הסכם ז'נווה או המפקד הלאומי

[doresh shalom]

הסכם ז'נווה או המפקד הלאומי

איזה הסכם אתם מעדיפים?

 

[idoz]

ההסכם שאני הכי לא מתנגד לא מבין

השניים הוא המפקד הלאומי. הפרדות מוחלטת מהפלשתינאים.

 

[KarlMarx]

הסכםזנבה כמובן

קיבלתי אותו בדואר ואני מסכים איתו מילה במילה!

 

[idoz]

תלמד לקשר בין דברים,

הדבר הזה הוא סוס טרויאני אחד גדול.

 

[פרובוקטור]

תסביר בבקשה

 

[idoz]

אפילו בהארץ נכתב כנגד ההסכם

א. יש הכרה ברצון השיבה. ב. יש לוח זמנים, הטרור לא חייב להפסק. ג. ישראל תאבד נקודות אסטרטגיות (שאפילו רבין ז"ל דרש להשאיר בידנו) ד. אם ההסכם יקרוס נהיה בעמדת נחיתות (גם בגלל הכוח הזר) ה. לא נכתב כלום בנוגע להסתה בב"יס הפלשתינאים.

 

[Azazel]

המפקד הלאומי.

 

[shay or eli]

דעתי על מפת הדרכים

(העתקתי מהודעה שלי בפורום אחר. הדברים נכונים על אחת כמה וכמה במפקד הלאומי) עדיך על מפת הדרכים, אבל בכל זאת לא משהו. אני חושב שהוא התקדמות כיוון שהוא מכיר בצורך בשתי מדינות ובפינוי ההתנחלויות, אבל לא התקדמות מספיקה. לרוב הסעיפים של ההסכם אני מסכים, אבל הנה כמה מרכזיים שלהם אני לא: "8. הצדדים ישתפו פעולה בתחומים של אינטרס כלכלי משותף, כדי לנצל באופן הטוב ביותר את הפוטנציאל האנושי של שני העמים. בהקשר זה הצדדים יפעלו באופן בילטרלי, באופן אזורי ועם הקהילה הבינלאומית על מנת למקסם את יתרונות השלום לחתך הרחב ביותר של אוכלוסיותיהם. למען השגת מטרה זו, הצדדים יקימו גופים רלבנטיים. " משהו אומר לי ש"מיקסום יתרונות השלום" אומר העברת מפעלים מישראל לפלסטין, בה לעובדים יש פחות זכויות. מה שאומר יותר אבטלה בישראל, יותר תחרות בין עובדים ישראלים ובסופו של דבר פחות שכר וזכויות לעובדים בישראל. מה שאומר פחות זכויות עובדים ויותר פערים חברתיים בשני הצדדים, ועוני כידוע הוא אויב של הגזענות והשלום. הסכם שלום אמיתי צריך לדבר על צדק חברתי בשני הצדדים והעלאת זכויות העובדים, לא על "מיקסום רווחים". "ב. פלסטין תהיה מדינה לא-צבאית [non-militarized state] עם כוח בטחון חזק. בהתאם, ההגבלות על הנשק שיירכש, יהיה בבעלות או בשימוש כוחות הביטחון הפלסטינים, או שייוצר בפלסטין, יפורטו בנספח X. כל הצעה לשינוי בנספח X תיבחן על ידי ועדה תלת-צדדית המורכבת משני הצדדים והכוח הרב-לאומי. אם לא תושג הסכמה בוועדה התלת-צדדית, הקב"א תוכל לתת את המלצותיה. " כן, ואם יקום איזה שרון בישראל שיחליט לכבוש מחדש את השטחים - שלא יהיה צבא פלסטיני שישמור על העם שלו. כן, זה ייצור שלום של שיוויון בין העמים. "א. יוקם כוח רב-לאומי שמטרתו לספק ערובות ביטחון לצדדים, להוות גורם מרתיע ולפקח על ביצוע ההוראות הרלבנטיות של הסכם זה." התערבויות בינלאומיות הן לא יעילות במקרה הטוב, ובמקרה הרע הן גוררות תוצאות הרסניות (כמו ההתעמרות הצבאית האמריקנית בסרבים ואלבנים בקוסבו). בלי שלום אמיתי בין העמים לא ניתן לשמור על השקט, צריך לסמוך על עצמינו ולא על שוטרים בינלאומיים. "[...] האופציות למקום מגורי הקבע שביניהן יוכלו הפליטים לבחור תהיינה כדלהלן: [...] ד. מדינת ישראל, בהתאם לסעיף iii שלהלן. [...] iii. אופציה ד' תהיה נתונה לשיקול דעתה הריבוני של ישראל ותהיה בהתאם למספר שישראל תגיש לנציבות הבינלאומית. מספר זה ייצג את המספר הכולל של פליטים פלסטינים שישראל תקבל. כבסיס, ישראל תיקח בחשבון את הממוצע של המספרים הכוללים שיגישו המדינות השלישיות השונות לנציבות הבינלאומית." זהו מס שפתיים לפליטים הפלסטינים. מצד אחד כן מכירים בהחלטות האו"ם ("הצדדים מכירים בכך שהחלטת העצרת הכללית של האו"מ 194, החלטת מועצת הבטחון של האו"מ 242 ויוזמת השלום הערבית (סעיף 2ב') בנוגע לזכויות הפליטים הפלסטינים מציגות את הבסיס לפתרון נושא הפליטים") אבל מצד שני מקנים לשלטונות הישראליים את הזכות לסרב לקלוט פליטים. ייתכן והיא תתחשב בכמות הפליטים שמדינת צד שלישי (סוריה למשל) שבה כלל לא נמצא ביתם של הפליטים שגורשו תקלוט אליה, וייתכן שגם זה לא. מה שאומר, הטרגדיה בת יובל השנים של הפליטים הפלסטינים שגורשו בנאכבת 48' תימשך, בשם הגזענות המתייחסת לערבים כסכנה ("חייבים לשמור על הרוב היהודי!", קריאה המתעלמת מכך שעלינו כיהודים על אחת כמה וכמה להלחם בכל גזענות ודיכוי שהם). בגלל זה אני מתנגד לחלקים גדולים בהסכם, אבל מאמץ אחרים.

 

[shay or eli]

אוח, הכותרת נדפקה, זה על ז'נבה

 

[Azazel]

עוני הוא אויב הגזענות והשלום?

 

[shay or eli]

"עוני הוא אבי הגזענות ואויב השלום"

זה פאק בהדפסה, בפורום השני תיקנתי את זה. זה מה שחשבתי אבל הקלדתי מהר מדי.