הספרים והנצרות

Mariasha

New member
הספרים והנצרות

למה ככל שאני קוראת יותר את הספרים של וולש, כך אני מקבלת יותר תחושה שהם "Christianity oriented". יש יותר מדי אזכורים לישו בתור קדוש, כאשר יש אזכור אחד בלבד למשה רבינו... כמו כן, הציטוטים מספרי הקודש - הם מהברית החדשה (הכותב לא קרא את הישנה?!), שכוללת בתוכה המון מהתורה. אך בכ"ז הציטוט הוא מההעתק... אני מאד אוהבת את הרעיון של הספרים, אך בעיני מי שהווה אותם - היה אדם נוצרי בר תמותה.
 

seeyou

New member
הכותב הוא אדם נוצרי בר תמותה.../images/Emo45.gif

ברור לי לפחות, שכול הכתובים הקשורים בדת כלשהוא, כתובים על ידי אנשים בני תמותה. Wishful Thinking יוסי
 

bios

New member
קחי בחשבון את השליח

צריך לזכור שהרעיונות בספר מועברים באמצעות ניל, שמכיר טוב את הנצרות, ורצה להיות כומר פעם. זה אמנם יכול לקחת אותנו לכיוון שלך, אבל גם לכיוון המחשבה שבשביל שאלוהים יעביר את הרעיונות דרכו בצורה ברורה, הוא היה צריך להשתמש בדברים שמוכרים לו, ולכן יש שימוש רב במוטיבים נוצריים. בספרים של בריאן וייס, שהוא יהודי, גם מועברים מסרים מאוד דומים, רק בלי השימוש הרב בנצרות. בכל מקרה, אי-אפשר לפסול לגמרי את האפשרות שניל המציא את הכל. אבל כשאני לפחות קראתי את הספר, הרגשתי שבכל משפט שם כמעט יש חוכמה גדולה שיכול לקחת לאנשים גלגולים שלמים ללמוד, וגם חלק מהרעיונות הם מקוריים ומהפכנים מאוד. כך שאו שיש כאן באמת איזשהו מקור גבוה יותר או שניל הוא אדם ממש חכם שכדאי להקשיב לו בכל מקרה.
 

anonimitusa

New member
החוכמה שלו לקוחה כולה ובמלואה

מן התנ"ך והברית החדשה. אין שם שום רעיון שהוא שלו. לא שאני פוסלת אותו חלילה, רק מציינת שהרעיונות אינם שלו. אלוהים הוא אכן מקור האהבה בבריאה הזו ואם אנשים לומדים להכיר תא ה' באמצעות ספרים שאחרים כתבו אין בכך שום פסול, כל עוד מודעים לכך שהכתוב לקוח מן התנ"ך והברית החדשה. ובעצם אפשר גם לקרא ת המקור למרות שהשפה פחות עממית. :))
 

bios

New member
הספרים לא טוענים אחרת

אחד הרעיונות שחוזרים בהם הוא שאחת הסיבות לדו-שיח בין הכותב לאלוהים היא שאלוהים שלח הרבה שליחים לבני האדם שיעבירו להם את המסרים שבספר, אבל הם דחו אותם. אחד השליחים המרכזיים שמוזכרים הוא ישו. מתקבל הרושם שחלק מהרעיונות בתנ"ך לפחות הם רעיונות מסולפים מעשה ידי אדם, למשל רעיון אלוהים הנוקם או העם הנבחר. הרעיונות האמיתיים שמופיעים בתנ"ך ובברית החדשה או שלא התאימו לצורה שבני האדם התרגלו לחשוב על עצמם או שהיו פתוחים מדיי לפרשנות, ולכן בסופו של דבר לא שינו באופן מהותי את דרך החשיבה של בני האדם על החיים. כך, שגם אם הרעיונות שבספר הופיעו בתנ"ך ובברית החדשה ואין מדובר בחוכמה חדשה, הרי שיש צורך לרענן אותם בצורה ברורה יותר, מופרדת ממיתולוגיות שבני אדם המציאו, ופתוחה פחות למניפולציות, וזה מה שהספר מוסיף.
 

anonimitusa

New member
אז מה שאתה בעצם אומר הוא

שבני אדם החליטו שמה שה' כתב בתנ"ך ובברית החדשה הינו בחלקו מסולף? אז רציתי לשאול אותך משהו, אם בעבר ה' התגלה לברואיו ולאחר הסתר הפנים הוא כבר לא מתגלה (העיקר לאחר חורבן בית המקדש כשהשכינה עזבה אותנו) ואין שום דרך למצוא אותו אלא אם נחפש אותו. איך בדיוק נחפש אותו ואיך גם נמצא אותו? האם ה' לא ישאיר לנו ספר שנכבת ע"י בני אדם בהשראת רוח הקודש, ובאמצעות ספר זה נלמד להכיר אותו? אז איך נדע מה מתוך מה שה' כתב לנו הוא אכן ממנו ומה לא? ומדוע להאמין שחלק מתוך מה שכתב ה' איננו ממנו אלא רעיונות מסולפים? האם ה' בעצמו לא אמר שהוא אל קנאי? ואם נעזוב אותו ונאמין באל אחר יפלו עלינו כל הקללות שכתובות בספר דברים? האם כל הקללות אכן נפלו עלינו? (לצערי כל אחת מהן). אז איך נוכל לאמר שה' איננו אל קנאי? הוא בהחלט אל קנאי וזאת רק משום שהאו דואג לחיינו (לא רק הפיזים אלא גם הנשמה שלנו לאחר מות הגוף). ומתוך דאגה זו הוא ציוה עלינו שלא לעבוד אלים אחרים. עכשיו יש להבין מהי עבודת אלילים או עבדה זרה על פי מה שכתב לנו בכדי שנבין מיהו במאת. מיהו על פי מה שהוא הציג בפנינו ולא על פי מה שבני אדם מפרשים. (אותי לא מענינים בני אדם שיצרו דתות והכניסו את ה' לקופסא ואמרו "זה ה' וזהו" "הוא כן אוהב, אבל הוא לא זועם ולא מעניש" "הוא ביקש לא לנסוע בשבת וכן לשקר שקר לבן") דתות הינן המצאה של נבי אדם בהחלט. מדוע? כי הם הוסיפו לדבריו של ה' את מה שהוא בעצמו לא כתב בכלל. ברגע שמוסיפים לדבריו שאינם כתובים יוצרים תורת חיים חדשה = דת חדשה. אז מהי עבודת אלילים? ברגע שאתה מאמין בתורת חיים שלא ה' כתב אותה ולא הוא העניק אותה אתה מאמין באל אחר, ולא באלוהים , אותו אלוהי ישראל בו רבים בעולם מאמינים. ברגע שאתה חי את חייך על פי תורות חיים של מישהו אחר ולא על פי תורת החים שכתב לך ה' בעצמו, אתה מאמין למישהו אחר, ולא לה'. אז מה שקרה הוא, שרבים מאמינים לתורת חים של מישהו אחר שדומה מאד לזו של ה', אלב הוצאו ממנה אותם חוקים, אותה תורת חיים, שלא מוצאים חן בעינינו. (טוב, זה לא מתאים לי, את זה אני לא עושה). בכך שמסננים מה מתאים לי ומה לא, אנחנו בעצם אומרים לה' מיהו צריך להיות. במקום להבים שהוא אלוהים, בורא העולם הזה ומעניק החיים, והוא כבר אמר לנו מיהו. האם אפשר להכניס את ה' לקופסא ולאמר לו "זה מי שאני קבעתי שאתה"? האם אנחנו קובעים מיהו ה', או שה' כבר קבע ואמר לנו מיהו? אם תקרא בעצמך את מה שהוא כתב תוכל גם להכיר ואתו טוב יותר. לדעת מיהו ומה הוא רוצה ממך. למה לקרא מוספים? למה לקרא פרשנויות? הרי זה בדיוק מה שעוישם הדתיים. הם קוראים ולומדים את ה' רק על פי התושב"ע ולא קוראים את המקור שנכתב ע"י ה' בעצמו. אתה מבין מה אני מנסה להסביר לך? יש פה משהו מעוות בדרך בה מציגים את ה'. זוהי גאווה בעצם כשאומרים לה' אני אחליט מי אתה ועל פי כך אני גם אעבוד אותך ואחיה את חיי. בכל פעם שמשהו לא ימצא חן בעיני, אני אחליט שזה לא אתה". זה לא עובד ככה. אלוהים הוא האלוהים ואין שום אל אחר מלבדו. תסכים איתי? אז האם בכדי לעבוד ולהאמין בה' ולחיות את חיינו על פי תורת החיי שלו אנחנו צריככים להיות דתיים? ממש לא! זה לא מה שה' אמר. הוא אמר לנו תחיו את חייכם לע פי תורות החיים שלי ואל תוסיפו ואל תגרעו פסיק מתוך מה שכתבתי לכם בספר הזה. אז מדוע לגרוע? או מדוע להוסיף מה שלא נמצא? ולכן, מאמנים רבים בה' ישראל מפספסים אותו רק משום שהם בעצם מאמינים בתורות חיים שאיננה שלו. היא דומה לשלו. אבל איננה שלו. היא של מישהו אחר. אשמח לשמוע מה דעתך על מה שכתבתי לך כל טוב
 

bios

New member
יש כאן המון נושאים

כדי לא לעשות את זה מורכב יותר ממה שזה בכל מקרה, אני אציג כאן את הגישה שמוצגת בסדרת "שיחות עם אלוהים" כגישה שלי, למרות שאני לא יכול להיות בטוח בכל מה שכתוב שם במאה אחוז. קודם כל, ע"פ הספרים זה ממש לא נכון שאלוהים לא מתגלה אלינו, אלא הספר טוען שאלוהים מתגלה לכל אחד מאיתנו בדרכים שונות ויומיומיות, כמו שירים שאנחנו שומעים "במקרה", דברים שאנחנו קוראים, ועוד אירועים שקורים לנו בחיי היומיום. אחד המשפטים המרכזיים בסדרה היא "השאלה היא לא עם מי אני מדבר, אלא מי מקשיב?". כך שיש לאלוהים דרכים רבות לדבר אלינו חוץ מהתנ"ך. לגבי הקנאות של אלוהים, את מסתמכת על זה שכתוב בתורה שאלוהים קנאי, אבל מי אמר שאלו באמת דברי אלוהים? בספר "ידידות עם אלוהים" יש הסבר איך נוצר המיתוס של אלוהים הקנאי ומה האבסורד בו. אם נסכים שאלוהים הוא כל יכול, הרי הוא לא צריך מבני האדם שום דבר, בטח לא שלא יעבדו מישהו אחר. בני האדם הם אלה שרצו בעלות על אלוהים שלא יאהב באותה המידה בני אדם מקבוצות אחרות. לכן המציאו אל קנאי שאוהב אנשים מסוימים יותר מאחרים ודורש מהם לעבוד אותו באופן מסוים. לא צריך ללמוד את התנ"ך לעומק בשביל לראות סימנים לכך שהוא נכתב ע"י בני אדם. אפילו בתיכון מלמדים על הבדלים בין הקטעים שחוזרים על עצמם ב"שמות" וב"דברים" ועל ההבדלים ביניהם, שנבעו כנראה מסיבות פוליטיות. הספרים מציגים את האבסורד ברעיון שאלוהים ברא אותנו עם כל מיני יצרים, ואז אסר עלינו לעשות כל מיני דברים באיום שיעניש אותנו אם נעשה אותם. הרי אם הוא כל יכול, הוא היה יכול לברוא אותנו מראש כך שלא נחטא או למנוע מאיתנו לעשות את הדברים האלה. הגישה שמוצגת בספר הרבה יותר הגיונית - שהוא ברא אותנו כדי להכיר את עצמו באמצעות ההתנסות שלנו, ושהתכלית שלנו היא לברוא את עצמנו בגרסה הנעלה ביותר של החזון בגדול ביותר שאי פעם היה לנו לגבי עצמנו. זה כמובן על רגל אחת, אז אני ממליץ לך לקרוא את הסדרה.
 
למעלה