הסתכלות בעולם האמיתי
שעת לילה מאוחרת, רגבי אדמה נושרים מבין אצבעותי.אצבעות אלה אשר חדלו לשחק באבנים הקטנות הטמונות כמו אוצרות נסתרים בתוך רגבי האדמה. יוצאת מתוך עולמי שלי,מביטה לשמיים זרועיי הכוכבים. עיניי עצומות, מקשיבה אני לשלוות הלילה לרוח הנושבת. מגיעה אני לים,מביטה כיצד מלח הים נספג אל תוך גרגירי החול הממלאים את החוף. שלמות מעבר לפינה נאספה קבוצה קטנה של נערים.שרים הם,ממלמלים מילים חסרות חשיבות חסרות פשר.דמם מהול באלכוהול. רואה אני את דמיונם מרקיע שחקים אך חלומותיהם מתנפצים.נשמותיהם האומללות מנסות בכל כוחן לשמור על תבנית השפיות שנעלמת לה. אני עוקרת עצמי מהמקום אך נעצרת כאשר עיניי רואות מרחוק ילדה. שכובה היא על החול,מעליה גוחן גבר אשר מנשק אותה לאורך גופה הבתולי. צעקה אחת ויחידה מספיקה להפלט מפיה של תינוקת תמימה זו לפני שפיה נחסם בכף ידן הכבדה. בגדייה נקרעים ממנה בברוטליות אופיינית כל כך. פיו מתמלא בבשרה שטרם הבשיל. עינייה כאילו יצאו מחוריהן כאשר הרגישה כיצד גבר זה חודר לתוך גופה ורוצח את נפשה . עוקרת אני גם ממקום זה. חיוך מריר על שפתיי חוזרת אני לביתי יודעת כי אני בחרתיו,יודעת כי בחירתי נכונה היתה, כשאר בחרתי את ביתי מחוץ לבית הקברות,מתחת לאדמה
שעת לילה מאוחרת, רגבי אדמה נושרים מבין אצבעותי.אצבעות אלה אשר חדלו לשחק באבנים הקטנות הטמונות כמו אוצרות נסתרים בתוך רגבי האדמה. יוצאת מתוך עולמי שלי,מביטה לשמיים זרועיי הכוכבים. עיניי עצומות, מקשיבה אני לשלוות הלילה לרוח הנושבת. מגיעה אני לים,מביטה כיצד מלח הים נספג אל תוך גרגירי החול הממלאים את החוף. שלמות מעבר לפינה נאספה קבוצה קטנה של נערים.שרים הם,ממלמלים מילים חסרות חשיבות חסרות פשר.דמם מהול באלכוהול. רואה אני את דמיונם מרקיע שחקים אך חלומותיהם מתנפצים.נשמותיהם האומללות מנסות בכל כוחן לשמור על תבנית השפיות שנעלמת לה. אני עוקרת עצמי מהמקום אך נעצרת כאשר עיניי רואות מרחוק ילדה. שכובה היא על החול,מעליה גוחן גבר אשר מנשק אותה לאורך גופה הבתולי. צעקה אחת ויחידה מספיקה להפלט מפיה של תינוקת תמימה זו לפני שפיה נחסם בכף ידן הכבדה. בגדייה נקרעים ממנה בברוטליות אופיינית כל כך. פיו מתמלא בבשרה שטרם הבשיל. עינייה כאילו יצאו מחוריהן כאשר הרגישה כיצד גבר זה חודר לתוך גופה ורוצח את נפשה . עוקרת אני גם ממקום זה. חיוך מריר על שפתיי חוזרת אני לביתי יודעת כי אני בחרתיו,יודעת כי בחירתי נכונה היתה, כשאר בחרתי את ביתי מחוץ לבית הקברות,מתחת לאדמה
