הסליחה
הסליחה 1. באופן חד צדדי, ללא קשר לאדם שפגע בי, אני מוחק לו את כל החוב במלואו ומייד. אני מרפה מהכעס ומהכאב מתוך החלטה, כדי שאוכל להמשיך לזרום בחיי השמחים ללא הנטל הכבד של הכעס. לחנך את עצמי לסלוח זה להרפות מהרצון להעניש, להרפות מהצורך לנקום. 2. בעדינות, ברגישות, באהבה כמו מוכר של חפצי נוי יקרים ושבירים, המנקה בכל יום למשך מספר רגעים את האבק, כך אקדיש גם אני, הפגוע, מספר רגעים בכל יום לניקוי הרגשות והמחשבות השליליים שדבקו בי. הגיע הזמן להתייחס אל עצמי כאל המשאב הכי מקודש והכי יקר עלי אדמות, ולכן אני בוחר להקדיש בכל יום מספר רגעים לניקוי החשוב הזה: בעדינות, ברגישות, באהבה. 3. אני מתחיל בסליחות הקטנות. לרופא שמעכב אותי בתור ומעדיף להכניס חולים אחרים, לנהג שחותך אותי בכביש, לקופאית שבסופר, למורה של הבן שלי. אני סולח לארועי הזוטא האלה מייד וללא דיחוי, כי אני יודע שככה אני מתכונן לסליחה הגדולה באמת, לסליחה הגדולה לאיש שיפצע אותי עם סכין לשונו הקפואה והבוהקת. 4. אני מוחק את הביטוי "היה צריך" מהלכסיקון שלי. הוא היה צריך להתחשב בי, היא היתה צריכה להבין אותי יותר, הוא היה צריך לעשות את זה... הוא לא היה צריך לעשות לי את זה. אני רושם על פיסת נייר את כל משפטי ה"אני צריך", אני מקפל את הנייר, אני יוצא לחצר, אני חופר בור קטן ועמוק מספיק, אני קובר את הנייר עם כל ה"אני צריך". אני נפרד מה"אני צריך". אני חופשי. 5. הסליחה מחזירה אותי להוביל את עצמי. כשאני סולח, אני לא מפקיד בידיו של מי שפגע בי את הכוח לשלוט בי, להשפיע על הרגשות שלי, להרוס כל חלקה טובה באנושיות שלי. לעולם לא ארשה אפילו לאדם אחד ביקום כולו לגרום לחיי להיות מובלים על ידי הרגשות הנחותים והחייתיים של השנאה. 6. הסליחה מהדהדת כמו גל – מעגלים מעגלים של אהבה מהדהדים מתוכי, מעגל אחר מעגל מתרחבים החוצה למשפחתי, לשכנים שלי, לאנשים ברחוב, לתושבי העיר שלי, לאזרחי המדינה שלי, לעולם כולו.
הסליחה 1. באופן חד צדדי, ללא קשר לאדם שפגע בי, אני מוחק לו את כל החוב במלואו ומייד. אני מרפה מהכעס ומהכאב מתוך החלטה, כדי שאוכל להמשיך לזרום בחיי השמחים ללא הנטל הכבד של הכעס. לחנך את עצמי לסלוח זה להרפות מהרצון להעניש, להרפות מהצורך לנקום. 2. בעדינות, ברגישות, באהבה כמו מוכר של חפצי נוי יקרים ושבירים, המנקה בכל יום למשך מספר רגעים את האבק, כך אקדיש גם אני, הפגוע, מספר רגעים בכל יום לניקוי הרגשות והמחשבות השליליים שדבקו בי. הגיע הזמן להתייחס אל עצמי כאל המשאב הכי מקודש והכי יקר עלי אדמות, ולכן אני בוחר להקדיש בכל יום מספר רגעים לניקוי החשוב הזה: בעדינות, ברגישות, באהבה. 3. אני מתחיל בסליחות הקטנות. לרופא שמעכב אותי בתור ומעדיף להכניס חולים אחרים, לנהג שחותך אותי בכביש, לקופאית שבסופר, למורה של הבן שלי. אני סולח לארועי הזוטא האלה מייד וללא דיחוי, כי אני יודע שככה אני מתכונן לסליחה הגדולה באמת, לסליחה הגדולה לאיש שיפצע אותי עם סכין לשונו הקפואה והבוהקת. 4. אני מוחק את הביטוי "היה צריך" מהלכסיקון שלי. הוא היה צריך להתחשב בי, היא היתה צריכה להבין אותי יותר, הוא היה צריך לעשות את זה... הוא לא היה צריך לעשות לי את זה. אני רושם על פיסת נייר את כל משפטי ה"אני צריך", אני מקפל את הנייר, אני יוצא לחצר, אני חופר בור קטן ועמוק מספיק, אני קובר את הנייר עם כל ה"אני צריך". אני נפרד מה"אני צריך". אני חופשי. 5. הסליחה מחזירה אותי להוביל את עצמי. כשאני סולח, אני לא מפקיד בידיו של מי שפגע בי את הכוח לשלוט בי, להשפיע על הרגשות שלי, להרוס כל חלקה טובה באנושיות שלי. לעולם לא ארשה אפילו לאדם אחד ביקום כולו לגרום לחיי להיות מובלים על ידי הרגשות הנחותים והחייתיים של השנאה. 6. הסליחה מהדהדת כמו גל – מעגלים מעגלים של אהבה מהדהדים מתוכי, מעגל אחר מעגל מתרחבים החוצה למשפחתי, לשכנים שלי, לאנשים ברחוב, לתושבי העיר שלי, לאזרחי המדינה שלי, לעולם כולו.