הסקס מת, מה עושים ?
היי
אתחיל בסיפור קטן על עצמי ועל מה שעובר עלי בשנים האחרונות.
היום אני גבר בן 44 , בנובמבר 2011 , כשאני בן 36, נשוי זה כ10 שנים, הייתי מעורב בתאונת דרכים על גבי אופנוע , הגעתי לבית חולים במסוק כשאני מוגדר במצב אנוש, תאונה שהשאירה אותי משותק מהחזה ומטה וגם יד שמאל משותקת מוטורית, בקיצור יצאתי מהתאונה הזאת בחיים אבל רק עם יד ימין עובדת ומתפקדת כרגיל, נכה, על כיסא גלגלים, לכל החיים.
אך לא רק אני התרסק פה, אלא גם המשפחה, אישתי ושני בנותיי הקטנות דאז התרסקו גם כן,
אחרי תקופה של חצי שנה בשיקום בבית חולים, חזרתי חזרה הביתה.
מיד עם שחרורי מבית החולים, עבר לחיות איתנו מטפל פיליפיני , שנמצא איתנו לאורך כל השבוע מלבד ימי שישי ושבת, בימים אלא אשתי עושה את התפקיד שלו, חצי שנה לאחר מכן, במסגרת הגן של ביתי הקטנה, התחיל איתה אחד האבות של אחד הילדים מהגן, אשתי זרמה עם הנושא הזה , דבר שהוביל לרומן שנמשך שנה שלמה עד שאישתו של הגבר האחר, הגיעה לביתי ופוצצה את הפרשה, יוצא מצב שעוד בעודי מחלים מהפציעה הנוראית האת ואני מנסה להבין איך ממשיכים לחיות עם "המתנה" החדשה, נופלת עלי גם הידיעה הזאת, מאוחר יותר בשיחות אשיות עם אשתי, היא טוענת שהוא התחיל איתה ומפה לשם הם נסחפו ונוצר המצב הזה, אחרי שעברתי על תקציר ההודעות שהעבירו בינהם, הבנתי שאותו גבר פשוט ניצל את המצב הפגיע ריגשית מאוד של אישתי לאור המקרה וסחף אותה להרפתקה שהיא לא ממש רצתה, אבל אני בתוכי יודע שצריך שניים לטנגו והיא לא כזאת תמימה.
עברו מאז מספר שנים ואז לאחר תקופה קצרה יחסית , קיימנו אני ואשתי יחסי מין , סוף סוף כפעמיים בלבד, זה היה די נוראי, כאילו עושים לי טובה וגם לא הסתיים בטעם טוב ומאז במשך ה5 שנים האחרונות, אנחנו ללא סקס, אנחנו בקשר טוב מאוד וממעטים לריב, יש שיחות ביננו בעיקר על גידול הילדות ושגרת החיים, באותה השיחה היא טוענת שהיא כן אוהבת אותי, אבל מינית אני צריך מישהיא אחרת והיא זורמת !
במציאות אחרת הייתי קופץ על המציאה, אבל הכיסא גלגלים מגביל אותי בצורה די רצינית. פה !
לקחתי אותה לשיחה צפופה בנושא הסקס וכך אמרה, אמרה שהיא כבר לא נמשכת אלי והתאונה רק עשתה את המצב ליותר גרוע ביננו, להערכתי המצב הדרדר משמעותית בגלל הבגידה, ולאור העובדה שהפכה למטפלת סיעודית בסופי שבוע, אמרתי לה שכנראה אנחנו עוברים משבר ואני נותן לזמן לעשות את שלו, מיותר לציין שמיד אחרי הגילוי לקחתי אותה לשיחה צפופה ושאלתי אותה אם היא מעוניינת בגרושים, ענתה שלא, מבחינתי קבלתי את הבגידה והכלתי אותה , האשמתי את התאונה בזה והמשכנו בחיים, בקיץ האחרון נעזרתי במטפלת זוגית, שעזרה לי בעיקר בשיפור בדברים אישיים, חזרתי לנהוג ברכב מותאם, ועוד דברים מסוימים שהייתי נוהג לעשות לפני הפציעה, זוגית, מינית, נשארנו כמו שהיינו , בשיחתנו בנושא הסקס, אמרה שהיא מעדיפה שאלך לזונות וזה בסדר מבחינתה ואפעל למיטב הבנתי.
אני לא חושב שגרושים איתה יהיו הוגנים כלפיה, כי סה"כ, יחלה לבחור אחרת, היתה יכולה לקום ולעזוב מיד עם הפציעה אבל החליטה להמשיך,
אני אוהב אותה מאוד, קשה לי לדמיין את חיי בלעדיה בעיקר בגלל כל השנים שאנחנו כן ביחד ומתחזקים מפעל לגידול בנות.
למיטב הבנתי יש פה כמה נושאים קריטיים, מעולם לא הסבירו לי שאסור להפוך את בן הזוג שלך למטפל סיעודי,
התחתנו ב 2001 , די צעירים, אני בן 26 והיא כבת 24, שזה אומר שאנחנו אוטוטו 20 שנה ביחד ואני מבין שיש שחיקה במשיכה ובאינטימיות שזה טבעי אצל המון זוגות עם וותק ,אציין שלאורך השנים היא מעולם לא היתה יוזמת, עוד שהיינו בהתחלה והיו ניצוצות באוויר , מעולם היא לא יזמה, תמיד זה הייתי אני, אני חושב היום שאילו לא הייתי יוזם, גם שתי הבנות שהבאנו ביחד, לא היו באות לעולם, היום הן בגיל הטיפש עשרה ומקבלות אותי כעובדה קיימת, , מיותר לציין שאם לא היה נושא התאונה, הייתי הולך על הליך גרושים ודרכי שנינו היו נפרדות, אבל לא כך הם פני המציאות והיום אחרי קבלת סכום הפיצויים, זה הופך להיות לא משתלם כלכלית, כי יוצא שאני מפסיד יותר משאני מרוויח, אני נשאר (במקרה הטוב) עם חצי בית ואוטו ונשאר לבד עד סוף חיי, כי איזו אישה נורמאלית תכנס למערכת יחסים עם אדם נכה פיזית ואילו לה אין כל בעיה, היא עדיין צעירה ואטרקטיבית (תחילת שנות ה40 לחייה ), היום (מבחירה) היא כ 6 שנים לא עובדת, אנחנו מתפרנסים מביטוח לאומי ומחברות הביטוח בהם היה לי ביטוח מנהלים עם אובדן כושר עבודה, היא היום מרוכזת בגידול הבנות ואחזקת הבית, לאחרונה (כשנה וקצת) עקב בעיות לוגיסטיות , אנחנו ישנים בחדרים נפרדים, נושא שפועל לרעתנו מבחינה זוגית (לדעתי האישית ),איך לדעתכם צריך לפעול, האם להיכנס לשגרה של חיי סקס עם זונות, ייתן את הפתרון עבורי, או לא ?
איך או מה הייתם עושים , אילו היה מדובר בכם ?
איך מחזירים את אשתי אלי עם המגבלות החדשות ?
ברור לי שהפתרון הכללי לבעיה היא הנכות, אבל זה ישאר איתי לנצח, לכל החיים ללא אפשרות החלמה, האם נגזר עלי לחיות ככה עד שארית חיי ?
האם נגזרו עלי חיים שכאלה, אין לי מושג כמה זמן זה יכול להחזיק, אבל אני לא מאמין שקשר כזה יכול להחזיק לאורך זמן, האם כך ?
תודה
היי
אתחיל בסיפור קטן על עצמי ועל מה שעובר עלי בשנים האחרונות.
היום אני גבר בן 44 , בנובמבר 2011 , כשאני בן 36, נשוי זה כ10 שנים, הייתי מעורב בתאונת דרכים על גבי אופנוע , הגעתי לבית חולים במסוק כשאני מוגדר במצב אנוש, תאונה שהשאירה אותי משותק מהחזה ומטה וגם יד שמאל משותקת מוטורית, בקיצור יצאתי מהתאונה הזאת בחיים אבל רק עם יד ימין עובדת ומתפקדת כרגיל, נכה, על כיסא גלגלים, לכל החיים.
אך לא רק אני התרסק פה, אלא גם המשפחה, אישתי ושני בנותיי הקטנות דאז התרסקו גם כן,
אחרי תקופה של חצי שנה בשיקום בבית חולים, חזרתי חזרה הביתה.
מיד עם שחרורי מבית החולים, עבר לחיות איתנו מטפל פיליפיני , שנמצא איתנו לאורך כל השבוע מלבד ימי שישי ושבת, בימים אלא אשתי עושה את התפקיד שלו, חצי שנה לאחר מכן, במסגרת הגן של ביתי הקטנה, התחיל איתה אחד האבות של אחד הילדים מהגן, אשתי זרמה עם הנושא הזה , דבר שהוביל לרומן שנמשך שנה שלמה עד שאישתו של הגבר האחר, הגיעה לביתי ופוצצה את הפרשה, יוצא מצב שעוד בעודי מחלים מהפציעה הנוראית האת ואני מנסה להבין איך ממשיכים לחיות עם "המתנה" החדשה, נופלת עלי גם הידיעה הזאת, מאוחר יותר בשיחות אשיות עם אשתי, היא טוענת שהוא התחיל איתה ומפה לשם הם נסחפו ונוצר המצב הזה, אחרי שעברתי על תקציר ההודעות שהעבירו בינהם, הבנתי שאותו גבר פשוט ניצל את המצב הפגיע ריגשית מאוד של אישתי לאור המקרה וסחף אותה להרפתקה שהיא לא ממש רצתה, אבל אני בתוכי יודע שצריך שניים לטנגו והיא לא כזאת תמימה.
עברו מאז מספר שנים ואז לאחר תקופה קצרה יחסית , קיימנו אני ואשתי יחסי מין , סוף סוף כפעמיים בלבד, זה היה די נוראי, כאילו עושים לי טובה וגם לא הסתיים בטעם טוב ומאז במשך ה5 שנים האחרונות, אנחנו ללא סקס, אנחנו בקשר טוב מאוד וממעטים לריב, יש שיחות ביננו בעיקר על גידול הילדות ושגרת החיים, באותה השיחה היא טוענת שהיא כן אוהבת אותי, אבל מינית אני צריך מישהיא אחרת והיא זורמת !
במציאות אחרת הייתי קופץ על המציאה, אבל הכיסא גלגלים מגביל אותי בצורה די רצינית. פה !
לקחתי אותה לשיחה צפופה בנושא הסקס וכך אמרה, אמרה שהיא כבר לא נמשכת אלי והתאונה רק עשתה את המצב ליותר גרוע ביננו, להערכתי המצב הדרדר משמעותית בגלל הבגידה, ולאור העובדה שהפכה למטפלת סיעודית בסופי שבוע, אמרתי לה שכנראה אנחנו עוברים משבר ואני נותן לזמן לעשות את שלו, מיותר לציין שמיד אחרי הגילוי לקחתי אותה לשיחה צפופה ושאלתי אותה אם היא מעוניינת בגרושים, ענתה שלא, מבחינתי קבלתי את הבגידה והכלתי אותה , האשמתי את התאונה בזה והמשכנו בחיים, בקיץ האחרון נעזרתי במטפלת זוגית, שעזרה לי בעיקר בשיפור בדברים אישיים, חזרתי לנהוג ברכב מותאם, ועוד דברים מסוימים שהייתי נוהג לעשות לפני הפציעה, זוגית, מינית, נשארנו כמו שהיינו , בשיחתנו בנושא הסקס, אמרה שהיא מעדיפה שאלך לזונות וזה בסדר מבחינתה ואפעל למיטב הבנתי.
אני לא חושב שגרושים איתה יהיו הוגנים כלפיה, כי סה"כ, יחלה לבחור אחרת, היתה יכולה לקום ולעזוב מיד עם הפציעה אבל החליטה להמשיך,
אני אוהב אותה מאוד, קשה לי לדמיין את חיי בלעדיה בעיקר בגלל כל השנים שאנחנו כן ביחד ומתחזקים מפעל לגידול בנות.
למיטב הבנתי יש פה כמה נושאים קריטיים, מעולם לא הסבירו לי שאסור להפוך את בן הזוג שלך למטפל סיעודי,
התחתנו ב 2001 , די צעירים, אני בן 26 והיא כבת 24, שזה אומר שאנחנו אוטוטו 20 שנה ביחד ואני מבין שיש שחיקה במשיכה ובאינטימיות שזה טבעי אצל המון זוגות עם וותק ,אציין שלאורך השנים היא מעולם לא היתה יוזמת, עוד שהיינו בהתחלה והיו ניצוצות באוויר , מעולם היא לא יזמה, תמיד זה הייתי אני, אני חושב היום שאילו לא הייתי יוזם, גם שתי הבנות שהבאנו ביחד, לא היו באות לעולם, היום הן בגיל הטיפש עשרה ומקבלות אותי כעובדה קיימת, , מיותר לציין שאם לא היה נושא התאונה, הייתי הולך על הליך גרושים ודרכי שנינו היו נפרדות, אבל לא כך הם פני המציאות והיום אחרי קבלת סכום הפיצויים, זה הופך להיות לא משתלם כלכלית, כי יוצא שאני מפסיד יותר משאני מרוויח, אני נשאר (במקרה הטוב) עם חצי בית ואוטו ונשאר לבד עד סוף חיי, כי איזו אישה נורמאלית תכנס למערכת יחסים עם אדם נכה פיזית ואילו לה אין כל בעיה, היא עדיין צעירה ואטרקטיבית (תחילת שנות ה40 לחייה ), היום (מבחירה) היא כ 6 שנים לא עובדת, אנחנו מתפרנסים מביטוח לאומי ומחברות הביטוח בהם היה לי ביטוח מנהלים עם אובדן כושר עבודה, היא היום מרוכזת בגידול הבנות ואחזקת הבית, לאחרונה (כשנה וקצת) עקב בעיות לוגיסטיות , אנחנו ישנים בחדרים נפרדים, נושא שפועל לרעתנו מבחינה זוגית (לדעתי האישית ),איך לדעתכם צריך לפעול, האם להיכנס לשגרה של חיי סקס עם זונות, ייתן את הפתרון עבורי, או לא ?
איך או מה הייתם עושים , אילו היה מדובר בכם ?
איך מחזירים את אשתי אלי עם המגבלות החדשות ?
ברור לי שהפתרון הכללי לבעיה היא הנכות, אבל זה ישאר איתי לנצח, לכל החיים ללא אפשרות החלמה, האם נגזר עלי לחיות ככה עד שארית חיי ?
האם נגזרו עלי חיים שכאלה, אין לי מושג כמה זמן זה יכול להחזיק, אבל אני לא מאמין שקשר כזה יכול להחזיק לאורך זמן, האם כך ?
תודה