הסרטן הגיע גם אלינו !

[tivolimiriam]

הסרטן הגיע גם אלינו !

הרופאים חושדים שזה "מיאלומה מפושטת" תוצאות הבדיקות שנמשכות כמעט שבועיים תגענה רק באמצע שבוע הבא. החוסר ודאות, גומר אותי. מה זה ? איך מטפלים בזה? איך זה מגיע בלי התראה? משהו עבר את העינוי הזה, ויכול לספר לי למה לצפות? אני רק בתחילת הדרך וכבר לא מצליחה לנשום מרוב פחד. אבא שלי סובל כבר חודש מכאבי גב,מותניים ,רגל.הרופאים התמקדו בקטע האורטופדי,ולא נמצא שם משהו חריג.כשעברנו לפנימית והתמקדו בבדיקות הדם אמרו לנו להתכונן לסוג של סרטן הדם שפוגע בתאי הפלסמה. איך מתכוננים ?

 

[אחשל]

קודם כל - לנשום עמוק ../images/Emo13.gif

שלום לך. כן, זה בד"כ נוחת ככה, בלי התראה מראש...אורח לא קרוא שאנחנו מקווים שיצא מחיינו כמה שיותר מהר... הפחד נובע בעיקר מהעדר ידע מהו הדבר שאיתו אתם אמורים להתמודד. הפתרון המתבקש הוא ללמוד כמה שיותר על המחלה ודרכי הטיפול. אפשר למצוא מידע באגודה למלחמה בסרטן. כמו כן, עמותת ח.ס.ן (חוסן - חולי סרטן נלחמים) מפעילה שירות שנקרא "זיווגים", המאפשר למעונין לשוחח עם מישהו שהתמודד עם סרטן מאותו סוג או דומה. פרטים בקו בתמיכה והמידע 600-506-700-1. ניר

 

[lahan]

הסרטן זה לא מה שהיה פעם

זה לא קל. אין איך להתכונן. חיים מיום ליום. נותנים המון אהבה לאבא, שבטח פוחד יותר. מנשקים את אמא, ומנסים להיות ביחד כמה שיותר. היום יש תשובה לרוב הסוגים של סרטן הדם, החלמה באחוזים גבוהים. בכל בתי החולים יש מערך תמיכה למשפחות החולים ואפשר לדבר איתם, או עם הרופא המטפל, בכל מקרה, אבא שלך יהיה בסדר!! הרפואה של היום ברמה גבוהה כמובן שזה מפחיד, אבל יכול להיות גרוע יותר! חזקי ואמצי, לכי תני לאבא נשיקה

 

[tivolimiriam]

אני שוב בוכה,

היספקתי לקרוא מעט ספרות מקצועית,ויש לי הרושם שהרופאים לא טועים. ושלפני ראש השנה נקבל את הבשורה המרה. הוי אלוהים,מה אני עושה מחר. איך אני מחייכת לאבא כשהוא עוד לא יודע? איך אני מסבירה לאמא. איך אראה אותם מבלי לבכות,אני לא מצליחה להירגע.

 

[ס ו ז נ ה]

../images/Emo7.gifמרים יקרה, תבכי ותמשיכי הלאה

אני הולכת להסתבך עם עצמי ואולי גם איתכם אבל, מרים היקרה, כאן המקום לכתוב את מה שאנחנו באמת מרגישים, בלי לצנזר החלק הכי קשה, בעיני, הולך להסתיים אצלכם החלק הכי קשה, בעיני, הוא האבחנה לשמוע איך המילה הזאת הופכת חלק בלתי נפרד מחייך אבל יש כאן אבל ע-נ-ק-י ועל זה מישהו הולך להרוג אותי כאן ההמשך לא תמיד נורא כלכך כשהייתי בפנים, זאת היתה המציאות שלי פשוט חייתי אותה עד שהיא נגמרה לא היתה שם מצוקה, ולא רחמים עצמיים לא היו דרמות (למעט, כמובן האבחון עצמו) והיו הרבה הרבה רווחים משניים שהיום אני אסירת תודה עליהם אני מצטרפת לעצה בעניין החיבוקים להיות שם בשבילו. עצם הנוכחות שלך יכולה לתת הרבה כוח ותקוה לעבור את הכל מהר וקל את תחבקי אותו ואנחנו נחבק אותך

 

[rubber duck]

למה להרוג , את מי להרוג ואיך להרוג

סוזנה מדהימה שכמוך החיבוק

הזה הוא תמצית האהבה

את דיי צודקת לגבי העובדה ששלב האבחנה הוא הקשה ביותר רגשית לאחריו זה הרבה יורת לרוץ קדימה ולהתמודד יום אחרי יום האבחהנ היא ההתמודדות עם כל החיים והיא הרבה יותר קשה הן לחולה והן לבני משפחתו שרון

 

[איילת האביב]

סוזנה יקרה../images/Emo151.gif בוקר טוב

היי חמודה, משלומך הבוקר???????? כל כך מסכימה עם מה שכתבת למרים, הבום הענקי הוא "ההודעה" שמקבלים, אחרי כן זה הופך לחלקים קטנטנים שאיתם צריך לחיות כל יום ולעבור אחד אחד. אני התחלתי לפני יומיים עם כל תופעות הלואי המצטרפות להקרנות באיזור האגן לא נעים, אך גם לא נורא, אני מטפלת במישחות וכדורים סופרת את הימים, אתמול סגרתי 12 מתוך 28, מתקדמת, נכון? ביי חמודה ושבת שלום

איילת האביב

 

[tivolimiriam]

תודה לכולם על החיבוקים,אבל

לא נסעתי היום לראות את אבא, אני זקוקה לעוד יום כדי לאסוף את עצמי יש לי יום כזה בכייני, יום שלא נמצא בשליטתי. ועוד מעט יגיעו הילדים והנכדים,וצריך לערוך ולהגיש, ואני קצת חסרת כוחות, -אבל, לא אאכזב איש אחר כך אמצא לי פינה לבכות הרי לפני עוד לילה ארוך, מספיק זמן לנסות לתכנן את החיים ואולי זה הלילה לנהל שיחה רצינית - עם אלוהים שבת שלום לכולכם

 

[rubber duck]

מרים מקסימה

אם את לא מרגישה שאת מסוגלת לחייל אז אל תאלצי את עצמך מותר לדבר על הכאב והפחד ההתמודדות היא להיות לצידם ולהיות איתם והם איתך סרטן אינו גזר דין מוות , הסיכויים כיום הם טובים הרבה יותר מבעבר אני מכיר אנשים רבים שחיים אחרי סרטן שנים רבות ובמקרים מעט יותר קשים אנשים שחיים עם הסרטן שנים רבות מאד ( ומתמודדים עם הקשיים , נהנים מכל רגע ) שרון

 

[אחשל]

מה עושים מחר...

בוקר טוב מרים, כמעט כולם כתבו כאן על העוצמה שבה ניחתת הידיעה על ראשנו

. כמי שחווה את זה פעמיים - אני מסכים עם כל מה שנאמר כאן, ואשתמש במטאפורות שנכתבו - יש לך שתי אפשרויות להתמודד עם הסלע הענק הזה שמתגלגל לכיוונך: האחת - פשוט לשכב מתחתיו, ולהימעך בשקט

תחת כובד הידיעה שאביך חלה בסרטן. השניה - לחבוש קסדה עבה (=לאזור את כל כוחות הנפש שלך), לתת לסלע הענק הזה להתנפץ על ראשך לאלפי אבנים קטנות, ואז - לאסוף את האבנים האלה ולבנות איתן מקום חדש ונפלא

עבורך ועבור בני משפחתך...מקום שבו יש התמודדות משותפת

, קירבה והמון המון אהבה

... לא סיפרת לנו בן כמה אביך, ואיך את מעריכה את היכולת שלו להתמודד עם הידיעה (אני מבין שלא אמרו לו כלום...). אישית - אני דוגל בחשיפת מלוא המידע בפני החולה, מפני שלגישתי - הידע והידיעה מול מה מתמודדים נותנים כח עצום... הרבה יותר קשה להתמודד עם משהו לא ידוע... מרים, סרטן זה לא סוף העולם!!! עבור מרביתנו, הכותבים כאן, זו היתה פתיחת שער לחיים מחודשים, אחרים, שונים, טובים יותר...מעין זיכוך וריכוז של עצמנו שלא ידענו עליו קודם... שבת שלום ושלווה, ניר

 

[tivolimiriam]

"סרטן זה לא סוף העולם"...

איזה כוחות נפש אדירים צריך כדי לומר את המשפט הזה, כל כך הרבה כח יש במשפט הזה יש עוצמה,ואפילו ניצחון אני נדרשת לשנות תפיסת עולם! למרות הספקות וחוסר האמונה.אבל מה עם אמא שכל כך כואבת שבטוחה שהרופאים טועים,ולכל כאב יש לה תשובה. ובכלל שכחתי שמי שסובל זה אבא ומה יהיה לאחותי,אישה חלשה ונתמכת -והשאר ...יסתדרו... ושוב אבא עד לפני שלושה חודשים בדיוק! חזק, איש עבודה ,מתרוצץ בשדה מרים, סוחב פתאום-התקף לב קטן,תוך שבועיים ניתוח שני מעקפים ההתאוששות איטית ,קשה לו ,כואב לו,דלקות,טיפולים והאיש לא מתלונן - עושה הכל כדי להחלים מתחיל ללכת יום יום שני קילומטר. ולפני חודש כאבים איומים שלא מאפשרים לו לזוז כאבי גב,חגורת המותניים הרגל היום הוא שוכב , כמעט לא קם,הכאבים חזקים חוסר תאבון רוצה לשתף פעולה ולא יכול , קורע לי את הלב,החוסר אונים שלו איך תוך חודש המחלה מכריעה את האדם ? חשבתי שיש סימנים לפני אולי כבר מאוחר? יתכן ?או שהטיפולים יעזרו לו לעמוד על הרגליים. למה יש לי הרגשה רעה ? לחשוב חיובי...לחשוב חיובי.. לחשוב חיובי....

 

[מלמלה]

הי מרים

אני כל כך יודעת על מה את מדברת הכאב הזה פתאום לראות את ההורים חולים הכאב הזה המשתתף בכאבם מוכר לי מאוד אחרי כל השנים שהתרגלנו להיות הילדים שלהם - כן גם אחרי שאני כבר אמא בעצמי אמא שלי היא אמא שלי ופתאום היא חולה, ופתאום אבא חולה ופתאות הם חלשים וכאובים זה משהו שלוקח הרבה זמן לעכל אותו אז פשוט - לזרום - ללכת עם האירועים ולהיות עם אביך שם ובשבילו ולזכור לא להכל יש תשובה ולפעמים צריך רק להיות בלי להגיד כלום אלא רק להקשיב....... תזכרי היום את תחילתה של השנה שכנראה לא תהיה קלה אבל אני מקווה בשבילך שבראש השנה הבא - תחגגו אותו ובגדול... והכי קשה היה לי לבוא ולספר להורי שגם עלי הגיע הסרטן .... הרבה בריאות אושר ועושר מלמלה

 

[איילת האביב]

מרים יקרה ../images/Emo45.gif

הסלע הענק הזה ניחת על ראשי רק לפני שלושה חודשים, וכבר היום זה הפך לאבנים קטנטנות. לא אשקר לך זה בום עעעענק, אבל הוא הופך לחלק מהיום יום וזה בצורה מסוימת הופך ל: "ככה זה וזהו!!" אני אישית חושבת שזה אולי אפילו יותר קשה כשזה למישהו כמו הורים או ילדים, מאשר אתה בעצמך חולה, החוסר אונים הזה שאת עומדת מולו, האדם האהוב הזה ולא יכולה או לא יודעת איך לעזור, מתסכל נורא. מחזקת אותך ושולחת לך המון תקוה. איילת האביב

 

[hanala]

גם אלינו

חתני (בעלה של בתי) חלה לפתע בסרטן ממאיר בריאותיו וגידול שעוד לא ידוע אם הוא שפיר או ממאיר בגזע המוח. הוא משרת בצבא קבע, הרגיש כאבי ראש במשך שבועיים לערך, עד שלא יכול היה לסבול את כאבי הראש, הגיע לבית חולים הקרוב לישוב בו הוא גר, בבדיקות הראשוניות c.t הוברר שהריאות נגועות בגדול ממאיר שיושב בריאותיו תקופה ארוכה זה כמה שנים, הגידול במוח, כנראה גרורות מהריאה. כל המשפחה בהלם, לא כל כך יודעים איך לאכול את המחלה הזו. בתי ובעלה גרים במקום מרוחק, אני מנסה עד כמה שאני יכולה לעזור בטיפול בשלושת בנותיהן הקטנות, אבל איך אוכלים את זה אני לא יודעת בפרט שהרופאים דיברו עם בתי ובני משפחתו הקרובים של בעלה שהמצב כרגע אינו מעורר תקוה. גם אני שואלת איך מתכוננים לחמור ביותר? חנהל´לה

 

[איילת האביב]

חנהלה´ יקרה ../images/Emo39.gif

כל כך הצטערתי לשמוע על חתנך, זה לא יאומן עם מה אנו מסתובבים בבטן ופתאום טראח. חוסר האונים הזה לעזור לאהובים הוא קשה מנשוא. מחזקת אותך ושולחת לכם תקוה איילת האביב

 

[hanala]

תודה

תודה לך איילת האביב, כרגע צריכים כל תמיכה אפשרית, כדי לעבור את הגרוע ביותר ניתוח ראש מחר והתחלה של טיפולים כימים בריאות. בכל אופן תודה על כל משוב שיבוא מאנשי הפורום. חנהל´ה

 

[rubber duck]

../images/Emo24.gif ו ../images/Emo39.gif

ברוכה הבאה בצל קורתינו קשה מאד לקבל את העובדה שהאדם הבריא ביותר בעולם פתאום כבר לא כזה זה אופייני למחלת הסרטן בכלל ובפרט באנשים צעירים זה פשוט בא מאי שם בלי להודיע אז

של חום ואהבה

שרון

 

[rubber duck]

|פקרח| ו ../images/Emo24.gif

איך מתמודדים עם הסרטן זה לא קל זה לא פשוט אבל פשוט לחיות יום ביומו לדעת שיהיו רגעים קשים ושיהיהו רגעים מדהימים לא לוותר למרות הקשיים והכי חשוב לא להתכחש לקשיים ועוד משהו המון המון המון

ים שרון