ראיתי את (2013) מגן הקש Shield Of Straw
טקאשי מייקה היפני עובד ללא הרף ומשתדל לעמוד בקצב מטורף של יותר מסרט אחד לשנה. לרוב, הקולנוע שלו
מאוד ביזארי, אקסצנטרי, הזוי, מדמם וחסר גבולות, הכל לטוב ולרע יחדיו. זהו אחד מסרטיו האחרונים, שקיבל מועמדות
מפתיעה משהו לדקל הזהב בקאן 2013. פסיכופט/אנס/פדופיל מלווה ע''י חבורת שוטרים להישפט כחוק אך המכשול
העומד בפניהם הופך את הסרט למחשמל אף יותר: אחת מקורבנותיו של החלאה הייתה ילדה בת 7 וסבה מציע בוכטות
של כסף למי שיצליח לפצוע או להרוג את האחראי למותו של נכדתו. מותחן מעולה שגם שומר על רמה גבוהה של דרמה
אנושית על מוסר הפכפך וממזרי. קרימינל מיינדפאק.
10/8
(2013) Delivery
פאונד פוטג' על זוג שנמצא במרכז תכנית המלווה אותם במהלך חודשי ההריון של האישה. מעט שונה מסרט דומה שיצא
לא מזמן באותה סוגה (Devil's Due), יותר בילד אפ והתמקדות בדברים הקטנים שמצליחים לצמרר ולעורר עניין רב.
לא רע בכלל והסיום מעולה.
10/6
2007) Look
סרט אמריקני עצמאי מאוד מפתיע לטובה. עלילות שונות נשזרות אחת בשנייה ומועברות לנו דרך מצלמות אבטחה וכיו''ב,
ככה אנחנו למעשה מציצים באקראי לשגרת חייהם של מס' דמויות וכיצד היא מופרת עקב אירועים שונים. הסרט מתהדר
בקצב מרשים ולא משתהה על דברים מיותרים. הפסימיות שלו על מוסר האדם מוצגת כחלק אינטגרלי מההתנהגות האנושית,
זה קצת כמו מבט סוציולוגי המדמה את המציאות. מאוד מעניין.
10/7
(1977) ראש מחק Eraserhead
סרט הביכורים של דיוויד לינץ' מגרה את החושים באופן מקסימלי, עושה סיעור מוחין סוריאליסטי למושג ''סיוט'' ומציג קולנוע
מבחיל אבל מהפנט ויוצא דופן. אצל לינץ', אין ממש צורך בעלילה. האמנות שלו כמו מתקיימת במימדים מקבילים של תפיסה,
מקפידה להתרחק מהרציונל. יש בסרט נימה אופראית שמשכיחה את המחסור בסיפור ועל הדרך מגבירה בפול ווליום את הקולות
והצלילים. יצאתי בסוף כמו אחד שעשו עליו ניסויים ועדיין מנסה להתאושש אבל לפעמים דווקא כיף להרגיש סחרחורת אחרי בהייה
ממושכת בפסיכוזה ויזואלית בלתי נשכחת.
10/7
ראיתי גם את 'צל של ספק' (1943) של היצ'קוק, סרט מאוד אהוב ומוערך של היצ'קוק. אני לא אהבתי ולא הערכתי. לטעמי זה אחד
החלשים של המאסטרו ולא אכפת לי בכלל שכתב אותו מחזאי עם קבלות. התסריט רפוי, לא מעניין, לוקח פניות חדות שלא לצורך עם
תרומה אפסית למכלול העלילתי. ג'וזף קוטן עושה אחלה עבודה בתור הדוד המסתורי וזהו. סרט אנמי ולא מותח, רק הצילום ראוי לקבל
איזושהי מילה טובה.
10/3