העבודה שלי לא שווה אותי!!!!

[חתונת יער]

העבודה שלי לא שווה אותי!!!!

אני נמלה קטנה , כבר שנים. עובדת קשה ובחריצות כמו עבד כל הזמן מנסה לרצות את מי שמעליי להיות טובה הכי טובה יותר טובה ובשביל מה? אחרי הכל- ומעבר לעניין ולסיפוק (שאכן קיים בעבודה שלי)-כשאני בשיא הכנות עליי להודות שעיקר המוטיבציה שלי היא פשוט שיראו שאני טובה. ואם רואים שאני טובה? אז מה? אצלנו בעבודה זה פשוט אומר שאני טובה מספיק בשביל להיות ראויה לעוד עומס ולעוד עבודה?(תמורת אותו שכר,כמובן!) חשבתי לעצמי ששיחקתי אותה !בחרתי מקצוע נשי, הומני, הוליסטי,אני "עובדת עם הלב", אני "מכילה",אבל בסוף החודש אני נשארת בלי גרוש מבחינה מקצועית -אני לא אישה אלא אישה מוכה ,קורבנית , מתפשרת. לא מלכה ובלי כתר. שפחה עם סמרטוט. הקריירה שלי כל כך חשובה לי! היא חשובה לערך העצמי ולדימוי העצמי שלי ובמשך שנים הייתה עבורי מקור לגאווה, כשכולם טיילו אני למדתי כשכולם למדו אני עבדתי ועבדתי ולמדתי והתפתחתי ועכשיו כולם מסביבי חיים טוב יותר מרווחים יותר, הזמן שלהם יקר יותר מהזמן הזול שלי למרות שהעבודה שלי לא פחות חשובה משלהם!. ואני חווה את החיים בארץ כקשים כהישרדותיים, צריך להתאמץ המון כדי להשיג טיפה , יש יותר מידיי מהכל ומעט מידיי ביקוש,אני מרגישה שמבחינה מקצועית אני "רצה במקום" ולפעמים אפילו רצה אחורה. אין מקצוע אחר שאני רוצה לעסוק בו(עו"ס) אני אוהבת את העבודה שלי רק לא את התנאים והשכר הנילווים אליה. אני רק רוצה שישלמו לי כמה שאני שווה ולא חצי/רבע ממה שאני שווה . זה משפיל אותי ומעליב אותי להשתכר כל כך מעט אני מרגישה שאין איזון בין ההשקעה לתמורה.

 

[עיין ערך]

עבודה סוציאלית

הי יקרה, יש לי מס' מכרות שהינן עו"סיות וכולן תמיד מספרות לי על הקשיים שבמקצוע זה. אלו קשיים אמיתיים ואני יכולה להבין את התסכול ותחושת חוסר האונים. האם יש במקום עבודתך אפשרות של קידום מסוים? אולי במקום אחר תוכלי להתקדם או להרוויח יותר? בהיותך עובדת מצוינת- אני בטוחה שתוכלי לשוחח עם האחראים על תחושתך. אולי יוכלו להציע משהו? חברה טובה שלי, בת 32 היא עובדת סוציאלית ובשנתיים האחרונות החליפה פעמיים מקום עבודה. וזה משום כך שהיא תמיד פועלת לקידום עצמה. גם אם זה בא על חשבון אי נוחות. היא עברה מעבודה לעבודה ותמיד משכורתה עלתה והתפקיד נעשה מעניין יותר. וזה לא משום שהיא עובדת טובה יותר ממך- אלא פשוט משום שהיא החליטה שאם לא תפעל בעצמה למציאת מקום ושכר טוב יותר- איש לא יעשה זאת. וכמו שאמרת- גם היא ציינה שהערכה היא דבר חשוב מאוד- אך יש עוד הרבה צרכים אחרים שיש לדאוג להם. בהצלחה

 

[חתונת יער]

תודה -קודם כל ,עם תגובתך

אחת הבעיות של המקצוע הוא שאין הרבה לאן להתקדם בו. אני עובדת במשרד רווחה שבו אפשר להתקדם "לרוחב" זאת אומרת אם את טובה נותנים לך להתמחות בתחום ספציפי (נוער,למשל)וזה נותן לך עוד 300 ש"ח בחודש, אם את רוצה להיות פ.סעד התפקיד הרבה הרבה יותר קשה , עם הרבה אחריות ואפשר להקפיץ אותך לעבודה בשבת/אמצע הליילה,ובשביל "התענוג הזה" את מתחייבת על סכום כסף לא קטן לאיזה 3 שנים (בגלל הקורס) והתמורה -כ600 ש"ח לחודש. בקיצור- כמו שאמרתי, מלא מלא צעדים גדולים מכיוונך תמורת צעד קטנטן מצידם. אם רוצים להתקדם "לגובה" (במשכורת) כבר בעצם עוברים תפקיד כי נהיים מנהלים ומתעסקים בתקציבים והעסקת עובדים וקביעת מדיניות ואני אוהבת ומרגישה שנועדתי לטפל באנשים, לא לנהל אותם. גם במקומות פרטיים הפער יחסית קטן בין המשכורות ונמדד בהבדל של כמה מאות שקלים בלבד. אני יכולה להגיע למשכורת שאני רוצה תוך איזה 5 שנים אבל בתנאי שב 5 השנים האלו אני אלמד ה-מ-ו-ן (תארים וקורסים והתמחויות)ואקח הרבה הלוואות גדולות בשביל הלימודים וימי העבודה שאפסיד ייקח לי כמה שנים רק לחסות את ה"נזק" אבל יכול להיות שזה מה שאני יעשה. אבל- זה לא צודק! וזה מרתיח אות!!!! אנחנו עושים עבודה כל כך חשובה וקשה למה לא מעריכים את זה בכסף?!?!

 

[אמירדרור]

עבודה במערכות ציבוריות

שלום המציאות הזאת שאנשי מקצוע טובים סופגים יחס כל כך מזלזל בסוף החודש היא חרפה שבאמת קשה לסבול אותה. תסתכלי מסביב ותראי איזה פתרונות אנשים מוצאים. פרקטיקה פרטית, הסבה לתחומי עיסוק שבהם הכישורים שלך יכולים לבוא לידי ביטוי שמשלמים שכר טוב. אלה בגדול שני הפתרונות. להיות מוכן לעבוד בתנאי שכר מחפירים זאת עמדה פנימית שרק אחרי שתבררי אותה עם עצמך תוכלי, אני מאמין, לחולל שינוי. כל עוד את בוחרת להישאר ישנו חלק פנימי שמשאיר אותך שם, והוא מוקד התהליך. בהצלחה אמיר דרור המלצה על מאמר שיכול לעזור לך לעשות סדר שאלות בתהליך צמיחה

 

[אילנהחלפ1111]

כתבת וריגשת אותי כאילו הם דבריי...

גם אני מרגישה כמוך המקצוע שבחרתי שמספק אותי עולה לכישורים, וליצירתיות שלי לא עוזר לי לצמוח ולמצות את הערך הנתינה והעשייה לעומת השכר גם אני חווה את תחושת ההחמצה אך הבנתי שקשה ונדיר לראות אנשים שעוסקים בעיסוק אהוב עליהם ומרוצים מהתמורה לעשייה והנתינה שלהם מכך השלמתי אם ברצוני להשאר לעסוק במקצוע שלי עלי להחליט להיות מסופקת או מרוצה משהו צריך לבוא אחד כנגד השני לעת עתה אני משוכנעת על הסיפוק אולי בעתיד אצליח להתגבר עליו כדי להיות מרוצה אך היה חשוב לי שאני שלמה עם ההחלטה שלי חישבי איתך מה יותר עדיף לך על מה והשלימי עם המצב

 

[iftach]

יש תמורה לעבודה !

ראשית המשכורת העלובה, זה יותר מדי אבטלה ומאפשר חיים ברמה סבירה מינוס. אם היה איגוד מקצועי נורמלי לעובדי מדינה גם המשכורות היו גבוהות יותר. שנית, ובמיוחד, הסיפוק שבהצלחות - המעטות - להחזיק את האוכלוסיה הנזקקת ברמה מינימלית של חיים כמעט נורמליים (שלפעמים הם מעל רמת החיים של העו'ס). שלישית, הריגוש שבהצלת אנשים מהידרדרות טוטאלית. לעניות דעתי על איגוד העובדים לדאוג להעלאת משכורות קבועה לעובדים מסורים לעבודתם, למניעת קיפוח ואפילו הרגשת קיפוח. המשיכי להצליח בעבודה - זה שכרך האמיתי, יותר הכסף יבוא בע'ה, בעתיד.

 

[חתונת יער]

אני רוצה תמורה פיזית!!!

הגעתי לנקודה בחיי שבה זה שעצם העבודה נותנת לי סיפוק אישי וזה שאני עוזרת לעולם זה כבר לא מספיק לי!!!! זה גם לא נראה לי סותר- פסיכולוג לוקח 400 ש"ח לפגישה ועוזר למטופל לצאת מדיכאון,האם בגלל שקיבל תמורה לכספו הוא לא חש שום סיפוק על כך שעזר לאחר??? אני נותנת מעצמי המון! ואני טובה במה שאני עושה! ומגיע לי קבל תמורה הולמת לזמן שלי! אני עוזרת לאנשים להתקדם ולשנות את חייהם ,למה לא מגיע לי סופסוף שינוי פיזי-חומרי? למה לא מגיע לי לחיות בבית פרטי? כלים יפים? חו"ל מידיי פעם? מה לעשות- היום לא עולים על מטוס תחושת סיפוק אישי, צריך כרטיס טיסה! במשך שנים השלמתי עם העובדה שהזמן שלי זול ולא מוערך אבל לא עוד! אני מרגישה עכשיו בעיקר זעם וחוסר שלמות עם המצב אבל אני מקווה שהרגשות העוצמתיים הללו ידחפו אותי לעבר שינוי מקצועי אז הפעם אני לא משתיקה את הרגשות שעולים עם "משפטים חיוביים" ,כנראה שלפעמים צריך להפסיק לאהוב מקום שנמצאים בו כדי שיהיה מספיק כוח ואומץ לעזוב את המקום הזה. (ואגב-אני מודה לכם מאוד על התייחסותכם)

 

[iftach]

יפה לי רוגזך ! (בלי ציניות )

עכשו תתחילי לדאוג לעצמך כמו שאת דואגת כל הזמן לאחרים. תתחילי לחשב כמות כסף לשעת עבודה ואיך אפשר להרוויח יותר. אצל רוב המנהלים "הרצון להרוויח יותר" איננו מילה גסה אלא להיפך, מי שלא רוצה ולא רץ להרוויח יותר, לא מקודם בעבודה ובמשכורת. את מנתחת טוב את מצבך ואינני מומחה גדול בעצות עלי והצליחי.

 

[חתונת יער]

תודה לך ולכולכם

אני עוברת תהליך חשוב ותגובתיכם מסייעות לי ,כבר מתחילים "לצוץ" צעות פוטנציאליות עם שכר הוגן יותר בצידן. בעיקר עזר לי לשמוע על עו"ס אחרת שעזבה מספר עבודות בשנתיים. כי תמיד "מחזיקים" עוסי"ם במקומות עבודה עם רגשי האשם על נטישת המטופלים,(זו ממש נורמה בעבודה הזו להשאר כמה חושים/שנים אחרי שרוצים לעזוב רק בגלל הסיבה הזו). לאחר ששמעתי את הדוגמה הזו פתאום זה נראה לי מאוד הגיוני גם במקצוע הזה לעזוב ולעבור כשמופיעה אופציה טובה יותר!

 

[yaelelinor]

שינויים בקריירה - תוכנית TV, ערוץ 8

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? לתוכנית טלוויזיה חדשה בנושא שינויים בקריירה אנחנו מחפשים אנשים כנים שמעוניינים לעבור שינוי מקצועי בעזרת אנשי מקצוע מהטובים בארץ. מובטחת חוויה ייחודית למתאימים!!! פרטים נוספים אצל יעל, ערוץ 8: 052 - 8003373 , [email protected]

 

[שדה שיבולים]

שלום, קפצתי מפורום אחר

סליחה, את קוראת מחשבות???

כבר לאחר 2 שורות ידעתי באיזה מקצוע את עובדת וככל שהתקדמתי בקריאת דברייך- הזדהתי יותר ויותר. שולחת לך

. גם מחפשת את הדרך הלאה, למרות העניין, הסיפוק, צוות העובדות המדהים- עדיין העומס, הלחץ, היחס מלמעלה והשכר המחפיר- כל אלה מורידים את המוטיבציה והאנרגיות. אני מצאתי לי דרך לשלב עם תחומי עניין שונים שלא קשורים לתחום ובמקביל פותחת אוזניים ופוקחת עיניים ובודקת מסביב... שיהיה לך בהצלחה בכל מקרה!

 

[שדה שיבולים]

ועוד משהו

מרשה לי להביא את המכתב שלך לישיבת צוות אצלנו? נקריא אותו כאות הזדהות עמך.

 

[byron]

כל כך מבין אותך

אני בן של עו"סית שכבר 30 שנה אומרת את אותם דברים כמוך. נזכרתי שבתקופת השביתה הגדולה שלכם (לפני 12 שנה) יצא "מכתב" שלכאורה כתב ילד של עו"סית שמסביר כמה קשים חייב ולמה הם כמשפחה צריכים לקבל עזרה ושיקציבו להם עו"ס שתעזור להם בבית. אם ההסתדרות באמת הייתה דואגת לעובדים בפעם הבאה שהייתם יוצאים לשביתה הם היו דורשים מהוועדים הגדולים שביתת הזדהות. תאמיני לי שאם עובדי הבנקים היו שובתים יומיים כהזדהות אתכם ואולי גם אלו מהחשמל הייתם מקבלים תנאים יותר טובים.... תחשבי על זה בפעם הבאה שתשלמי להסתדרות שלכם, מה הם שווים חוץ מלקחת לכם את מעט הכסף שיש לכם.

 

[קרן שמש מאוחרת המקור]

שאלה חשובה!!../images/Emo41.gif

היי כולם! רציתי לשאול: אני כבר בת 32, (זקנה, זקנה...

)תואר ראשון במדעי ההתנהגות ורוצה לעשות תואר שני+ עו"ס בחיפה או ב"ש(היחידים שיש להם את התכנית הזו). לאור מה שקראתי כאן- אני שואלת אם כדאי לי ללמוד את זה או שעדיף ללמוד משהו אחר??? מטבעי אני טיםפוס שאוהב אנשים ולעזור לאנשים אבל אני גם אוהבת נוחות ולא מוכנה שידרכו עלי...מה לעשות, לא מוכנה להיזדקק בסוף בעצמי לעו"ס...אני לוקחת בחשבון ללמוד עו"ס כי הבנתי מאנשים שהלימודים עצמם מאד "מצמיחים", האם זה נכון?? חשבתי בכיון של השלמה אח"כ לפסיכותרפיה ולפתוח קליניקה, זה הכיון שלי. בבקשה דעתכם המלומדה ובעיקר מנוסה...אין לי כבר זמן לטעטות יותר...תודה מראש לכל מי שישיב (את נפשי...) שאו ברכה, אני.

 

[חתונת יער]

תשובה

עבודה סוציאלית זה בהחלט מקצוע לאנשים שאוהבים אנשים ואוהבים לעזור אבל קשה לחיות בו חיי נוחות בגלל תנאי השכר המינימליים שבו, וההבדלים בין לשכות הרווחה לבין מקומות פרטיים אינם גדולים (כמה מאות שקלים, לא אלפים...). כבר תקופת ההכשרה למקצוע(ההכשרה המעשית/סטאג')נעשית בתנאים קשים הגובלים בניצול. אם את בטוחה (!) שתמשיכי מייד לפסיכתוראפיה ולפתוח קליניקה ותסכימי "לא לחיות חיי נוחות" רק בתקופת הלימודים אז הייתי ממליצה לך "ללכת על זה", הבעייה היא שרוב האנשים נתקעים הרבה יותר מידיי שנים "בשטח" בדרך ללימודי הפסיכותראפיה. בפסיכותראפיה - אם אתה מוצלח ויוצא לך שם טוב אתה יכול להרוויח "משכורת ממוצעת במשק". שיהיה לך המון המוןבהצלחה!

 

[SupermanZW]

לכל דבר יש מחיר

גם לפני שנכנסת למקצוע ידעת שהתנאים הם כפי שהם ובכל זאת בחרת להיכנס אליו, עכשיו את לא מרוצה ממימוש מה שידעת מראש שיקרה, אבל משום שידעת מראש ובכל זאת בחרת בדרך שידעת מראש שלא תהיי מרוצה ממנה כל האחריות נופלת עלייך, טעית בבחירת המקצוע ועכשיו את לא יודעת איך לצאת מזה. לו היית מקדישה יותר מחשבה לבחירת המקצוע לפני שבחרת בו היית מוצאת מקצוע אחר בו יכולת לממש את כישורייך ולהשתכר בהתאם, אם תחשבי על כך עוד תגלי שיש יותר ממקצוע אחד כזה ואני כותב זאת למרות שאני לא מכיר אותך, ממה שכתבת ומאופן הניסוח שלך אני מסיק שאת בחורה חכמה אך ממורמרת והיתה לך אפשרות לממש את עצמך במקצוע שהיה הולם אותך יותר גם בתפקידים וגם בתנאים, ואם את מוכנה להשקיע בעצמך עוד ויש לך סבלנות אז עדיין לא מאוחר מדי לעשות הסבה מקצועית. בהצלחה.

 

[חתונת יער]

זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע ממך

העבודה שבחרתי לפני מספר שנים התאימה למי שהייתי אז. אני גדלה ומתפתחת וגם האני המקצועי שלי גדל איתי, ואני בדרך לגדול עד כדי הסבה,בקצב שלי ובתהליך שלי. השבוע התחלתי ממש לראות תוצאות לחוסר שביעות הרצון שלי, והתגובות "בשטח" באות לידי ביטוי כבר, אני מתחילה כבר לראות תוצאות קטנות של האסרטיביות שנולדת בי.

 

[פוEט]

איזו כותרת מגניבה

זה בסדר ,תאמיני לי ,רוב השכירים מרגישים ככה. לפני שהתפטרתי מהעבודה האחרונה שלי(כיום אני עצמאי) חשבתי כמה דברים: 1. אני עובד מכל הלב ולכן אמורים להעריך אותי יותר. 2. אין שום בנאדם שיוכל להחליף אותי ואם יבוא אחד כזה ,הוא יהיה כל כך גרוע שיתקשרו אלי ויתחננו שאחזור. זה לא קרה.. עבודה קשה נותנת לך כבוד ושם טוב , אם תעבדי באותה מידה קשה אך בשביל עצמך ,תרוויחי יותר!