הייתי רוצה לספר לך
סיפור עם מוסר השכל: פעם הייתי קוקיה באנרטיטקה והיה לה מאד מאד מאד קר, היא הייתה על סף מוות היא ממש קפאה ועמדה למות. ראה אותה הדוב חירבן עליה, הקוקיה היה לה חם ונעים בתוך החרא של הדוב והיא לא מתה. ראה השועל את הקוקיה שנוח לה ונעים לה. לקח אותה מהחרא ואכל אותה. מוסר השכל: לא כל מי שמחרבן עלייך הוא אוייב שלך ולא כל מי שמוציא אותך מהחרא הוא חבר שלך... זה כל כך ברור שכולם צבועים ואנשים הם לא כמו שהם פעם אמר מישהו "העולם הוא הבמה ואנחנו הם השחקנים" כולם צבועים וזה ברור רותם. אני חושב שלפי המשל שסיפרתי לך את יכולה להבין הרבה דברים