העברת מט"ח באמצעות בנק

יהודה11

New member
העברת מט"ח באמצעות בנק

ברצוני לפתוח חשבון בנק בחו"ל ולהעביר אליו 100000 דולר מחשבוני בארץ. האם קיימות הגבלות בחוק? האם הבנק ידווח לשלטונות על ההעברה? תודה למשיבים
 

ציפי ג

New member
על פי חוק איסור הלבנת הון

הבנק ידווח על העברת הכסף בסכום הזה לרשות שתנהל מאגר מידע על העברות כספים שכאלו. אם השגת את הכסף בעיסוק פלילי, אז יש סנקציות משמעותיות מאוד, באשר לכסף זה.
 

shalvale

New member
תמשיכי להטעות בכיף

עדיין אין רשות כזו. לפני מספר שבועות רק יצא מכרז בו מחפשים ראש לרשות אשר תעסוק בהצלבות כספים. אז באמת אי אפשר יהיה להעביר כספים מבלי לדווח. כיום - אפשרי ומותר. ולגבי חוש ההומור שלי, לא צחקתי על חולי הנפש. את היית זו שתהית על משמעות הכתובת שלי, ובחרתי בה כי שלוולה (הכינוי שלי) הזכיר לי את השם שלוותא. אז בבקשה אל תייחסי לי משמעויות מוזרות בנסיון להכפיש אותי.
 

pumic

New member
בהחלט קיימות הגבלות בחוק אבל..

ניתן לעקוף את החוק שהרי מדובר בסכום לא קטן ולכן. אם אתה מעוניין להפקיד את הכסף במדינה ארופאית שווה לך לטוס לשם לפתוח חשבון ולהפקיד את הכסף שם אולם יחד עם זאת לדאוג שתהיה לך אופציה לעשות כל פעילות בחשבון דרך הוראה טלפונית. לפני כן תבדוק את האפשרות אם לא שווה לך להשקיע את הכסף בארץ.
 
א. לפי החוק גם אם אתה נוטל

את הכסף בגרביך, עליך לדווח. ב. חלוקת הכסף יתכן והיא אפשרית ובסכום כזה מדובר בלפחות חמש נסיעות לחו"ל. אין באמור משום יעוץ משפטי. לקבלת יעוץ שכזה יש לפנות לעו"ד שיבדוק את כל פרטי הענין, ויחוה דעתו, דבר דבור על אופניו.
 

pumic

New member
אין צורך בנסיעה של 5 פעמים

אני מכירה משהו אישית שעשה את אותה פעולה הוא הפקיד 100,000$ בחשבון באנגליה. אתה נוסע אפילו ליום אחד פותח חשבון ומפקיד את הכסף. הסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות באנגליה עושים את אותו דבר.
 
גם אני מכירה אישית

כמה אנשים שעשו זאת. חלק עוד בזמן שהיה אסור מבחינת חוקי הפיקוח על מטבע חוץ, וזה היה עבירה בזמנו, חלק לפני שחוקק חוק איסור הלבנת הון, והחלה תחולתו, ולכן לא עברו עבירה באשר היא. אבל היום, כאשר יש תחולה לחוק איסור הלבנת הון, כל המוציא מישראל יותר מאשר 80,000 ש"ח בנגלה אחת צריך לדווח על זה. למה להתווכח עם חוק שחוקק שחור על גבי לבן? החוק הזה חוקק, כיוון שישראל הצטרפה למדינות העולם בהן יש הלבנות הון בסיטונאות. לחץ כלכלי כבד מאוד הופעל על מדינת ישראל לחוקק את החוק. העובדה שאנשים עדיין לא מודעים לו, לא אומר שהחוק לא קיים. אחד מסעיפי החוק יחייב עו"ד ליתן דיווח על כל לקוח שהם מחזיקים עבורו כסף בנאמנות. למדינה יש סמכות לחלט כספים באם הוכח שהם "נגועים" בפלילים. למדינה שי סמכות לעצם חלק מהכספים אם לא מדווח על הכנסתם. ניסיתי להבין למה המכס עדיין לא דורש את חובת הדיווח היות ואנחנו מתווכחים על חוק אין בעיה לצרף אותו ולהלן כולו בכמה הודעות מפאת גודלו: חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-20001 פרק א´: פרשנות i1. הגדרות בחוק זה - "בורסה" - כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך; "בנק הדואר" - כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי"א-1951 2; "חבר בורסה" - מי שחבר בבורסה לפי הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה לפי סעיף 46 לחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי; "חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-1977 3; "חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 4; "חלפן כספים" - מי שעוסק במתן שירות של המרת מטבע; "מנהל תיקים" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 5; "פעולה ברכוש" - הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור; "פקודת הסמים המסוכנים" - פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 6; "פקודת מעצר וחיפוש" - פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 7; "פקיד מכס" - מי שהמנהל, כהגדרתו בפקודת המכס 8, הסמיכו לענין חוק זה; "רכוש" - מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור; "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 9, וכן תאגיד עזר כהגדרתו באותו חוק, שהואגד בישראל. פרק ב´: עבירות i2. עבירת מקור (א) בפרק זה, "עבירה" - עבירה כמפורט בתוספת הראשונה. (ב) לענין פרק זה יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה במדינה אחרת ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה. (ג) התנאי האמור בסעיף קטן (ב) סיפה, לא יחול לענין העבירות המפורטות בפסקה (18) לתוספת הראשונה, ולענין העבירות המפורטות בפסקאות (19) ו(20) לאותה תוספת הקשורות לעבירה שבפסקה (18). i3. איסור הלבנת הון (א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) (בחוק זה -רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין - (1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה; (2) רכוש ששימש לביצוע עבירה; (3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה. (ב) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו - העונש הקבוע בסעיף קטן (א); לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" - לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח. i4. איסור עשיית פעולה ברכוש אסור העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא מסוג הרכוש המפורט בתוספת השניה ובשווי שנקבע בה, דינו - מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" - למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין. i5. הוכחת ידיעה לענין סעיפים 3ו-4 די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש. ii6. סייג לאחריות פלילית (א) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף 4 אם עשה אחת מאלה: (1) דיווח למשטרה בדרך ובמועד שייקבעו, לפני עשיית הפעולה ברכוש, על הכוונה לעשות בו פעולה, ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או דיווח למשטרה כאמור, אחרי עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר בנסיבות הענין, לאחר עשייתה; (2) דיווח לפי הוראות סעיף 7 - אם הוראות הסעיף חלות עליו. (ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א)(1).
 
והמשך החוק

פרק ג´: חובות המוטלות על נותני שירותים פיננסיים ii7. הטלת חובות על נותני שירותים פיננסיים (א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי - (1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה (בסעיף זה - מקבל השירות); קביעה זו יכול שתכלול את הנהנה מהפעולה וכן, אם הפעולה נעשתה לבקשת בתאגיד; לענין פסקה זו - (א) "נהנה" - כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-197910; (ב) "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור; (2) ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו; (3) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה: (א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1); (ב) הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2); (ג) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה. (ב) לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו והפיקוח על מילוין. (ג) על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו, סוגי דיווח שגילוים, או העיון בהם אסור; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד לצו שניתן לפי סעיף קטן זה, דינו -מאסר שנה. (ד) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28. (ה) הדרכים והמועדים להעברת דיווח למאגר המידע ייקבעו על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, וכן בהתייעצות עם - (1) נגיד בנק ישראל - לענין תאגיד בנקאי; (2) השר שבאחריותו נמצא אותו גוף - לענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית. i8. אחראי על חובות תאגיד (א) תאגיד שחלות עליו חובות לפי הוראות סעיף 7 ימנה אחראי למילוי החובות. (ב) אחראי למילוי החובות יפעל לקיום החובות המוטלות על התאגיד לפי הוראות סעיף 7, להדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין. פרק ד´: חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה i9. חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה (א) בפרק זה, "כספים" - מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים. (ב) אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, גם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע בתוספת הרביעית. (ג) חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל ועל הוצאת כספים מחוץ לישראל בשיעור האמור בסעיף קטן (ב), תחול גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה, בדואר או בדרך אחרת. (ד) (1) חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על אלה: (א) בנק ישראל; (ב) תאגיד בנקאי; (ג) אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות מי ששר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, קבע בצו. (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפטור מחובות דיווח לפי סעיף 7. (ה) שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע את דרכי הדיווח לפי סעיף זה, ורשאי הוא, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, לקבוע תחליף דיווח לענין הכנסת כספים לישראל. (ו) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28 בדרכים ובמועדים שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר האוצר. (ז) דרישת הדיווח לפי סעיף זה והפעלת סמכות לפי סעיף 11(א) יהיו, ככל שניתן, בשפה המובנת לאדם החייב בדיווח לפי סעיף זה או האדם שכלפיו מופעלת הסמכות. i10. הפרת חובת דיווח המפר חובת דיווח שהוטלה עליו לפי סעיף 9, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. i11. סמכות תפיסת הכספים והשימוש בכספים (א) הופרה חובת דיווח שהוטלה לפי סעיף 9, רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו של שופט את הכספים העולים על הסכום הפטור מדיווח; כספים שנתפסו יישארו בשמירת המשטרה או המכס לפי הוראות סעיף זה. (ב) לא הוטל עיצום כספי או לא הוגש כתב אישום, בתוך 10 ימים מיום תפיסת הכספים, יוחזרו הכספים לאדם שממנו נתפסו; ואולם רשאי בית המשפט, על פי בקשת שוטר או פקיד מכס, להורות על המשך תפיסת הכספים לתקופה שלא תעלה על 10 ימים נוספים כדי לאפשר הטלת העיצום הכספי או הגשת כתב אישום, לפי הענין. (ג) בית המשפט, הדן בבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), יחליט בבקשה לאחר ששמע את טענותיו של האדם שממנו נתפסו הכספים, ושל מי שטוען לזכות בכספים אם הוא ידוע. (ד) בית המשפט רשאי, בכל עת, לצוות על החזרת הכספים או חלק מהם, בתנאים שיקבע, לאחר קבלת ערובה או בלא ערובה. (ה) הוגש כתב אישום נגד מפר הוראות סעיף 9, יחולו על הכספים שנתפסו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים; לענין זה, "חפץ" - לרבות כספים, כהגדרתם בסעיף 9. (ו) הרשיע בית המשפט את המפר והטיל עליו קנס, או שהוטל עליו עיצום כספי, ולא שולם הקנס או העיצום הכספי במועד שנקבע לכך, ניתן לגבות את הקנס או את העיצום הכספי מתוך הכספים שנתפסו או מתוך הערובה שניתנה לפי סעיף קטן (ד). (ז) כספים שנתפסו לפי סעיף זה ולא הוחזרו, יועברו לקרן שהוקמה לפי סעיף 36ח לפקודת הסמים המסוכנים.
 
והמשך נוסף

פרק ה´: עיצום כספי i12. הגדרות בפרק זה - "הממונה" - (1) לענין תאגיד בנקאי - המפקח על הבנקים; (2) לענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית - השר שבאחריותו נמצא אותו גוף, או מי שכל אחד מהם הסמיכו לכך מבין עובדי משרדו; (3) לענין פרק ד´ - מנהל המכס או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי אגף המכס והמע"מ; "ועדה" - ועדה להטלת עיצום כספי לפי פרק זה. i13. ועדה להטלת עיצום כספי (א) נגיד בנק ישראל, והשר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה. (ב) כל ועדה תהיה בת שלושה חברים והם: הממונה, והוא יהיה היושב ראש, עובד שמינה הממונה מבין עובדי משרדו, ומשפטאי שמינה שר המשפטים מבין עובדי משרדו. (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל לענין תאגיד בנקאי, ולענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, בהתייעצות עם השר שבאחריותו נמצא אותו גוף, יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי. (ד) החלטות ועדה יתקבלו ברוב דעות. i14. עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיפים 7 או 8 (א) מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיף 7, רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד - על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ב) מצאה ועדה כי תאגיד לא מינה אחראי למילוי החובות כאמור בסעיף 8(א), רשאית היא להטיל על התאגיד עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. i15. עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיף 9 (א) מצאה ועדה כי אדם הפר חובת דיווח לפי הוראות סעיף 9, רשאית היא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר. (ב) הוטל על אדם עיצום כספי לפי סעיף זה והוא שילם אותו, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי. i16. שיעור העיצום הכספי ועדכונו (א) שר המשפטים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, לענין תאגיד בנקאי, ולענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, בהתייעצות עם השר שבאחריותו נמצא אותו גוף, רשאי לקבוע, בגבולות העיצום הכספי המרבי כאמור בסעיפים 14 ו-15, שיעורי עיצום כספי שונים להפרות שונות של הוראות לפי סעיפים 8,7 או 9, בהתחשב בהיקף ההפרה ובנסיבותיה, ובנסיבותיו של המפר, לרבות היות ההפרה הפרה חוזרת. (ב) קבע שר המשפטים שיעורי עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א), לא יוטל על המפר עיצום כספי גבוה מהשיעור שנקבע לפי אותו סעיף קטן. (ג) חישוב שיעור העיצום הכספי לפי פרק זה יהיה לפי שיעורו המעודכן של הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ביום מתן ההחלטה על הטלתו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור או הממונה הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי - ייקבע שיעורו המעודכן של הקנס האמור לפי שיעורו ביום מתן ההחלטה בערעור. (ד) לענין סעיף זה, "הפרה חוזרת" - הפרה שנעשתה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. i17. דרישת העיצום הכספי ותשלומו בטרם תחליט הועדה להטיל עיצום כספי תיתן הזדמנות למי שבכוונתה להטיל עליו את העיצום הכספי לטעון את טענותיו; החליטה הועדה להטיל עיצום כספי, תמסור למפר דרישת תשלום בכתב, והעיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה. i18. גביית העיצום הכספי על גביית עיצום כספי יחולו הוראות פקודת המסים (גביה)11. i19. הפרשי הצמדה וריבית לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-196112 (להלן - הפרשי הצמדה וריבית) עד לתשלומו. i20. ערעור על עיצום כספי (א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום. (ב) הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי. (ג) אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורו הועדה או בית המשפט אחרת. (ד) התקבל הערעור, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. (ה) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.
 
יש לכם סבלנות לעוד?

פרק ו´: הוראות חילוט i21. חילוט רכוש בהליך פלילי (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא - (1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך; (2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך. (ב) לענין סעיף זה, "רכושו של הנידון" - כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו. (ג) לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט. (ד) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם. (ה) טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג). (ו) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין. i22. חילוט רכוש בהליך אזרחי (א) בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות על חילוטו של רכוש בהליך אזרחי (להלן - חילוט אזרחי) אם נוכח שנתמלאו שני אלה: (1) הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3או 4 או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים; (2) האדםהחשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה. (ב) המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור בסעיף 21(ה), יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה. (ג) על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי. (ד) אין לחלט רכוש לפי סעיף זה, שאינו רכושו של החשוד אלא אם הוכח כי - (1) בעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש שימש בעבירה או הסכים לכך; או, (2) בעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו בתמורה ובתום לב. i23. החלת דינים וייעוד קנסות על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה, וכן על קנסות שהוטלו על פיו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 36געד 36י לפקודת הסמים המסוכנים; לענין סעיף זה, "קנסות" - לרבות עיצום כספי שהוטל לפי חוק זה. פרק ז´: פטור מאחריות וסמכויות עזר i24. פטור מאחריות (א) אי עשיית פעולה ברכוש, לרבות ברכוש אסור, גילוי, אי גילוי, דיווח או כל מעשה או מחדל אחר לפי הוראות חוק זה, בתום לב, אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל. (ב) היה אדם פטור מאחריות אזרחית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק לעשות כן בנסיבות הענין, ובמידה שנראית לו, לחייבו באחת מאלה: (1) להשיב את מה שקיבל מהצד האחר או לשלם את שוויו; או, (2) לקיים את החיוב שכנגד, כולו או מקצתו, אם הצד האחר ביצע את חיובו. (ג) על אף הוראות חוק זה, יפעל עורך הדין על פי הוראות סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-196113. i25. הגבלות על גילוי דיווח (א) על אף האמור בכל דין, אין לגלות את זהותו של אדם שפעל כאמור בסעיף 6, אלא בהתאם לסעיף קטן (ב). (ב) דיווח שהתקבל במשטרה לפי סעיף 6(ו) או במאגר המידע לפי סעיף 7(ד), לא ייחשב כחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשנ"ב-199214 ולא יהיה קביל כראיה בכל הליך משפטי, למעט - (1) בהליך משפטי לפי חוק זה בשל הפרת חובת דיווח לפי סעיף זה או בשל דיווח כוזב או מטעה לפי חוק זה; (2) כחומר מודיעיני שיוצג לעיון שופט בלבד במהלך דיון בבקשה לצו שיפוטי. i26. סמכויות עזר (א) סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה. (ב) לצורך אכיפת חוק זה יהיו לשוטר ולפקיד מכס הסמכויות שלפי סעיפים 174,184 ,177 ו-185 לפקודת המכס, ולענין זה יראו רכוש החשוד שהוא קשור בעבירה לפי חוק זה, כטובין שייבואם או שייצואם אסור. (ג) לצורך אכיפת חוק זה תהיה לשוטר ולפקיד מכס סמכות החיפוש האמורה בסעיף 28(ב)(4) לפקודת הסמים המסוכנים15; על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 28(ה) ו-(ו) לאותה פקודה. i27. סמכויות לגילוי עבירות מכס (א) לשם ביצוע הוראות חוק זה רשאי פקיד מכס לדרוש מאדם שהוא בעל טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס או מאדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה למסור לו מידע הנוגע לענין. (ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקיד מכס שהוסמך לחקור (להלן - פקיד מכס חוקר) - (1) לחקור אדם הקשור לעבירה; לשם כך יהיו לו הסמכויות של קצין משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)16, והוראות סעיפים 2ו-3 שבה יחולו על החקירה; (2) לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) להתייצב לפניו לשם חקירה; (3) להיכנס למקום כדי לערוך בו חיפוש כאמור בסעיף 25 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים, אם אישר זאת ממונה אזורי (חקירות); (4) לבקש משופט שלום לתת צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש; (5) לתפוס חפץ הנוגע לעבירה לפי חוק זה או העשוי לשמש ראיה בהליך בשל עבירה כאמור. (ג) על חיפוש ותפיסה לפי סעיף קטן (ב)(3) עד (5) יחולו הוראות סעיפים 23א,26 ,24 עד 29 ו-33 עד 42 לפקודת מעצר וחיפוש. (ד) בסעיף זה, "עבירה" - (1) עבירה לפי סעיפים 3ו-4 שנעברה ברכוש שמקורו בעבירה של הברחת טובין לפי סעיפים 211ו-212 לפקודת המכס או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-197917, וכן עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-197518, שנעברו בנסיבות מחמירות; (2) עבירה לפי סעיף 10. (ה) בעבירה כאמור בסעיף קטן (ד)(1) יהיו לפקיד מכס חוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-199619 (להלן - חוק המעצרים), לשוטר, ולממונה אזורי (חקירות) ולסגנו יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי החוק האמור לקצין משטרה ולקצין הממונה, ויחולו הוראות חוק המעצרים, בשינויים המחויבים. (ו) לענין סעיף זה יראו משרדי חקירות אזוריים כתחנת משטרה
 
למתמידים הידד

פרק ח´: מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו i28. מאגר המידע שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה (בחוק זה - מאגר המידע); השר יקבע כללים שיחול המאגר ולהבטחת המידע שבו. i29. הרשות המוסמכת (א) שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, רשות מוסמכת לענין מאגר המידע (בחוק זה - הרשות המוסמכת); בראש הרשות יעמוד מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי והוא בעל הכישורים שיקבע השר; שר המשפטים ימנה את ראש הרשות המוסמכת באישור הממשלה. (ב) הרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו, תחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה לקבלו ותעבירו לגורם כאמור, הכל לשם יישום חוק זה. (ג) לא יועסק עובד ברשות המוסמכת אלא אם כן הודיע המפקח הכללי של משטרת ישראל, או מי שהוסמך על ידו לכך, שאין מניעה להעסיקו מטעמים של ביטחון הציבור. (ד) הגישה למאגר המידע תהיה לבעלי תפקידים ברשות המוסמכת שקבע ראש הרשות המוסמכת בהסכמתו של המפקח הכללי של משטרת ישראל. i30. העברת מידע מהמאגר (א) על אף הוראות פרק ד´ לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-198120, לא תעביר הרשות המוסמכת מידע ממאגר המידע אלא לפי הוראות חוק זה ולרשויות כמפורט בו. (ב) (1) לצורך ביצוע חוק זה רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע. (2) משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו. (ג) לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. (ד) (1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה. (2) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע. (3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע. (ה) לצורך מניעת עבירות לפי חוק זה, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה. (ו) לצורך ביצוע חוק זה רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-199821, יחולו לענין זה. (ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל או לשירות הביטחון הכללי לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו. (ח) על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה או למטרות המפורטות בסעיף קטן (ז). (ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז); ואולם לא ייעשה שימוש במידע האמור למניעה או לחקירה של עבירות מס. i31. קבלת מידע (א) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מרשות מס מידע הדרוש לה לצורך אכיפתו של חוק זה; שר האוצר, במסגרת סמכותו לפי הוראות הסודיות שבדיני המס, יבחן את הבקשה בהקדם האפשרי בנסיבות הענין, ומידע שהחליט למסרו יימסר לרשות בלא דיחוי. (ב) שר המשפטים ושר האוצר רשאים לקבוע בכללים הליכים לטיפול מזורז בבקשות לפי סעיף קטן (א). (ג) ראש הרשות המוסמכת רשאי לדרוש מהגופים שמוטלים עליהם חובות לפי פרק ג´, מידע הדרוש לרשות כדי להשלים דיווח שהתקבל במאגר המידע, או הקשור לדיווח כאמור והמתייחס לאדם שלגביו התקבל הדיווח. (ד) בסעיף זה, "רשות מס" - כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-196722. פרק ט´: הוראות שונות i32. ביצוע ותקנות (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל ענין הנוגע לביצועו. (ב) שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בערעור על עיצום כספי לפי פרק ה´. (ג) תקנות, כללים וצווים לפי חוק זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. i33. שינוי התוספות ועדכונן (א) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות הראשונה והשניה. (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות השלישית והרביעית, ובלבד שלענין התוספת השלישית יתייעץ גם עם השר האחראי על הגוף שלגביו מבוקש השינוי. (ג) שר המשפטים יפרסם ב- 1 בינואר של כל שנה את הסכומים הנקובים בתוספות השניה והרביעית כפי שהם מעודכנים לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, ובלבד שהמדד החדש עלה ב- 100% או יותר לעומת המדד היסודי; הסכומים המעודכנים יעוגלו לכפולות של 5,000; בסעיף קטן זה - "מדד" - מדד המהירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - המדד שפורסם בחודש יולי של שנת .2000 i34. תחולה הוראות סעיפים 3ו-4 יחולו גם על רכוש שמקורו בעבירה כהגדרתה בסעיף 2, שנעברה לפני תחילתו של חוק זה. i35. תחילה (א) שר המשפטים יקים את מאגר המידע ואת הרשות המוסמכת כמשמעותם בסעיפים 28ו-29 לא יאוחר מתום שמונה עשר חודשים מיום פרסומו של חוק זה. (ב) פרקים ג´ עד ה´ ייכנסו לתוקף במועד שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם נגיד בנק ישראל או השר הנוגע בדבר, לפי הענין; ובלבד שמועד כניסתם לתוקף של פרקים אלה יהיה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ולאחר הקמתם של הרשות המוסמכת ושל מאגר המידע. (ג) שר המשפטים רשאי בצו, כאמור בסעיף זה, לקבוע מועדים שונים לכניסתם לתוקף של הפרקים האמורים או חלק מהם. (ד) תחילתו של סעיף 4 יהיה במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 6(ב). i36. הוראות מעבר על אף האמור בסעיף 14, בשנה הראשונה לכניסתם של סעיפים 7ו-8 לתוקף, לא יוטל עיצום כספי על המפר בשל הפרתו הראשונה, אלא תישלה לו התראה בכתב על ההפרה.
 
זהו

פרק י´: תיקוני חקיקה i37. תיקון פקודת הסמים המסוכנים - מס´ 7 בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, בסעיף 36ח(ב), אחרי פסקה 4 יבוא: "(5) ביצוע תפקידי המשטרה והמכס לפי פקודה זו ולפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, לרבות חילוט רכוש לפי החוקים האמורים; (6) ביצוע תפקידי הרשות המוסמכת לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, וכן מימון מאגר המידע לפי החוק האמור. i38. תיקון חוק עזרה משפטית בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-199823, בתוספת השניה, אחרי פרט א´ יבוא: "ב. עבירות לפי סעיפים 3ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, שנעברו ברכוש שהוא רכוש אסור כמשמעותו בסעיף 3 לחוק האמור. " i39. תיקון חוק הגנת הפרטיות - מס´ 6 בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-198124, בסעיף 13(ה), אחרי פסקה (5) יבוא: "(6) על מאגר מידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000." התוספת הראשונה (סעיף 2) פירוט עבירות העבירות המפורטות להלן: (1) עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים - שאינן עבירות של שימוש עצמי בסם, החזקת סם לשימוש עצמי, החזקת חצרים לצריכה עצמית של סם והחזקת כלים לשימוש עצמי בסם; (2) עבירות של סחר בלתי חוקי בנשק, לפי סעיף 144 לחוק העונשין; (3) עבירות הקשורות למעשי זנות לפי סעיפים 203,203 ,202 ,201 ,199א, 203ב, 204 ו-205 לחוק העונשין; (4) עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה לפי סעיף 214 לחוק העונשין; (5) עבירות הימורים, לפי סעיפים 225ו-228 רישה לחוק העונשין; (6) עבירות שוחד, לפי סימן ה´ לפרק ט´ של חלק ב´ לחוק העונשין; (7) עבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300ו-305 לחוק העונשין; (8) עבירות של פגיעה בחירות לפי סימן ז´ לפרק י´ של חלק ב´ לחוק העונשין; (9) עבירות של פגיעה ברכוש לפי סעיפים 390,384 עד 402 ,393 עד 404 ו- 411 לחוק העונשין; (10) עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, כאמור בסימן ה´1 לפרק י"א שבחלק ב´ לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 413ג,413ד(א), 413ה, 413ו רישה ו-413ז; (11) עבירות לפי סימן ו´ לפרק י"א של חלק ב´ לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 417,416 ו-432; (12) עבירות זיוף כספים ומטבעות, לפי סימנים א´ ו-ב´ לפרק י"ב של חלק ב´ לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 481,480 ,467 ,466 ,463, ו-482, וכן עבירה של התקנת מכשיר לעשיית בולים לפי סעיף 486; (13) עבירות לפי סעיפים 17,16 ו-18 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-198625; (14) עבירות לפי סעיפים 52ג,52ד ו-54 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-196826; (15) עבירות של הברחת טובין לפי סעיפים 211ו-212 לפקודת המכס27, או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-197928; (16) עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, לפי פקודת זכות יוצרים29, חוק הפטנטים, התשכ"ז-196730, פקודת פטנטים ומדגמים31, פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-197232, ופקודת סימני סחורות33; (17) עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ה-1975, שנעברו בנסיבות מחמירות; (18) עבירות לפי פקודת מניעת טרור, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 194534, או לפי סימנים ב´ עד ו´ לפרק ז´ של חלק ב´ לחוק העונשין; (19) עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק, שמקורן באחת מהעבירות המפורטות בפרט זה; (20) קשר לעבור אחת העבירות המפורטות בפרט זה. התוספת השניה (סעיף 4) סוגי רכוש א. סוגי רכוש כמפורט להלן, ובלבד ששווי הרכוש הוא 120,000 שקלים חדשים או יותר, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שלושה חודשים: (1) חפצי אמנות; (2) כלי קודש ויודאיקה; (3) כלי תחבורה, לרבות כלי שיט וכלי טיס; (4) אבנים ומתכות יקרות; (5) ניירות ערך; (6) נכסי דלא ניידי; (7) עתיקות; (8) שטיחים. ב. כספים, מעל לסכום של 400,000 שקלים חדשים, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שלושה חודשים; ניתנו הכספים בתמורה לרכוש כאמור בפרט א´, יחול לגביהם הסייג בדבר שווי הרכוש לפי אותו פרט; לענין זה, "כספים" - לרבות המחאות נוסעים, המחאות בנקאיות ונכסים פיננסיים שהם פיקדונות כספיים, חיסכון, השקעות בקופות גמל ובקופות פנסיה, וכן אופציות וחוזים עתידיים כהגדרתם בסעיף 64 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-199435. התוספת השלישית (סעיף 7(ב)) גופים נוספים שחלים עליהם חובות לפי פרק ג´ 1. חבר בורסה. 2. מנהל תיקים. 3. מבטח וסוכן ביטוח כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-198136. 4. קופת גמל כמשמעותה לפי סעיף 47(א)(2) לפקודת מס הכנסה37. 5. חלפן כספים. 6. בנק הדואר. התוספת הרביעית (סעיף 9(ב)) סכומי כספים החייבים בדיווח 80,000 שקלים חדשים או יותר; אם האדם נכנס לראשונה למדינת ישראל על פי אשרת עולה לפי חוק השבות, התש"י-195038 - 1,000,000 שקלים חדשים או יותר. אהוד ברק יוסף ביילין ראש הממשלה שר המשפטים משה קצב אברהם בורג נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
 
למעלה