הסתה ופגיעה בילדים כנקמה על גירושין

[מיקי 1212]

הסתה ופגיעה בילדים כנקמה על גירושין

התגרשנו לאחרונה , האם שהחלה בתהליך הגירושין וחזרה בה , מסיתה את הילדים בני 21,18,14,5 נגדי , אינה מתקשרת איתי בכלל גם בענינים דחופים ושוטפים של צורכי הילדים, מכנה אותי בבית כאדם מת "המנוח" 2 הילדים הגדולים ניתקו קשר כליל ו- 2 הקטנים נקרעים בין "נאמנותם" לאמם שאיתה הם חיים היות והם במשמורת שלה לבין אהבתם אלי .הילדים חיים בתחושת בלבול, חוסר יציבות ונפגעים בתחושת הביטחון שלהם, פניתי לגורמי סעד ורווחה אך היות ולא מדובר בהתעללות פיזית הם אינם מתערבים, גם במערכת החינוך נמנעים להתערב , המצב גורם לנזק בלתי הפיך לילדים ,אני אובד עצות ואיני יודע למי לפנות בבקשה לעזרה לילדים מחפש גורם מקצועי שיתערב ויעזור להם, ראוי לציין כי פניתי לאם בדרכים שונות ומגוונות אך היא בשלה מסרבת להגיב וממשיכה להסית ולפגוע בילדים .

 

[עינת גבע]

באמת עצוב וקשה ובעיקר מצער...

שלום רב באמת עצוב וקשה ובעיקר מצער. מי שיכול כרגע לקבל עזרה באמצעות שיחות עם איש מקצוע - זה אתה. (ולו בגלל העובדה שיצאת מהבית והעניינים מתנהלים שם כפי שאשתך בוחרת . ואתה? נשאר מחוץ לתמונה עם דאגה וכאב, בהם עליך לטפל ולמצוא פתרונות יצירתיים למצב סבוך זה. שאלה: איך היו היחסים שלך עם בניך הבוגרים בתקופת ילדותם והתבבגרותם? מה קרה שם, איך אשתך הצליחה לרכוש את אמונם (הם בגירים בניגוד לצעירים)ויכולים לעשות החלטות מושכלות ומאוזנות? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[מיקי 1212]

תשובות

תודה על המענה , אכן אני כואב ודואג מאוד ואני מבין היטב את כוונתך אך לא נראה שאמצא מזור לכאב לפני שאצליח למצוא פתרון למצב הקשה שבהם הם נמצאים, אני מודע היטב לקושי האישי אך האמת שאני אובד עצות לחלוטין. לשאלתך כיצד היו יחסי עם ילדי הבוגרים בטרם צאתי מהבית ? אז הם היו טובים מאוד וחמימים, על אף שעות עבודה רבות טרחתי והשקעתי בהם בנדיבות רבה הן בחומריות והן בקירבה ובחום, הבוגרים היו קרובים אלי יותר מאשר אליה ,והיינו מדברים לפחות פעם או פעמיים ביום לצערי בעת שיצאתי ב לית ברירה מהבית לנוכח איומיה לבקשתה של אישתי בעבר וגרושתי כיום שתזמין משטרה ותטען לאלימות שלי כנגדה(מימשה בעבר איומים מסוג זה ובהמשך נאלצתי להסכים לצו הרחקה (או תיק פלילי אם הייתי מסרב) כך שנאלצתי לעזוב את העיר בה התגוררתי למס שבועות, שהתגלגלו לבקשת עורך דינה מעורך דיני לחודשים רבים, תוך איסור מוחלט ליצור קשר איתה או עם הילדים ואז היא בצעה בהם שטיפת מוח מדהימה , היא טענה בפניהם שאני עזבתי אותה ואותם שאני בוגד בה , מבזבז את הכסף של האוכל שלהם על זונות ועוד כהנה וכהנה (כאב לב עליהם)ניסיונות ליצור עמם קשר כלשהוא נתקלו בחומה , ואז כשהסתיים צו ההרחקה בסהכמה ניסיתי ליצור עמם קשר נתקלתי בחומה בצורה שכוללת אותם מגינים עליה, המסכנה , החלשה ......וזו תמצית העניין , היא גייסה אותם לצדה באמצעות מוניפולציה לפיה היא חלשה ואני עלול לפגוע בה.....

 

[עינת גבע]

אכן, נקלעת למצב ביש. מה עושים? ....

שלום רב ובוקר טוב, אכן, נקלעת למצב ביש. גרושתך כנראה במצוקה גדולה. המצוקה היא זו שגרמה לה להניח "מחסום" בינך לבין ילדיך /ילדיכם ובכך להזיק לכולם. חבל, ומצער. מה עושים? 1. כאמור, מטפלים בעצמך. 2. ממשיכים לחזר אחרי הילדים. 3. לא נעלבים מהם ולא לוקחים שום דבר באופן אישי. 4. מבינים אותם ומגלים כלפיהם אמפאטיה( גם אם בינתיים ברוחך) 5. לא נגררים בשום אופן לדרך שבה היא פועלת. 6. שומרים על כבודה לאורך כל הדרך( שמירה על כבודה משמעותה שמירה על כבודך) 7. אין צורך להיות הסנגור, מליץ היושר, להתנצל או לנסות לשכנע את ילדיך בצדקתך. 8. מספיק לומר : " אין שופטים אדם בכעסו", " חבל לי שכך היא רואה את הדברים". 9. לילדים צריכים להגיע מסרים ממך, בדרכים יצירתיות ועל בסיס קבוע (בלי להתייאש) : א. שאתה אוהב אותם. ב. שהם חשובים לך. ג. שאתה רוצה לשמור איתם על קשר. 10. תוכל למשל, לשלוח להם מכתבים. 11. נהל יומן " מכתבים שלא נשלחו" ( או 4 יומנים) בו תכתוב לכל אחד מילדיך מידי כמה ימים: מה אתה עושה, מה היית רוצה שהוא יידע, מה מעניין אותך לדעת אודותיו וכיו"ב. ביום מן הימים (וזה יקרה במוקדם או במאוחר) תפגשו אז תגיש להם את היומן במתנה. א. הוא יחבר ביניכם. ב. ישמור במידה מסויימת על רצף של קשר (גם אם וירטואלי) ג. הוא יהיה האות והסימן לכך שהם בליבך, חשובים לך תמיד היו איתך ותמיד ייהיו יקרים לך. מקווה שעזרתי ולו במעט. בברכה, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[מיקי 1212]

ומה עושים מכאן

תודה על ההכונה אני אכן פועל פחות או יותר ברוח הדברים שציינת , ברם לצערי הזמן הרב שחולף , המצב כך כבר למעלה משנתיים מזיק מאוד לילדים, ופעם אחר פעם אני נתקל בתוצאות ההרסניות של התנהגות זו, וההסתה גוברת והולכת ועל כול נק" מפגש שקשורה בי היא מעירה לילדים הערות שתכליתם הכפשת שמי,לי זה פחות חשוב אך ברור לי ואני רואה ויודע שזה פוגע בילדים והשאלה האם אין גורם מוסמך שאוכל לפנות אליו , פקידת הסעד מתייחסת לאלימות פיזית ולא נפשית ובעצם לא מתערבת, אני שוקל לחזור לבית המשפט ולבקש ביטול הסכם הגירושים ע"מ לקדם את קצהו של הנזק הנגרם לילדים, לעיתים אני מגיע למסקנה כי הקשר שלי עם ילדי לא טוב להם שכן הוא מביא להתנהגות הקולקלת שלה ואם אעלם מחייהם מה שיכאב לי מאוד אך מוכן לשלם המחיר אולי זה יציל אותם? האם יש גורם שיכול לסייע בהכוונה ?

 

[עינת גבע]

" יחסים האתגר"

מיקי שלום רב, א. נסה לפנות לרווחה. ב. אתה אדם חושב. אני סומכת עליך שתפעיל שיקול נבון הלוקח בחשבון את כל המרכיבים והנפשות הפועלות. המשך לחשוב יצירתית ובחן כל אופציה על פי ההשלכות האפשריות שלה בעתיד. בסופו של דבר תבחר בטופציה שלעניות דעתך תקדם את הסיטואציה תוך מזעור הנזקים. בהצלחה, עינת.