העולם ממשיך וגם אני

[פריזמה]

העולם ממשיך וגם אני

טוב נו כאילו שיש ברירה הייתי רוצה לבוא ולספר לומר מה קורה מה עובר לי בעמת בכל הלילות אללו שאני הפנטזיה והמלפפונים חמוצים מעבירים שעות על גבליי שעות ביחד כל אותם לילות יש בהייה אין סופית במחשב בעצמי בעננים על קופסת סיגריות נובלס וארקדי דוכין אבל לא יכולה פשוט לא יכולה יש כל כך הרבה בלגן עכשיו ואני שוב חוזרת לתרוץ של הלימודים עד לנפילה הבאה עדד מתיי זה כל כך יכאב בלי שאני יוכל אפילו לומר לכם מה הסיפור פעם יכולתי לדבר פה באינטרנט אבל היום כבר לא היום זה הפך לסתם עוד מקום שעוזר לי להעביר את הזמן בלי לפגוע בעצמי אבל הכאב נשאר בפנים חזק מתמיד

 

[נטע....]

גלי יקרה!

אני כל כך מבינה אותך ובהחלט יודעת על מה את מדברת. כמו ששמת לב, אתמול הייתי באופוריה של אושר זמני והיום, הספיק לי דבר קטן כדי לצנוח חזרה אל התחתית. אבל תמיד צריך להסתכל על מה שיש. לפחות יש את הפורום ותמיד יש כאן עם מי לדבר. גם בלילה, כשאת לבד. שמרי על עצמך. שלך בידידות, נטע

 

[פרוזק]

את צודקת אבל...

אני לא יכולה לדבר יש יותר מדיי על הראש בשביל לדבר יש יותר מדיי בכלל אין לי כוח להתמודד עם הדברים וגם אין לי ממש רצון

 

[נטע....]

אבל עובדה שאת פה

ואת כותבת ומשתפת. האם זה לא אומר שאת כן רוצה לקבל עזרה? את יודעת, גם הקשבה זה סוג של עזרה.

 

[פרוזק]

כן אני יודעת

אבל אני רחוקה מלדבר אני רחוקה מלומר מה מציק לי אני רחוקה מהכל וכואב

 

[נטע....]

מה בכל זאת יכול לעזור לך עכשיו?

אולי חיבוק? (((((((((גלי))))))))

 

[פרוזק]

חיבוק זה נחמד תודה

אבל אני כנראה צריכה להשתקר כמו אני לא יודעת מה זה סימן רע נכון? אבל זה מה שאני רוצה להיות מסטולה לא להיות מודעת למה שקורה פה כי זה כואב מדיי

 

[נטע....]

כן, גם לי יש את הרצון הזה לפעמים

לברוח מהכל, אולי גם להשתכר. אבל בכל זאת יש לי במקרר בקבוק יין לבן ששוכב שם כבר כמה חודשים ועוד לא נגעתי בו. ת´אמת, אין לי מושג איך זה שעוד לא רוקנתי אותו.

 

[פרוזק]

דדדדדדדדדדדדדדייייייייייייייייייייי

 

[נטע....]

אוקיי, אוקיי, לא אטריד אותך יותר...

 

[פרוזק]

נטע יקירתי

זה לא את זו אני משפט דפוק נכון? בכל מקרה אני מתפוצצת פה בלי שום קשר פשוט כואב לי מוות ואני לא יודעת מה לעשות נגד זה כדיי לאפסיק את הכאב אני כואסת ומעוכזבת מאוד מאבא שלי וזה כואב כואב לי שאני סובלת בגלל השטויות שלהם

 

[tomush]

היי פרוזק

היי... מצטערת על ה"הידחפות" לשיחתך עם נטע, ואם זה לא מתאים...אני מיד יוצאת. אני רואה שאת עוברת שעות קשות... ובכל זאת, איך היה היום הראשון ללימודים? תומוש

 

[פרוזק]

ממש לא נדחפת

עבר בסדר מחר הולך להיות יותר רציני ואני מפגרת עוד לא ביררתי אפילו באיזה כיתות אני לומדת

 

[tomush]

שטויות...מי הולך לכיתה...

פרוזק יקירתי, אני שמחה לשמוע שהיום הראשון עבר בסדר... מחר צפוי לך לדברייך יום רציני יותר, ואני מקווה שגם הוא יעבור בסדר. זה בדיוק החיים שלנו...לא תמיד הכל מצוין או נוראי...לפעמים זה סתם בסדר. ובעיני ה"סתם בסדר" זה יכול להיות פשוט טוב.אין נסיקות לגבהים, ואין התרסקויות מכאיבות אל הקרקעית. סתם מן שגרה אפורה... מבורכת משהו... ואגב, טרם איחלתי לך בהצלחה בשנה"ל...אז הנה זה בא: ב--------ה------צ-------ל--------ח---------ה!!!!!!!!! תומוש

 

[tomush]

היי פרוזק

היי... מצטערת על ה"הידחפות" לשיחתך עם נטע, ואם זה לא מתאים...אני מיד יוצאת. אני רואה שאת עוברת שעות קשות... ובכל זאת, איך היה היום הראשון ללימודים? תומוש

 

[נטע....]

כן, זה כואב מאוד אבל...

אי אפשר לשנות אותם. אז אולי תשאלי את עצמך מה את צריכה עכשיו. מה יכול להיות טוב בשבילך ובלי קשר לשטויות של ההורים.