העברת כיתה

[erankhaner]

העברת כיתה

אני אם לילד בן שבע וחצי העולה לכתה ב, ואובחן כילד ADD . במהלך כתה א´ ניתן היה לראות כי מחנכת הכתה נתקלה בקשיים רבים בתהליך התמודדותה עם הילד, כגון: העמדת גבולות לילד, קידום אישי בלמידה וכו´. במהלך השנה ניתן היה לראות שלמורה לא היו מספיק כלים להתמודדות, למרות שקיבלה את מלוא הגיבויי ממני והכוונה מלאה מצד הצוות החינוכי בבית הספר. לדעתי האישית חלק מהקשיים של הילד נובעים כתוצאה מחוסר ביטחון אישי של המורה. כתוצאה ממצבו של הילד נאלצתי לתגבר את הילד בשיעורים פרטיים ולימודי הוראה מתקנת וכך הוא רכש את הקריאה ולמד חשבון. ראויי לציין שלקראת סוף השנה חלה התדרדרות משמעותית בהתנהוגותו של הילד, הוא הרשה לעצמו לעשות כל מה שעולה על דעתו מבלי לקבל מרות מסמכות המורה. שאלתי היא : האם כדאי להעבירו בשנה הבאה לכתה המקבילה, למורה שידועה כמורה חזקה יותר מפני שלימדה את בני במהלך השנה מדעים ולא נתקלה בקשיים כמו שאר המורות המקצועיות?

 

[Diana M]

שלום erankhaner

וברוכה הבאה אלינו

זו שאלה לא פשוטה. אין במצבים כאלה שחור ולבן ויש להכיר היטב את המקרה על מנת להשיב באופן מקצועי. מתוך דבריך אני למדה כי בנך אובחן כסובל מהפרעות ריכוז וקשב, וכי למורה אין לדעתך מספיק כלים על מנת להתמודד עימו ולתת מענה לצרכים המיוחדים שלו. אני מבינה כי בנך בעל יכולת לימודית תקינה ועיקר הקשיים הם על רקע של בעיות התנהגות בכתה. במסיבה זו הוא מגלה קשיים ברכישת החומר הנלמד ועליך לתגברו בשיעורים פרטיים. כמו כן את מציינת כי המחנכת מקבלת הדרכה והנחייה מהצוות הטיפולי בבית הספר וכן שיתוף פעולה מכם אך עדיין אינה מצליחה ליישם את ההמלצות בצורה אפקטיבית מול בנכם. כאשר באים לבחון העברת כתה יש לשקול את המשתנים הבאים: א. עד כמה הדינמיקה ביחסים בין הילד למחנכת תורמת להחמרת הקשיים. ב. מצבו החברתי של הילד בכתה. האם יש לו חברים, האם הוא מקובל על ילדי הכתה, או לחליפין האם הוא דחוי או חסר חברים בכתה. את מציינת כי למרבית המורות המקצועיות יש גם כן קשיים. יש להניח כי אותן מורות מקצועיות מלמדות גם בכתה המקבילה. כמו כן, הקשיים שקיימים גם בשיעורים המקצועיים עשויים ללמד כי אין מדובר רק בבעיה של המחנכת מול הילד אלא בבעיה כוללת שיש אולי להתייחס אליה מזוית אחרת ולא דווקא באמצעות החלפת מורה. לסיכום, בדרך כלל כמו בנישואין, שינוי מסגרת לא תמיד נותן פתרון לבעיה קיימת. לפעמים זו פשוט ההעברה של בעיה למקום חדש. לפני שמבצעים צעד כזה רצוי לבחון את כל האפשרויות האחרות כמו למשל: האם הילד מטופל נכון, האם המורה מקבלת הדרכה מתאימה ואם הקושי חוזר אצל כולם מלבד מורה אחת, אולי יש לבחון את המקרה מחדש ולגבש תוכנית עבודה אלטרנטיבית. אם תתבצע העברת כתה מבלי לבחון את המצב לעומק חווית הכישלון עשויה לחזור על עצמה ואז המסר לילד הוא קשה, מסר שילמד אותו כי הינה הוא שוב נכשל גם במקום החדש. זה גם יחזק את המערכת בכיוון, של הינה נסינו גם זאת ושום דבר לא מצליח. לא רצוי להגיע למצב כזה. מאידך אם הכל נבדק ומצאתם כי המשתנה של אישיות המחנכת הוא המשתנה הקריטי רצוי ומומלץ להחליף כתה. כאשר זו אכן הבעיה המרכזית, ניתן לראות שינוי משמעותי לטובה בתפקודו הכולל של הילד. בהצלחה רבה

 

[עדו בן צבי 1]

אישית, צעד כזה מאוד הואיל לי

המצב היה דומה אבל לא זהה. המורה מהכיתה המקורית שלי גם הייתה מכה אותי ומוציאה אותי למסדרון באופן קבוע. המורה השניה הייתה תמיד מכניסה אותי מהמסדרון אל הכיתה שלה, כך שדפקטו, הייתי תלמיד שלה עוד לפני ההעברה הרישמית. המורה מכיתה א´ הייתה מקרה נדיר מאוד בבית ספרנו. היא לא הייתה נדירה במיוחד בזה שהיא נתנה מכות. היא הייתה נדירה בזה שפיטרו אותה בשל כך. מובן שלא פיטרו אותה מייד עם התלונה הראשונה. פיתרו אותה כעבור שנתיים לפני שהיא קיבלה קביעות. כיתה ב´ אצל מורה מוצלחת, הואילה לי מאד לצד תגבור פרטי.