העולם ה"תלת-מימדי"
המאמר הבא מבוסס על מאמרו של איין מק´אן´שר ומתחלק ממספק פרקים שאת כל אחד מהם אני אסביר במפורט בהמשך: 1.דואליות, 2.מחשבה תלת-צדדית, 3.ים, אדמה ושמיים, 4.אנחנו כעולמות. פרק ראשון: דואליות. ללא ספק שדפוסי המחשבה שעליהם בנויה החברה שלנו כיום מבוססים במסגרת מחשבה "נאו-אפלטונית", שקיבלה את רוב תשומת הלב לאחר הכיבוש הנוצרי. בתוך צורת מחשבה זו גם נולדה הלוגיקה של אריסטו, או "בינארית" בשמה האחר, שדווקא היא גרמה ליסוד הקוטביות הפונדמנטאלית (טוב לעומת רע,למשל). בחלק האחרון גם ניתר לפגוש אצל הפילוסופים כמו זורואסטר, וממשיכיו. לצערי, התנועה הנאו-פאגאנית המודרנית נשאה לתוכה והפנימה צורת מחשבה זו, וגם עיוותה אותה בהתאם לצרכיה. אני מדבר כאן אל תפיסה מנוגדת של זכרי(גברי), לעומת הנקבי (נשי). כיום נאו-פאגאנים לא נוטים לקשר את הקונוטציות של "טוב" ו"רע" ל"יסוד הנקבי" והיסוד הזכרי" במודע, אך אותו דפוס המחשבה המערבי שלנו מתגלה כאשר מתקיימת, אחרי הכל, הנטייה של "סכרי" ל"רע", ו"נקבי" ל"טוב".סך הכל ניתן להבין את העובדה זאת בחברה שהייתה "פטריאפוקאלית", כפי שציין אילן, במשך מאות שנים. גם ניתו לראות זאת בספרות הנאו-פאגאנית שיצא לאור בעשרת השנים האחרונות, כאשר באופן רשמי פאראדס זה יוסבר על ידי צורך בקוטביות, ויתר על כך יושם דגש על האיזון "המיסטי" במינו בין השניים. ישנה גם נטייה ללמד כי העולם הפיזי הוא צומת בין שני הצדדים הללו, ולא דבר קיים באשר לעצמו. לעומת זאת הגאלים ושאר הרלטים לא האמינו בנאו-אפלוטוניות ושאר התגלמויות של דואליזם שמהווה ספארות הנמצאות בקונפליקט נצחי. הם גם לא נטו לחשוב על העולם כצומת באמצע של דבר כלשהו. כמובן, ההבנה של "נקבי" ו"זכרי" אכן הייתה קיימת .
הביטוי הראשון להתגלמות הדואלית ניתן לראות במלך בעולמנו שיכול להפוך ל"מלך המתים" בסוף חייו, על ידי טכס מיוחד, על מנת לבסס ממלכה ב"עולם אחר". כמו כן ניתן לציין גם את שני השוורים, ומשוררים לשעבר, דון קולי ופינבנאך, האחריאים בעקיפין ל"טיין של קולי" האגדי במיתולוגיה האירית. השוורים, החום והלבן, היו נפלאים ויחודיים כל אחד בדרכו, ונהלו מאבק מתמיד על העליונות של אחד מהם, אך חשוב לציין שאף אחד מהם לא היה קוטבי בתכונותיו לשני. הם מלאו את הדרישותיהם ובעקבות זאת יצרו "קוסמוס" אשר התבטא בתלת מימד. הדואלית הזאת, לכאורה מוסברת על ידי דרישה ליצירת עולם, והשכו על ידי הנהגת שינויים מתמידים. מקרים רבים כמו זה ניתן לפגוש בעולם הקלטי, אך בשום מקרה לא ניתן לראות רמז ברור למהות הטוב ומהות הרע. שיתוף פעולה בין הגורמים השונים של אותו שהשלם מביא את הסדר לכאוס ולהפך. החל מנקודה הזאת אשמח אם תנסו לחשוב על הדברים, והפעם תנסו לא לתפוס אותם בדרכים אשר מלמדת התרבות הדומיננטית. אני רוצה שתנסו לחשוב ב"שלישיות", ולראות הגורם המשלים, או השלישי מבעד למסך של דפוסי מחשבה. וכאן עשוייות לבוא לעזרתנו הטריאדות, כמו זו שניתח ג´סטין בשבוע שעבר.הלא הן אלו שמכינות אותנו לקפיצה הזאת, אך כרוך הדבר בעבודה עצמית. אני אסכים אם מחבר המאמר אשר טוען כי שינוי צורת מחשבה ל"תלת-צדדית" זוהי קפיצה משמעותית, שתתבטא ברצון לגדול ולהשתנות, הרי אותה יכות להסתגל ולהשתנות היא חלק הכרחי מהלוחם הקלטי, כפי שנאמר בספרו של ברוס לינקולן "מוות, מלחמה והקרבה". הדרך היא קודם כל לחשוב, אחר כך לחשוב כמו "איש שבטי", ורק אז נוכל להבין כיצד חשבו הקלטים. מאמר המשך ידון בצורת מחשבה "תלת-צדדית", או כפי שאני קורא לה, "המשולשת", מכל ההבטים והצדדים של הדבר. אני מקווה להכין אותו לשבוע הבא.
המאמר הבא מבוסס על מאמרו של איין מק´אן´שר ומתחלק ממספק פרקים שאת כל אחד מהם אני אסביר במפורט בהמשך: 1.דואליות, 2.מחשבה תלת-צדדית, 3.ים, אדמה ושמיים, 4.אנחנו כעולמות. פרק ראשון: דואליות. ללא ספק שדפוסי המחשבה שעליהם בנויה החברה שלנו כיום מבוססים במסגרת מחשבה "נאו-אפלטונית", שקיבלה את רוב תשומת הלב לאחר הכיבוש הנוצרי. בתוך צורת מחשבה זו גם נולדה הלוגיקה של אריסטו, או "בינארית" בשמה האחר, שדווקא היא גרמה ליסוד הקוטביות הפונדמנטאלית (טוב לעומת רע,למשל). בחלק האחרון גם ניתר לפגוש אצל הפילוסופים כמו זורואסטר, וממשיכיו. לצערי, התנועה הנאו-פאגאנית המודרנית נשאה לתוכה והפנימה צורת מחשבה זו, וגם עיוותה אותה בהתאם לצרכיה. אני מדבר כאן אל תפיסה מנוגדת של זכרי(גברי), לעומת הנקבי (נשי). כיום נאו-פאגאנים לא נוטים לקשר את הקונוטציות של "טוב" ו"רע" ל"יסוד הנקבי" והיסוד הזכרי" במודע, אך אותו דפוס המחשבה המערבי שלנו מתגלה כאשר מתקיימת, אחרי הכל, הנטייה של "סכרי" ל"רע", ו"נקבי" ל"טוב".סך הכל ניתן להבין את העובדה זאת בחברה שהייתה "פטריאפוקאלית", כפי שציין אילן, במשך מאות שנים. גם ניתו לראות זאת בספרות הנאו-פאגאנית שיצא לאור בעשרת השנים האחרונות, כאשר באופן רשמי פאראדס זה יוסבר על ידי צורך בקוטביות, ויתר על כך יושם דגש על האיזון "המיסטי" במינו בין השניים. ישנה גם נטייה ללמד כי העולם הפיזי הוא צומת בין שני הצדדים הללו, ולא דבר קיים באשר לעצמו. לעומת זאת הגאלים ושאר הרלטים לא האמינו בנאו-אפלוטוניות ושאר התגלמויות של דואליזם שמהווה ספארות הנמצאות בקונפליקט נצחי. הם גם לא נטו לחשוב על העולם כצומת באמצע של דבר כלשהו. כמובן, ההבנה של "נקבי" ו"זכרי" אכן הייתה קיימת .
הביטוי הראשון להתגלמות הדואלית ניתן לראות במלך בעולמנו שיכול להפוך ל"מלך המתים" בסוף חייו, על ידי טכס מיוחד, על מנת לבסס ממלכה ב"עולם אחר". כמו כן ניתן לציין גם את שני השוורים, ומשוררים לשעבר, דון קולי ופינבנאך, האחריאים בעקיפין ל"טיין של קולי" האגדי במיתולוגיה האירית. השוורים, החום והלבן, היו נפלאים ויחודיים כל אחד בדרכו, ונהלו מאבק מתמיד על העליונות של אחד מהם, אך חשוב לציין שאף אחד מהם לא היה קוטבי בתכונותיו לשני. הם מלאו את הדרישותיהם ובעקבות זאת יצרו "קוסמוס" אשר התבטא בתלת מימד. הדואלית הזאת, לכאורה מוסברת על ידי דרישה ליצירת עולם, והשכו על ידי הנהגת שינויים מתמידים. מקרים רבים כמו זה ניתן לפגוש בעולם הקלטי, אך בשום מקרה לא ניתן לראות רמז ברור למהות הטוב ומהות הרע. שיתוף פעולה בין הגורמים השונים של אותו שהשלם מביא את הסדר לכאוס ולהפך. החל מנקודה הזאת אשמח אם תנסו לחשוב על הדברים, והפעם תנסו לא לתפוס אותם בדרכים אשר מלמדת התרבות הדומיננטית. אני רוצה שתנסו לחשוב ב"שלישיות", ולראות הגורם המשלים, או השלישי מבעד למסך של דפוסי מחשבה. וכאן עשוייות לבוא לעזרתנו הטריאדות, כמו זו שניתח ג´סטין בשבוע שעבר.הלא הן אלו שמכינות אותנו לקפיצה הזאת, אך כרוך הדבר בעבודה עצמית. אני אסכים אם מחבר המאמר אשר טוען כי שינוי צורת מחשבה ל"תלת-צדדית" זוהי קפיצה משמעותית, שתתבטא ברצון לגדול ולהשתנות, הרי אותה יכות להסתגל ולהשתנות היא חלק הכרחי מהלוחם הקלטי, כפי שנאמר בספרו של ברוס לינקולן "מוות, מלחמה והקרבה". הדרך היא קודם כל לחשוב, אחר כך לחשוב כמו "איש שבטי", ורק אז נוכל להבין כיצד חשבו הקלטים. מאמר המשך ידון בצורת מחשבה "תלת-צדדית", או כפי שאני קורא לה, "המשולשת", מכל ההבטים והצדדים של הדבר. אני מקווה להכין אותו לשבוע הבא.