תודה על התגובה לסרט
אתן מתארות\ים לעצמכם כמה קשה היה להחליט לחשוף את הסרט לציבור לא מעט דמעות ווכוחים במשפחה. אולם מה שהכריע את הכף היתה ההתנסות הראשונית שלנו לקבל איזו שהיא הדרכה , עזרה,משהו... בזבזנו שנתיים של הליכה סחור סחור סביב האבחון והטיפול הן התרופתי והן בכל מה שקשור לחיי היום יום. עברנו כל מה שאתם יקירי עברתם בויה דולורוזה הזו. עברנו במשך השנתיים הללו שינוי בגישה כלפי מערכת הבריאות אנחנו לא נאיבים יותר, אנחנו אסרטיבים מאד, וכבר אי אפשר למרוח אותנו יותר והפסקנו לבלוע עלבונות גלויים וסמויים מכל המטפלים למיניהם, למשל ,לפני שבועיים כתבתי מכתב תלונה על רופאה בביח תהש שצעקה עלינו. הסרט אולי יסביר הן לאנשים שבתחילת המחלה שצריך לטפל ומהר,ולמטפלים במערכת הבריאות מה עומד ומה הקשיים כשהם נדרשים לתת מענה למשפחה המתמודדת עם המחלה ושוב תודה על התגובות הכל כך אנושיות שלכם תודה.