. המחברת מציינת שבנסיבות מיוחדות, בעיקר במקרה של חשיפת העובד לסודות מסחר, סעיף איסור התחרות לא יבוטל. רק שהמחבררת חוששת שהיות ועד היום, נסיבות כאלה לא נמצאו לפי פסיקת ביה"ד הארצי, ישנה אפשרות שגם בעתיד לא יימצאו. זו בעצם סוג של ביקורת על הדרך הקיצונית בה הלך ביה"ד בפסיקותיו בעניין צ'קפוינט, בעניין נגב ובעניין סופרפארם. בפועל אכן מידי יום ממשיכים להיחתם הסכמי הגבלת תחרות ויש להניח שמי שמכין את ההסכמים האלה לא פועל מתוך בורות, אלא יש סיבות שמביאות אותו ללכת הלאה בדרך זו. זה כבר עניין של מקצועיות ביעוץ משפטי וקצת קשה לי להיכנס כאן לעניינים האלה..