hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
לתיקון העולם-חלק ב'.
קודם כל, הנה חלק א', כפי מה שפורסם בארבעה פורומים שונים:
העולם הוא בלגאן אחד גדול. השם שלי הוא מאור פז ואני האדם החכם ביותר בעולם, כמו גם גאון עצום מימדים בגיאופוליטיקה ויחסים בינלאומיים. הנה התוכנית שלי | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
העולם הוא בלגאן אחד גדול. השם שלי הוא מאור פז ואני האדם החכם ביותר בעולם, כמו גם גאון עצום מימדים בגיאופוליטיקה ויחסים בינלאומיים. הנה התוכנית שלי | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
העולם הוא בלגאן אחד גדול. השם שלי הוא מאור פז ואני האדם החכם ביותר בעולם, כמו גם גאון עצום מימדים בגיאופוליטיקה ויחסים בינלאומיים. הנה התוכנית שלי | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
העולם הוא בלגאן אחד גדול. השם שלי הוא מאור פז ואני האדם החכם ביותר בעולם, כמו גם גאון עצום מימדים בגיאופוליטיקה ויחסים בינלאומיים. הנה התוכנית שלי | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
* הבהרה: אין באמור בשרשור זה, או זה הקודם, בשביל להעיד על דעות פוליטיות אישיות או צדדים שאני מצדד בהם או מתנגד להם. התוכנית התיאורטית הזאת היא מה שהיא צריכה להיות כדי להיות תוכנית טובה, אפשרית, ובאופן כללי, מודל בר קיימא בשביל לתקן את העולם. זהו החלק השני.
בחלק הראשון דנו בבסיס ההתחלתי שצריך אותו בשביל לתקן את העולם-איך ליצור שלום עולמי ולסיים את המלחמות. כעת, ולאחר התוכנית ההיא, אפשר לדבר על חלק ב' של תוכניתי לתיקון העולם-איך לתקן את העולם ברמה הגדולה יותר, הרחבה יותר והמקיפה יותר, ובאופן כללי יותר, כמו גם לשמור על השלום העולמי שיצרנו בחלק א'.
אז ככה:
העולם הוא בלגאן אחד גדול. חוץ מאשר הסכסוכים האלימים והמלחמות, הסיבה לכך, כמו גם הסיבה לסכסוכים האלימים והמלחמות עצמם, היא שיש יותר מידי שחקנים על הזירה העולמית, שיש להם יותר מידי עצמאות, באשר ליותר מידי סוגיות. זה מתכון מובטח לכאוס תמידי. לכן, על-מנת לתקן את העולם, מעבר לסיום המלחמות והסכסוכים האלימים על-פי המתווה שהצעתי בחלק א', עלינו לדאוג קודם כל, שיהיו בעולם פחות מדינות, ושלפחות מדינות האלו, תהיה פחות עצמאות להחליט בעצמן, על פחות סוגיות מאשר הסוגיות שהן מחליטות עליהן עכשיו. אמנם זה נכון שכל מדינה עצמאית וריבונית צריכה בעיקרון לנהל את ענייניה בדרכה ובעצמה, אבל מעבר לדברים האלו, יש גם את הסוגיות הבינלאומיות, ואין סיבה שבנושאים אלו, לצורך הדוגמה, לכל מדינה יהיה קול שווה, אבל אנחנו מקדימים את המאוחר, לאט-לאט.
1. קודם כל, צריך פחות מדינות בעולם. משמעותית פחות. בעולם יש בערך 200 מדינות, אבל הבעיה היא שהעולם קטן מידי בשביל 200 מדינות. אני חושב שאנחנו בקלות יכולים לצמצם את הכמות הזאת ברבע, ב-25%, ולרדת ל-150.
אז ככה: קודם כל, ברית המועצות צריכה לקום מחדש, אבל הפעם זאת לא צריכה להיות ברית של מועצות, ואפילו אימפריה רוסית, אלא בסה"כ רוסיה גדולה. זה כבר מוריד מהמפה העולמית ומהזירה הבינלאומית 14 מדינות מיותרות שאין סיבה שיתקיימו. חוץ מזה, מונגוליה צריכה להסתפח לסין. רוב המונגולים ממילא חיים בסין. אנחנו ב-15 מדינות שהצלחנו למחוק מהזירה הבינלאומית. זה נהדר. טאיוואן צריכה להסתפח לסין. צפון קוריאה צריכה להסתפח לדרום קוריאה. פקיסטן צריכה להסתפח להודו. ברוניי צריכה להסתפח למלזיה. גם סינגפור צריכה להסתפח למלזיה. הגענו ל-20 מדינות פחות. זה מדהים, אנשים. בואו נמשיך. דרום סודאן צריכה להסתפח לסודאן. אסוואטיני צריכה להסתפח לדרום אפריקה. לסוטו צריכה להסתפח לדרום אפריקה. קריית הוותיקן צריכה להסתפח לאיטליה. אנדורה צריכה להסתפח לספרד. אנחנו ב-25 מדינות פחות בעולם. פורטוגל צריכה להסתפח לספרד. לוקסמבורג צריכה להסתפח לגרמניה. ליכטנשטיין צריכה להסתפח לגרמניה. מונקו צריכה להסתפח לצרפת. מלטה צריכה להסתפח לאיטליה. אנחנו ב-30 מדינות פחות. סן מרינו צריכה להסתפח לאיטליה. כל יבשת אמריקה הצפונית צריכה להיות מדינה אחת, חוץ מכמה מדינות איים שמה שיותר קרובות ליבשת אמריקה הדרומית מאשר לזאת הצפונית אבל איכשהו עדיין משויכות לאמריקה הצפונית. אם אנחנו משאירים אותן בחוץ, ויש שמונה מדינות כאלו, אז אלו 14 מדינות נוספות שהורדנו מהמפה, וככה הגענו לסכום כולל של 45 מדינות פחות בעולם.
חוץ מכל זה, לא צריכות להיות בעולם מדינות של פחות ממינימום 25,000 קילומטרים רבועים, וכל המדינות האלו צריכות להסתפח למדינות גדולות יותר בצמוד אליהן. גם לא צריכות להיות מדינות קצת גדולות יותר, אבל שנמצאות באמצע של מדינות אחרות או ליד מדינות אחרות עם שטח של מאות אלפי ומיליוני קילומטרים. גם מדינות אלו צריכות להסתפח למדינות גדולות יותר בצמוד אליהן. יש מלא מדינות כאלו שלא אמרתי, וזה לא רק מביא אותנו אל סף ה-50 מדינות שרצינו, אלא עכשיו אחרי שבאמת עשיתי את כל הדבר הזה והסתכלתי, זה יכול להביא אותנו לאפילו עד 60 או אולי אפילו 70 מדינות פחות בעולם. מ-190 עד 200 מדינות בערך הגענו לבין מקסימום עליון של 140 מדינות ועד למינימום תחתון של עד 120 מדינות. זה שליש פחות. אפילו קצת יותר. זה מדהים. וזה בדיוק מה שהעולם צריך, בתור התחלה, כדי להפוך למקום טוב יותר. פחות מדינות. פחות קולות על הזירה העולמית. פחות בלגאן. פחות כאוס.
2. אחרי מה שאנחנו צריכים קודם כל פחות מדינות בעולם, אנחנו צריכים שפחות מדינות ישלחו פחות ידיים ופחות יתערבו בפחות נושאים. אנחנו צריכים שהרבה מדינות מהמדינות שייוותרו, יהיו פחות אגרסיביות בנוגע לפחות נושאים ויהיו יותר נוחות, "מקבלות", ו"זורמות" עם תכתיבים מלמעלה של המעצמות. בצורה זאת ובדרך זאת, יהיו פחות שחקנים על הזירה העולמית באשר לכל הסוגיות הגדולות והחשובות, מאשר מה שאפילו כבר יש עוד פחות מדינות ממקודם. אז איך אנחנו עושים את זה? כדי שיהיו פחות מדינות על הזירה העולמית שבאמת צועדות קדימה ועושות בעיות ואומרות "אני חושבת ככה ואני חושבת ככה" ו"צריך לעשות ככה וצריך לעשות ככה", וזה אולי יישמע קצת מוזר אבל זה דווקא מסתדר, רק תחשבו על זה, צריך יותר מדינות חזקות על הזירה העולמית, צריך יותר מדינות שיוגדרו כמעצמות עולמיות בצורה רשמית ומוסדרת, ושפשוט יטילו את מרותן על המדינות האחרות, בנושאים והסוגיות הבינלאומיים, שכל שאר ה-120-140 מדינות קטנות וחלשות, לא צריך להיות להן "סיי" בנוגע לנושאים האלו והסוגיות האלו. וכל מעצמה כזאת תקבל "שטח חסות", של כמה עשרות מדינות רגילות, שהיא זאת שמנהלת את העניינים הבינלאומיים והסוגיות הבינלאומיות בשטחים של המדינות האלו.
במילים קצת אחרות, כדי לתקן את העולם, מעבר למה שאנחנו צריכים להפסיק את המלחמות, ומעבר למה שאנחנו צריכים פחות מדינות (בהתחלה חשבתי בכיוון של חמישים מדינות פחות אבל הנה אנחנו רואים שבסוף אפשר שישים ואפילו שבעים מדינות פחות), אנחנו צריכים יותר מעצמות, שיוכלו להשתלט יותר טוב על הסוגיות והעניינים הבינלאומיים, שהמדינות הרגילות לא צריכות להיות אחראיות עליהן, לא בכלל, ובטח שלא הן לבדן ובכוחות עצמם, כי מה זאת אומרת שלדוגמה, יום אחד איראן קמה בבוקר ומחליטה שהיא רוצה פצצות אטום? ומה זאת אומרת שיום אחד סוריה קמה בבוקר ומחליטה לעשות שואה באזרחים של עצמה? ומה זאת אומרת שיום אחד ברזיל קמה בבוקר ומחליטה לכרות את יער האמזונאס ולהרוס את החיים ואת העולם כפי מה שהכרנו אותם? אלו בעיות שנובעות מעצם זה שאין מספיק מעצמות מטילות מורא, קובעות סדר יום ומתערבות, ביחס לכמה מדינות רגילות יש.
כרגע יש חמש מעצמות ו-200 מדינות. זאת מעצמה אחת על כל ארבעים מדינות רגילות. זה לא טוב. זה יותר מידי. מה הפלא שכל העולם בבלגאן אחד גדול?
התוכנית שלי הרי מציעה בין 120 ל-140 מדינות, בואו נגיד 130, ואני חושב שיש מקום לקדם עוד ארבע מדינות לרמה של מעצמה עולמית, מה שיביא למצב של 9 מעצמות, ואז אנחנו מדברים על יחס לא של מעצמה עולמית אחת על כל 40 מדינות, אלא מעצמה עולמית אחת על כל 15 מדינות. כל-כך הרבה יותר נכון. כל-כך הרבה יותר יפה. כל-כך הרבה יותר נוח. כל-כך הרבה יותר אפשרי, ישים, בר-קיימא.
קודם כל, הנה חלק א', כפי מה שפורסם בארבעה פורומים שונים:
העולם הוא בלגאן אחד גדול. השם שלי הוא מאור פז ואני האדם החכם ביותר בעולם, כמו גם גאון עצום מימדים בגיאופוליטיקה ויחסים בינלאומיים. הנה התוכנית שלי | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
העולם הוא בלגאן אחד גדול. השם שלי הוא מאור פז ואני האדם החכם ביותר בעולם, כמו גם גאון עצום מימדים בגיאופוליטיקה ויחסים בינלאומיים. הנה התוכנית שלי | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
העולם הוא בלגאן אחד גדול. השם שלי הוא מאור פז ואני האדם החכם ביותר בעולם, כמו גם גאון עצום מימדים בגיאופוליטיקה ויחסים בינלאומיים. הנה התוכנית שלי | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
העולם הוא בלגאן אחד גדול. השם שלי הוא מאור פז ואני האדם החכם ביותר בעולם, כמו גם גאון עצום מימדים בגיאופוליטיקה ויחסים בינלאומיים. הנה התוכנית שלי | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
* הבהרה: אין באמור בשרשור זה, או זה הקודם, בשביל להעיד על דעות פוליטיות אישיות או צדדים שאני מצדד בהם או מתנגד להם. התוכנית התיאורטית הזאת היא מה שהיא צריכה להיות כדי להיות תוכנית טובה, אפשרית, ובאופן כללי, מודל בר קיימא בשביל לתקן את העולם. זהו החלק השני.
בחלק הראשון דנו בבסיס ההתחלתי שצריך אותו בשביל לתקן את העולם-איך ליצור שלום עולמי ולסיים את המלחמות. כעת, ולאחר התוכנית ההיא, אפשר לדבר על חלק ב' של תוכניתי לתיקון העולם-איך לתקן את העולם ברמה הגדולה יותר, הרחבה יותר והמקיפה יותר, ובאופן כללי יותר, כמו גם לשמור על השלום העולמי שיצרנו בחלק א'.
אז ככה:
העולם הוא בלגאן אחד גדול. חוץ מאשר הסכסוכים האלימים והמלחמות, הסיבה לכך, כמו גם הסיבה לסכסוכים האלימים והמלחמות עצמם, היא שיש יותר מידי שחקנים על הזירה העולמית, שיש להם יותר מידי עצמאות, באשר ליותר מידי סוגיות. זה מתכון מובטח לכאוס תמידי. לכן, על-מנת לתקן את העולם, מעבר לסיום המלחמות והסכסוכים האלימים על-פי המתווה שהצעתי בחלק א', עלינו לדאוג קודם כל, שיהיו בעולם פחות מדינות, ושלפחות מדינות האלו, תהיה פחות עצמאות להחליט בעצמן, על פחות סוגיות מאשר הסוגיות שהן מחליטות עליהן עכשיו. אמנם זה נכון שכל מדינה עצמאית וריבונית צריכה בעיקרון לנהל את ענייניה בדרכה ובעצמה, אבל מעבר לדברים האלו, יש גם את הסוגיות הבינלאומיות, ואין סיבה שבנושאים אלו, לצורך הדוגמה, לכל מדינה יהיה קול שווה, אבל אנחנו מקדימים את המאוחר, לאט-לאט.
1. קודם כל, צריך פחות מדינות בעולם. משמעותית פחות. בעולם יש בערך 200 מדינות, אבל הבעיה היא שהעולם קטן מידי בשביל 200 מדינות. אני חושב שאנחנו בקלות יכולים לצמצם את הכמות הזאת ברבע, ב-25%, ולרדת ל-150.
אז ככה: קודם כל, ברית המועצות צריכה לקום מחדש, אבל הפעם זאת לא צריכה להיות ברית של מועצות, ואפילו אימפריה רוסית, אלא בסה"כ רוסיה גדולה. זה כבר מוריד מהמפה העולמית ומהזירה הבינלאומית 14 מדינות מיותרות שאין סיבה שיתקיימו. חוץ מזה, מונגוליה צריכה להסתפח לסין. רוב המונגולים ממילא חיים בסין. אנחנו ב-15 מדינות שהצלחנו למחוק מהזירה הבינלאומית. זה נהדר. טאיוואן צריכה להסתפח לסין. צפון קוריאה צריכה להסתפח לדרום קוריאה. פקיסטן צריכה להסתפח להודו. ברוניי צריכה להסתפח למלזיה. גם סינגפור צריכה להסתפח למלזיה. הגענו ל-20 מדינות פחות. זה מדהים, אנשים. בואו נמשיך. דרום סודאן צריכה להסתפח לסודאן. אסוואטיני צריכה להסתפח לדרום אפריקה. לסוטו צריכה להסתפח לדרום אפריקה. קריית הוותיקן צריכה להסתפח לאיטליה. אנדורה צריכה להסתפח לספרד. אנחנו ב-25 מדינות פחות בעולם. פורטוגל צריכה להסתפח לספרד. לוקסמבורג צריכה להסתפח לגרמניה. ליכטנשטיין צריכה להסתפח לגרמניה. מונקו צריכה להסתפח לצרפת. מלטה צריכה להסתפח לאיטליה. אנחנו ב-30 מדינות פחות. סן מרינו צריכה להסתפח לאיטליה. כל יבשת אמריקה הצפונית צריכה להיות מדינה אחת, חוץ מכמה מדינות איים שמה שיותר קרובות ליבשת אמריקה הדרומית מאשר לזאת הצפונית אבל איכשהו עדיין משויכות לאמריקה הצפונית. אם אנחנו משאירים אותן בחוץ, ויש שמונה מדינות כאלו, אז אלו 14 מדינות נוספות שהורדנו מהמפה, וככה הגענו לסכום כולל של 45 מדינות פחות בעולם.
חוץ מכל זה, לא צריכות להיות בעולם מדינות של פחות ממינימום 25,000 קילומטרים רבועים, וכל המדינות האלו צריכות להסתפח למדינות גדולות יותר בצמוד אליהן. גם לא צריכות להיות מדינות קצת גדולות יותר, אבל שנמצאות באמצע של מדינות אחרות או ליד מדינות אחרות עם שטח של מאות אלפי ומיליוני קילומטרים. גם מדינות אלו צריכות להסתפח למדינות גדולות יותר בצמוד אליהן. יש מלא מדינות כאלו שלא אמרתי, וזה לא רק מביא אותנו אל סף ה-50 מדינות שרצינו, אלא עכשיו אחרי שבאמת עשיתי את כל הדבר הזה והסתכלתי, זה יכול להביא אותנו לאפילו עד 60 או אולי אפילו 70 מדינות פחות בעולם. מ-190 עד 200 מדינות בערך הגענו לבין מקסימום עליון של 140 מדינות ועד למינימום תחתון של עד 120 מדינות. זה שליש פחות. אפילו קצת יותר. זה מדהים. וזה בדיוק מה שהעולם צריך, בתור התחלה, כדי להפוך למקום טוב יותר. פחות מדינות. פחות קולות על הזירה העולמית. פחות בלגאן. פחות כאוס.
2. אחרי מה שאנחנו צריכים קודם כל פחות מדינות בעולם, אנחנו צריכים שפחות מדינות ישלחו פחות ידיים ופחות יתערבו בפחות נושאים. אנחנו צריכים שהרבה מדינות מהמדינות שייוותרו, יהיו פחות אגרסיביות בנוגע לפחות נושאים ויהיו יותר נוחות, "מקבלות", ו"זורמות" עם תכתיבים מלמעלה של המעצמות. בצורה זאת ובדרך זאת, יהיו פחות שחקנים על הזירה העולמית באשר לכל הסוגיות הגדולות והחשובות, מאשר מה שאפילו כבר יש עוד פחות מדינות ממקודם. אז איך אנחנו עושים את זה? כדי שיהיו פחות מדינות על הזירה העולמית שבאמת צועדות קדימה ועושות בעיות ואומרות "אני חושבת ככה ואני חושבת ככה" ו"צריך לעשות ככה וצריך לעשות ככה", וזה אולי יישמע קצת מוזר אבל זה דווקא מסתדר, רק תחשבו על זה, צריך יותר מדינות חזקות על הזירה העולמית, צריך יותר מדינות שיוגדרו כמעצמות עולמיות בצורה רשמית ומוסדרת, ושפשוט יטילו את מרותן על המדינות האחרות, בנושאים והסוגיות הבינלאומיים, שכל שאר ה-120-140 מדינות קטנות וחלשות, לא צריך להיות להן "סיי" בנוגע לנושאים האלו והסוגיות האלו. וכל מעצמה כזאת תקבל "שטח חסות", של כמה עשרות מדינות רגילות, שהיא זאת שמנהלת את העניינים הבינלאומיים והסוגיות הבינלאומיות בשטחים של המדינות האלו.
במילים קצת אחרות, כדי לתקן את העולם, מעבר למה שאנחנו צריכים להפסיק את המלחמות, ומעבר למה שאנחנו צריכים פחות מדינות (בהתחלה חשבתי בכיוון של חמישים מדינות פחות אבל הנה אנחנו רואים שבסוף אפשר שישים ואפילו שבעים מדינות פחות), אנחנו צריכים יותר מעצמות, שיוכלו להשתלט יותר טוב על הסוגיות והעניינים הבינלאומיים, שהמדינות הרגילות לא צריכות להיות אחראיות עליהן, לא בכלל, ובטח שלא הן לבדן ובכוחות עצמם, כי מה זאת אומרת שלדוגמה, יום אחד איראן קמה בבוקר ומחליטה שהיא רוצה פצצות אטום? ומה זאת אומרת שיום אחד סוריה קמה בבוקר ומחליטה לעשות שואה באזרחים של עצמה? ומה זאת אומרת שיום אחד ברזיל קמה בבוקר ומחליטה לכרות את יער האמזונאס ולהרוס את החיים ואת העולם כפי מה שהכרנו אותם? אלו בעיות שנובעות מעצם זה שאין מספיק מעצמות מטילות מורא, קובעות סדר יום ומתערבות, ביחס לכמה מדינות רגילות יש.
כרגע יש חמש מעצמות ו-200 מדינות. זאת מעצמה אחת על כל ארבעים מדינות רגילות. זה לא טוב. זה יותר מידי. מה הפלא שכל העולם בבלגאן אחד גדול?
התוכנית שלי הרי מציעה בין 120 ל-140 מדינות, בואו נגיד 130, ואני חושב שיש מקום לקדם עוד ארבע מדינות לרמה של מעצמה עולמית, מה שיביא למצב של 9 מעצמות, ואז אנחנו מדברים על יחס לא של מעצמה עולמית אחת על כל 40 מדינות, אלא מעצמה עולמית אחת על כל 15 מדינות. כל-כך הרבה יותר נכון. כל-כך הרבה יותר יפה. כל-כך הרבה יותר נוח. כל-כך הרבה יותר אפשרי, ישים, בר-קיימא.
