a wild rose
New member
הסתגלות למקום עבודה חדש
לא, לא התחלתי עבודה חדשה, אבל קיבלנו לעבודה עובד חדש שההתנהלות שלו מול העובדים הותיקים מעוררת תהיות (בעיניי) ואני רוצה לשתף ולשאול אם לדעתכם זה משהו תקין:
לבחור הזה יש חוש הומור דיי ייחודי, אני מניחה שהוא בחור נחמד בכללי, אבל אני אחת שלא אוהבת בדיחות מפגרות ובנוסף אני לא מתחברת לנטייה של אנשים מסוימים לעקוץ אנשים זרים ולקרוא לזה הומור - יש דברים שלגיטימי שיבואו מצד חברים שלי, אבל לא מצד זרים מוחלטים, ובחור חדש בעבודה הוא מבחינתי עדיין זר. זה מתבטא אצלו בהערות מטופשות כמו להעיר למישהי שהיא לא הסתרקה הבוקר או לשאול אם היא הגיעה לעבודה רכובה על סוס ושטויות בסגנון, אלי הוא בא עם שאלה מטופשת בזמן שהייתי בשיחה חשובה בטלפון, וכשלא עניתי לו הוא עשה לי פרצוף "מצחיק", וכשאמרתי לו שזה לא לעניין הוא עבר לטקטיקה אחרת של להגיד ליד אנשים אחרים שאני עצבנית היום ושהוא מפחד ממני. כמה אנשים העירו לו לגבי זה, לא רק לגבי הבדיחות שלו איתי, וזה לא עבד. אני בינתיים משתדלת להתעלם ממנו כי השטויות שלו לא עושות לי טוב.
אני מבינה שיש טיפוסים כאלו, יש גם עובד ותיק שאני מאוד מחבבת אותו ומיודדת איתו שיש לו בדיחות אפילו יותר מפגרות, אבל אצלו אני יודעת מאיפה זה מגיע והוא גם התחיל עם הקטעים האלו רק אחרי שהכיר אותי מספיק בשביל לדעת איך אני מקבלת את זה. גם אני כשהתחלתי גם במקום העבודה הזה וגם במקומות אחרים, הייתי נייטראלית בתקופה הראשונית עד שהרגשתי שקלטתי את האנשים וידעתי עם מי אפשר להתבדח ואיך ועם מי לא.
אז אחרי ששפכתי - יש למישהו עצות איך להתמודד עם האדיוט הזה?
לא, לא התחלתי עבודה חדשה, אבל קיבלנו לעבודה עובד חדש שההתנהלות שלו מול העובדים הותיקים מעוררת תהיות (בעיניי) ואני רוצה לשתף ולשאול אם לדעתכם זה משהו תקין:
לבחור הזה יש חוש הומור דיי ייחודי, אני מניחה שהוא בחור נחמד בכללי, אבל אני אחת שלא אוהבת בדיחות מפגרות ובנוסף אני לא מתחברת לנטייה של אנשים מסוימים לעקוץ אנשים זרים ולקרוא לזה הומור - יש דברים שלגיטימי שיבואו מצד חברים שלי, אבל לא מצד זרים מוחלטים, ובחור חדש בעבודה הוא מבחינתי עדיין זר. זה מתבטא אצלו בהערות מטופשות כמו להעיר למישהי שהיא לא הסתרקה הבוקר או לשאול אם היא הגיעה לעבודה רכובה על סוס ושטויות בסגנון, אלי הוא בא עם שאלה מטופשת בזמן שהייתי בשיחה חשובה בטלפון, וכשלא עניתי לו הוא עשה לי פרצוף "מצחיק", וכשאמרתי לו שזה לא לעניין הוא עבר לטקטיקה אחרת של להגיד ליד אנשים אחרים שאני עצבנית היום ושהוא מפחד ממני. כמה אנשים העירו לו לגבי זה, לא רק לגבי הבדיחות שלו איתי, וזה לא עבד. אני בינתיים משתדלת להתעלם ממנו כי השטויות שלו לא עושות לי טוב.
אני מבינה שיש טיפוסים כאלו, יש גם עובד ותיק שאני מאוד מחבבת אותו ומיודדת איתו שיש לו בדיחות אפילו יותר מפגרות, אבל אצלו אני יודעת מאיפה זה מגיע והוא גם התחיל עם הקטעים האלו רק אחרי שהכיר אותי מספיק בשביל לדעת איך אני מקבלת את זה. גם אני כשהתחלתי גם במקום העבודה הזה וגם במקומות אחרים, הייתי נייטראלית בתקופה הראשונית עד שהרגשתי שקלטתי את האנשים וידעתי עם מי אפשר להתבדח ואיך ועם מי לא.
אז אחרי ששפכתי - יש למישהו עצות איך להתמודד עם האדיוט הזה?