אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
הספר אפלטון במקום פרוזק
- פותח הנושא nehud
- פורסם בתאריך
אופיום להמונים מול מחשבת המחשבות
שיטת הייעוץ הפילוסופי, גישה המשלימה ולעתים מחליפה את שיטות הטיפול הפסיכולוגיות המקובלות, הולכת וצוברת תאוצה ברחבי העולם. את הפסיכואנליזה, התרפיה באמצעות שיחה ונבירה בנדבכי הנפש, מחליף דיון הדדי במשנות פילוסופיות מסוגים שונים ויישומן בשטח. ספר חדש, "אפלטון במקום פרוזק", שופך אור על התופעה, ומהווה הזדמנות מצוינת להכיר את החלופה המאתגרת לספת הפסיכולוג. הפופולאריות של הטיפול הפסיכולוגי הגיעה לשיאה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כאשר הפרוזק, אותה גלולת קסם המשפרת רגשות ועוזרת להתמודד עם קשיים חיצוניים ופנימיים גם יחד, נכנסה לחיינו. "דור הפרוזק" כינו כולם את הדור ההוא, שנחשף לראשונה ליתרונות הכימיה להמונים. הייתה זו תרופה אחת קסומה שמצליחה להעלים קשיים, בעיות ודיכאונות, להפוך ימים סגריריים לאביביים ונעימים, ולפתור שורה ארוכה של בעיות נפשיות שנחשבו עד לאותה תקופה קשות לטיפול. הפרוזק ניתן לכל מי שרק התלונן על מיחושים של הנפש, ולא מעט אנשים הפכו עד מהרה למכורים לכדור הקטן והמופלא הזה ונגזרותיו השונות. הפילוסופיה עברה תהליך הפוך לעלייתה של הפסיכולוגיה. בעוד שהפסיכולוגיה הפכה מפונקציה מחקרית זניחה לשיטה יישומית המשמשת רבים, הפילוסופיה נדחקה הצידה והפכה ממקצוע יישומי, נפוץ ופופולארי למרוחקת, מנותקת ותיאורתית בעיקרה. בבסיסה הייתה הפילוסופיה כלי ראשון ומרכזי להתמודדות של האדם עם מצבים שונים אליהם הוא נקלע בחייו, שאלות, קונפליקטים וקשיים. היא הציבה (ועודה מציבה, ברמה הפרקטית שלה) שאלות קיומיות שונות בדבר מקומו של האדם ביקום ובעולם, מעמדם של יחסים וקשרים חברתיים, התמודדות עם קשיים, אסונות ובעיות אישיות ועוד. לא רק אתיקה ומוסר הפילוסופיה המעשית באה לידי ביטוי בתחומים שונים של חיינו. שאלות של מוסר ואתיקה מתגלעות מדי יום - החל באתיקה רפואית, מדעית וטכנולוגית, וכלה בשאלות של מוסר ועמדות שונות. בתפקידה זה מתווה הפילוסופיה מסגרת ליצירתן של נורמות התנהגותיות וכללי עבודה תקינים ו'מוסריים', ההולמים את התפיסה החברתית המתוקנת. אך היישום העמוק יותר של הפילוסופיה, ניתוח של חיינו דרכה והפקת תועלתנות פרטית ממנה, נזנח לקרן זווית. הפסיכולוגיה מנצחת את הפילוסופיה כמעט בכל המישורים. היא זכתה לאסמכתות מחקריות ומדעיות שונות, ונקשרה בתחומים רבים: סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, ביולוגיה ורפואה. ממקצוע תלוש היא הפכה לדבר מציאותי, העוסק במוחשי ובניתן לתפיסה, בעוד שהפילוסופיה מתנהלת, מעצם הגדרתה, ברבדים גבוהים ומופשטים של התפיסה. נגישותה של הפסיכולוגיה התעצמה עם צמיחת אמצעי התקשורת המודרניים, והמושג "פסיכולוגיה בגרוש" מיטיב לציין את אותה גישה טיפולית בשלט רחוק, המשיאה עצות לאנשים אותם המטפל מעולם לא פגש או ראה, על סמך שיחה בת כמה דקות. החברה המודרנית עוסקת במוחשי, בגלוי ובניתן להשפעה, ולכן היא דוחה הצידה רעיונות עמוקים יותר בצורת החשיבה על החשיבה, פילוסופיה. בכך שהיא הפכה למקצוע אקדמי, מנותק ורחוק מהציבור, הפכה הפילוסופיה לשם תואר לתיאור מצב של חשיבה בלתי-פונקציונלית, מיותרת ומכבידה. וזאת, כאמור, בניגוד גמור לתפקידה ומקומה המקורי בחברה האנושית החושבת. שיטת הייעוץ הפילוסופי באה לנתץ מוסכמות אלה ולהחזיר לפילוסופיה את מעמדה הראשוני ככלי יישומי היכול לשנות, לשפר ולסייע לכל אחד מאיתנו ברמה היומיומית. בספרו "אפלטון במקום פרוזק - שימוש בתבונת הפילוסופיה לפתרון בעיות היום-יום" (בהוצאת כתר) מגדיר ד"ר לו מרינוף, נשיא האגודה האמריקנית למטפלים פילוסופיים, את הפילוסופיה כאמצעי טיפולי ראשון בחשיבותו ונעלה על פני הפסיכולוגיה. גישתו של מרינוף גורסת כי הפילוסופיה יכולה לשמש לפתרון בעיות קלות כחמורות, באמצעות כלים המובנים בתוכה ובהתבסס על תובנות מעמיקות של כמה מההוגים הגדולים בכל הזמנים. מרינוף גורס כי כוחה של התבונה האנושית טמון בשימור הידע העצום שלה, וביכולתו של הפרט להשתמש במחשבות של האחר, כדי להעשיר ולהעצים את עצמו. מרינוף מציג חמישה שלבים בסיסיים במסגרת הטיפול והייעוץ הפילוסופי, חלקם, ובעיקר הראשוניים, דומים לשלבי הטיפול הפסיכולוגי. השלב הראשון הוא זיהוי הבעיה - פריטה והמרה של תחושות מעורפלות בקביעה ממוקדת על הגורמים. בשלב השני עומד זיהוי התחושות והרגשות שהבעיה גורמת, מציאת "תופעות הלוואי" שלה והשלכותיה על מצב הרוח ותחושותיו של המטופל. השלב השלישי הוא ניתוח אפשרויות הפתרון, ולאחריו הרחבת הדיון לכדי "התמונה הרחבה", תוך שילוב תפיסות של פילוסופים מגוונים. בשלב האחרון, לאחר שגובשו כלי התנהגות כלליים, מומרת התוכנית כולה כך שהיא תוכל להתאים ליישום יומיומי. מרינוף מציע למטופליו ליצור לעצמם תבנית פילוסופית ייחודית המתאימה לצורכיהם, בהתבסס על הגותם של כותבים רבים. בפרק המבוא לספר הוא מציג שורה של טיעונים בגנות המוסדות הפסיכולוגיים ומכנה את הנטייה לשייך כל בעיה אישית להפרעות נפשיות כ"מחלת נפש". מאוחר יותר הוא תוקף, בציניות מתובלת במעט כעס אישי, את שיטות הטיפול הפסיכולוגיות המקובלות כיום. בנסותו לדחוק הצידה את הפסיכולוגיה כדי לפנות מקום לפילוסופיה, עושה מרינוף מעשה בעייתי מאוד, בכך שהוא טוען שהפסיכולוגיה צריכה לשמש אך ורק לטיפול במחלות נפש שיש להן סממנים וגורמים פיזיולוגיים מובהקים. מטפלים פילוסופיים אחרים, לעומתו, גורסים כי ניתן לשלב את הטיפול הפסיכולוגי ולעבוּת אותו בטיפול פילוסופי, כך שהמטופלים יכולים ליהנות מיתרונותיה של כל שיטה. נדמה כי ארגז הכלים הפילוסופי, דווקא בשל היכולת שלו לסייע לניתוח מצבים קיימים ובחירה מתוך רפרטואר גדול של דרכי התמודדות, יכולים לסייע לפתרון בעיות מורכבות. מרינוף מדגים כיצד ניתן להשתמש בפילוסופיה לפתרון בעיות גדולות המטרידות רבים: יצירה, תחזוק וסיום של מערכות יחסים, חיי משפחה ומאבקים, קשיים במקום העבודה, משברי אמצע אחרים, התנהגות מוסרית או אתית, מציאת משמעות לחיים וצמיחה מתוך אובדן ושבר. באמצעות דוגמות מעשיות הוא מצליח לשרטט תמונה מציאותית ומעוררת הזדהות עם מצבים שכולנו נקלענו אליהם, ולקשר אליהם תפיסות פילוסופיות שונות - החל מהפילוסופיה של המזרח הקדום, דרך ההגות הרומית-קתולית, הפילוסופיה המודרנית ובכללה הזרם הרומנטי, האקזיסטנציאליסטי והתועלתני, וכלה ברציונליזם ובגישה האנליטית. מפליא לגלות כיצד הוגים שחלקם חיו לפני מאות שנים יכולים לסייע להתמודדות עם שאלות מודרניות - כמו הקושי למצוא ולקיים קשר אישי משמעותי בעידן האינטרנט, ושאלות קיומיות בסביבה מודרנית מנוכרת, תחרותית ומתועשת. למרות הבעייתיות והשטחיות של ספרו, מצליח מרינוף להניח בסיס מוצק למדי להבנה פילוסופית של שאלות יומיומיות, ומציג בפני הקורא כמה כלים מעשיים לטיפול פילוסופי. הספר הזה הוא מתאבן של לפני הארוחה האמיתית, הדיון הפילוסופי העצמי או המודרך, והוא גם מוצג ככזה. לזכותו של מרינוף יאמר כי בניגוד למדריכי "עשה זאת בעצמך" אחרים, הוא אינו מנסה להציג את הספר כמקור בלעדי לאושר ותשובות, אלא כלי הדרכה, פנס שילווה את הקורא בתחילת דרכו. האם תצלח שיטת הייעוץ הפילוסופי להתגבר על המכשולים ותצליח להפוך לפופולארית ונפוצה? התשובה לכך היא כנראה חיובית, ובעיקר לנוכח מצב המתדרדר של הפסיכולוגיה, ההופכת לאופיום החדש להמונים. הכלים האינטלקטואליים, הגירוי היצירתי והעידוד לחיפוש עצמי מסייע למי שמעוניין בכך למצוא פתרון, גם בעצמו, בשיטת הייעוץ הפילוסופי. נראה שזו שיטה לא פחות יעילה, ובוודאי שהרבה יותר מהנה ולא פחות חשוב מכך - זולה ונגישה לכל. קרדיט: טל איתן.
שיטת הייעוץ הפילוסופי, גישה המשלימה ולעתים מחליפה את שיטות הטיפול הפסיכולוגיות המקובלות, הולכת וצוברת תאוצה ברחבי העולם. את הפסיכואנליזה, התרפיה באמצעות שיחה ונבירה בנדבכי הנפש, מחליף דיון הדדי במשנות פילוסופיות מסוגים שונים ויישומן בשטח. ספר חדש, "אפלטון במקום פרוזק", שופך אור על התופעה, ומהווה הזדמנות מצוינת להכיר את החלופה המאתגרת לספת הפסיכולוג. הפופולאריות של הטיפול הפסיכולוגי הגיעה לשיאה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כאשר הפרוזק, אותה גלולת קסם המשפרת רגשות ועוזרת להתמודד עם קשיים חיצוניים ופנימיים גם יחד, נכנסה לחיינו. "דור הפרוזק" כינו כולם את הדור ההוא, שנחשף לראשונה ליתרונות הכימיה להמונים. הייתה זו תרופה אחת קסומה שמצליחה להעלים קשיים, בעיות ודיכאונות, להפוך ימים סגריריים לאביביים ונעימים, ולפתור שורה ארוכה של בעיות נפשיות שנחשבו עד לאותה תקופה קשות לטיפול. הפרוזק ניתן לכל מי שרק התלונן על מיחושים של הנפש, ולא מעט אנשים הפכו עד מהרה למכורים לכדור הקטן והמופלא הזה ונגזרותיו השונות. הפילוסופיה עברה תהליך הפוך לעלייתה של הפסיכולוגיה. בעוד שהפסיכולוגיה הפכה מפונקציה מחקרית זניחה לשיטה יישומית המשמשת רבים, הפילוסופיה נדחקה הצידה והפכה ממקצוע יישומי, נפוץ ופופולארי למרוחקת, מנותקת ותיאורתית בעיקרה. בבסיסה הייתה הפילוסופיה כלי ראשון ומרכזי להתמודדות של האדם עם מצבים שונים אליהם הוא נקלע בחייו, שאלות, קונפליקטים וקשיים. היא הציבה (ועודה מציבה, ברמה הפרקטית שלה) שאלות קיומיות שונות בדבר מקומו של האדם ביקום ובעולם, מעמדם של יחסים וקשרים חברתיים, התמודדות עם קשיים, אסונות ובעיות אישיות ועוד. לא רק אתיקה ומוסר הפילוסופיה המעשית באה לידי ביטוי בתחומים שונים של חיינו. שאלות של מוסר ואתיקה מתגלעות מדי יום - החל באתיקה רפואית, מדעית וטכנולוגית, וכלה בשאלות של מוסר ועמדות שונות. בתפקידה זה מתווה הפילוסופיה מסגרת ליצירתן של נורמות התנהגותיות וכללי עבודה תקינים ו'מוסריים', ההולמים את התפיסה החברתית המתוקנת. אך היישום העמוק יותר של הפילוסופיה, ניתוח של חיינו דרכה והפקת תועלתנות פרטית ממנה, נזנח לקרן זווית. הפסיכולוגיה מנצחת את הפילוסופיה כמעט בכל המישורים. היא זכתה לאסמכתות מחקריות ומדעיות שונות, ונקשרה בתחומים רבים: סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, ביולוגיה ורפואה. ממקצוע תלוש היא הפכה לדבר מציאותי, העוסק במוחשי ובניתן לתפיסה, בעוד שהפילוסופיה מתנהלת, מעצם הגדרתה, ברבדים גבוהים ומופשטים של התפיסה. נגישותה של הפסיכולוגיה התעצמה עם צמיחת אמצעי התקשורת המודרניים, והמושג "פסיכולוגיה בגרוש" מיטיב לציין את אותה גישה טיפולית בשלט רחוק, המשיאה עצות לאנשים אותם המטפל מעולם לא פגש או ראה, על סמך שיחה בת כמה דקות. החברה המודרנית עוסקת במוחשי, בגלוי ובניתן להשפעה, ולכן היא דוחה הצידה רעיונות עמוקים יותר בצורת החשיבה על החשיבה, פילוסופיה. בכך שהיא הפכה למקצוע אקדמי, מנותק ורחוק מהציבור, הפכה הפילוסופיה לשם תואר לתיאור מצב של חשיבה בלתי-פונקציונלית, מיותרת ומכבידה. וזאת, כאמור, בניגוד גמור לתפקידה ומקומה המקורי בחברה האנושית החושבת. שיטת הייעוץ הפילוסופי באה לנתץ מוסכמות אלה ולהחזיר לפילוסופיה את מעמדה הראשוני ככלי יישומי היכול לשנות, לשפר ולסייע לכל אחד מאיתנו ברמה היומיומית. בספרו "אפלטון במקום פרוזק - שימוש בתבונת הפילוסופיה לפתרון בעיות היום-יום" (בהוצאת כתר) מגדיר ד"ר לו מרינוף, נשיא האגודה האמריקנית למטפלים פילוסופיים, את הפילוסופיה כאמצעי טיפולי ראשון בחשיבותו ונעלה על פני הפסיכולוגיה. גישתו של מרינוף גורסת כי הפילוסופיה יכולה לשמש לפתרון בעיות קלות כחמורות, באמצעות כלים המובנים בתוכה ובהתבסס על תובנות מעמיקות של כמה מההוגים הגדולים בכל הזמנים. מרינוף גורס כי כוחה של התבונה האנושית טמון בשימור הידע העצום שלה, וביכולתו של הפרט להשתמש במחשבות של האחר, כדי להעשיר ולהעצים את עצמו. מרינוף מציג חמישה שלבים בסיסיים במסגרת הטיפול והייעוץ הפילוסופי, חלקם, ובעיקר הראשוניים, דומים לשלבי הטיפול הפסיכולוגי. השלב הראשון הוא זיהוי הבעיה - פריטה והמרה של תחושות מעורפלות בקביעה ממוקדת על הגורמים. בשלב השני עומד זיהוי התחושות והרגשות שהבעיה גורמת, מציאת "תופעות הלוואי" שלה והשלכותיה על מצב הרוח ותחושותיו של המטופל. השלב השלישי הוא ניתוח אפשרויות הפתרון, ולאחריו הרחבת הדיון לכדי "התמונה הרחבה", תוך שילוב תפיסות של פילוסופים מגוונים. בשלב האחרון, לאחר שגובשו כלי התנהגות כלליים, מומרת התוכנית כולה כך שהיא תוכל להתאים ליישום יומיומי. מרינוף מציע למטופליו ליצור לעצמם תבנית פילוסופית ייחודית המתאימה לצורכיהם, בהתבסס על הגותם של כותבים רבים. בפרק המבוא לספר הוא מציג שורה של טיעונים בגנות המוסדות הפסיכולוגיים ומכנה את הנטייה לשייך כל בעיה אישית להפרעות נפשיות כ"מחלת נפש". מאוחר יותר הוא תוקף, בציניות מתובלת במעט כעס אישי, את שיטות הטיפול הפסיכולוגיות המקובלות כיום. בנסותו לדחוק הצידה את הפסיכולוגיה כדי לפנות מקום לפילוסופיה, עושה מרינוף מעשה בעייתי מאוד, בכך שהוא טוען שהפסיכולוגיה צריכה לשמש אך ורק לטיפול במחלות נפש שיש להן סממנים וגורמים פיזיולוגיים מובהקים. מטפלים פילוסופיים אחרים, לעומתו, גורסים כי ניתן לשלב את הטיפול הפסיכולוגי ולעבוּת אותו בטיפול פילוסופי, כך שהמטופלים יכולים ליהנות מיתרונותיה של כל שיטה. נדמה כי ארגז הכלים הפילוסופי, דווקא בשל היכולת שלו לסייע לניתוח מצבים קיימים ובחירה מתוך רפרטואר גדול של דרכי התמודדות, יכולים לסייע לפתרון בעיות מורכבות. מרינוף מדגים כיצד ניתן להשתמש בפילוסופיה לפתרון בעיות גדולות המטרידות רבים: יצירה, תחזוק וסיום של מערכות יחסים, חיי משפחה ומאבקים, קשיים במקום העבודה, משברי אמצע אחרים, התנהגות מוסרית או אתית, מציאת משמעות לחיים וצמיחה מתוך אובדן ושבר. באמצעות דוגמות מעשיות הוא מצליח לשרטט תמונה מציאותית ומעוררת הזדהות עם מצבים שכולנו נקלענו אליהם, ולקשר אליהם תפיסות פילוסופיות שונות - החל מהפילוסופיה של המזרח הקדום, דרך ההגות הרומית-קתולית, הפילוסופיה המודרנית ובכללה הזרם הרומנטי, האקזיסטנציאליסטי והתועלתני, וכלה ברציונליזם ובגישה האנליטית. מפליא לגלות כיצד הוגים שחלקם חיו לפני מאות שנים יכולים לסייע להתמודדות עם שאלות מודרניות - כמו הקושי למצוא ולקיים קשר אישי משמעותי בעידן האינטרנט, ושאלות קיומיות בסביבה מודרנית מנוכרת, תחרותית ומתועשת. למרות הבעייתיות והשטחיות של ספרו, מצליח מרינוף להניח בסיס מוצק למדי להבנה פילוסופית של שאלות יומיומיות, ומציג בפני הקורא כמה כלים מעשיים לטיפול פילוסופי. הספר הזה הוא מתאבן של לפני הארוחה האמיתית, הדיון הפילוסופי העצמי או המודרך, והוא גם מוצג ככזה. לזכותו של מרינוף יאמר כי בניגוד למדריכי "עשה זאת בעצמך" אחרים, הוא אינו מנסה להציג את הספר כמקור בלעדי לאושר ותשובות, אלא כלי הדרכה, פנס שילווה את הקורא בתחילת דרכו. האם תצלח שיטת הייעוץ הפילוסופי להתגבר על המכשולים ותצליח להפוך לפופולארית ונפוצה? התשובה לכך היא כנראה חיובית, ובעיקר לנוכח מצב המתדרדר של הפסיכולוגיה, ההופכת לאופיום החדש להמונים. הכלים האינטלקטואליים, הגירוי היצירתי והעידוד לחיפוש עצמי מסייע למי שמעוניין בכך למצוא פתרון, גם בעצמו, בשיטת הייעוץ הפילוסופי. נראה שזו שיטה לא פחות יעילה, ובוודאי שהרבה יותר מהנה ולא פחות חשוב מכך - זולה ונגישה לכל. קרדיט: טל איתן.
ישראל שורק
New member
ספר
Essays on PHILOSOPHICAL COUNCELLING RAN lAHAV (EDITOR).
Essays on PHILOSOPHICAL COUNCELLING RAN lAHAV (EDITOR).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.