העברת נושא כאוב

[ninio5]

העברת נושא כאוב

בבית הורי, כשדברו על אסון (לא עלינו).... פיתום היתה אימי (על פי רוב) פולטת: פישקדו אי אאווה דל מר.... ומוסיפה באותה נשימה: איך היו הדגים בשבת...? ואז השיחה היתה מופסקת בטון טרגי ומתחילה באופטימיות... דרך לשרוד רגשית )

 

[avielss]

לא מוכר

אצלינו היו אומרים...סבס...קנו מוס טרייגה אל דיו

 

[אלמה]

מוכר...מוכר

בבית של הבעל שלי - בכל פעם שעולה נושא "אסוני" לשיחה, מייד מעבירים את השיחה לנושא אחר. שם הקוד לסיום השיחה בנושא ה"אסוני" הוא ה"פשקדיקוס דה לה מר".

 

[חונה לרגע]

ואצלנו היו אומרים: לשוס=רחוקleshos

יענו להפחיד את השטן וחבר מרעיו.. שירחק! פישקדיקוס דה לה מר קשור אצלנו עם קאיצ´י בלטה...

 

[נוריתיקה]

נושא כאוב

אצלינו גם כן כיכבו הדגים והיו אומרים מיד פשה קומרמוס - הבה נאכל דגים. אבל אם במקרה התרחשה התעטשות תוך כדי שיחה על נושא כאוב ואסוני מיד היתה נשמעת הקריאה טרווטה לאס אורז´ס - משוך מיד באוזן - ותאמינו לי אוזנו של אף נכד לא חמקה מידי סבתותי.

 

[avielss]

בואנה ונידה נוריתיקה

 

[רותי ב.]

אמממ, בקשר לביטוי

טרווטה לאס אורז´ס, זו בכלל היתה איזו סגולה לאריכות ימים ולמזל וברכה, כי אני זוכרת שגם ביום הולדת היו מושכים.... וגם למי שכמוני זכה שיהיה לו ´יום-שם´ (אצלי זה תיכף, בשבועות) אז גם היו מושכים. מעניין מה ההגיון מאחורי הסגולה הזו או מה שזה לא יהיה...

 

[חונה לרגע]

טרוטה לה אורז´ה (תמשכי באוזן)

גם אצלנו היה נהוג המנהג הנ"ל. עד היום אני מושכת אוזן אחרי התעטשות, עושה זאת בהחבא ע"מ שהחבר´ה לא יצחקו והברכה למי שמתעטש? ביבאס, קרסקס, קה ת´אינגרנדסקס.bibas´ crescacas e que te ingradescas והפירוש:: שתחיי ותגדלי....ובעברית מילה אחת.."לבריאות" ! וסבתא שלי לא ויתרה לאף אחד ואף אבי הקפיד שנמשוך באוזן ימין. עוד אמונה\נוהג היה לנו, כאשר ראינו פגר מת - משכנו בשיער... לא להאמין עד היום אנ עושה שאת גם - אפילו בזמן נהיגה!

 

[רותי ב.]

אין לי זכרונות

מארועים כאלו.... לא שלא היו, אבל אולי דאגו באלגנטיות להוציא אותי מהחדר כאשר הם דיברו על ה´צרות´ והאסונות. ואכן זו דרך לשרוד רגשית.