העוף השבועי שלי האם אני נכדה רעה?

[I בתולת ים I]

העוף השבועי שלי

האם אני נכדה רעה?

בזמן האחרון אני מרגישה שסתמו לי ת'פה פה כשהייתי פותחת הודעות
אז החלטתי ברשותכם לפתוח

כשאין שירשורי אוף בסביבה.
וימים קבועים לא מעניינים אותי באוף כי יש לי מה להגיד היום.

מקווה שתגלו הבנה :-\

לנושא שלי השבוע
סבתא שלי בבית חולים

אצלכם אולי זה שונה כי כל משפחה זה אחרת

אבל סבתא שלי גידלה אותי
היא אדם הכי יקר לי
כמו אמא שניה ,הלא צינית והתומכת שלעולם לא היתה לי-זו סבתא שלי.

הבעיה היא ההרגשה שלי
שאני כרגע לא לצידה

כבר יומיים אני שוברת תראש עם שאלה :למה אני לא יכולה לבקר אותה בבית החולים
ואז היום נזכרתי..
שזה בגלל 2 טראומות שקרו בבית חולים.
ומאז אני שונאת בית חולים ולא יכולה להתקרב עליהם!

רע לי

אוכלת לי תשוקולד כדי לעלות מצב הרוח
מנסה לבכות ולא כל כך מצליחה
בדיכאון

האם אני נכדה רעה,שאני לא מבקרת את סבתא שלי בבית החולים?

אני מתקשרת עליה 3 פעמים ביום ,כל יום
אבל פשוט לא מסוגלת ללכת לבית החולים

אני כן רוצה לבקר אותה
אני בגלל שאני מודעת לעצמי מאוד:אני יודעת שאני פשוט אתמוטט בבית החולים כשאני אראה אותה שם

 

[iba90]

שתרגיש טוב....

את לא הבנאדם היחיד שלא אוהב ללכת לבתי חולים...אני מכיר עוד כמה. בכל מקרה רפואה שלמה כמו שאומרים. ורק בריאות

 

[סתוונית היורה]

את לא רעה, אבל אני מקווה שכן תמצאי דרך להגיע לבית החולים, אולי בעזרת בני משפחה או בן הזוג.
לי כבר מזמן אין סבא וסבתא, ואני מקנאה במי שיש להם

 

[C l u e]

לא מותק, את לא נכדה רעה.

רק בריאות לסבתא.

 

[Elle992]

אוי בתולת ים! מזדהה איתך...לי לא נשארו סבא וסבתא משום צד, הם נטשו אותי כשהייתי בגיל 5 וחלקם בכלל מתו לפני שנולדתי

אני הייתי מציעה לאזור אומץ וכוח וללכת לבקר אותה. את לא יודעת מה יכול להוולד יום.....לא רוצה להגיד כלום אבל...את חייבת, אני גם סובלת מטראומות מבתי חולים, אבל כשיש מצבים קשים כמו הורים וכו' זה מחייב...תנסי, תבטיחי לי שתנסי..תחשבי על זה ותנסי ללכת על זה,

ואני מאחלת לה שתבריא מהר ככל האפשר ושתצא מזה בריאה שלמה ושתזכו להעביר עוד אין ספור שנים ביחד..ככל האפשר. אמן!

 

[I בתולת ים I]

עדכון

היום נסעתי לבית החולים עם ידיד שלי שיש לו אוטו {הבית חולים נמצא רחוק ולא בעיר מגוריי}


זה היה רגע מרגש,
לא אמרתי לה שאני מגיעה!
אמרתי שאני אפתיע אותה

היא ראתה אותי ולא יכלה לדבר למשך 30 שניות שנראו כמו נצח בשבילי
ואני נבהלתי! חשבתי שאולי המוח שלה כבר לא מתפקד...הפחידו אותי עם אירוע מוחי וכל מיני..


כי אני מדברת איתה בטלפון 3-4 פעמים ביום אז ידעתי שהיא כן שפויה בדעתה!
בסוף היה מרגש
היא ממש היתה בשוק ובשימחה גדולה שהגעתי

הבאתי לסבתא את הדברים שהיא רצתה
גם קניתי לה פירות שהיא אוהבת

וגם הבאתי לה כסף כי אי אפשר בימנו להיות במקום זר ללא כסף!!

דיברתי עם האחיות ומצבה טוב!!
ונתתי להם את מס' הפלא שלי !

זה היה מרגש
קצת היה עצוב לי לראות אותה שוכבת ...נראתה לי חסרת אונים וזה לא...
לא מכירה אותה ככה!!
סבתא שלי היא אישה חזקה!!!! שעברה מלחמת עולם השניה!! אישה עם דיעות..עם 'ביצים'
לראות אותה שוכבת לא עשה לי טוב


אבל חזרתי היום הביתה עם מצב רוח טוב

מזל שלי שידיד שלי הוא דתי
אז הוא שמח לנסוע איתי ולקיים "מצוות ביקור חולים"

 

[Elle992]

שימחת אותי כאין סוף!

וואיי וואי, איזה יופי לשמוע.....את לא יודעת כמה. אני שמחה ומאושרת שהצלחת ללכת אליה.

וידעתי שזה רק יחזק אותך שתיראי אותה ותביני שהכל בסדר והמצב יסתדר(בעזרת השם!!) כל הכבוד על האומץ והשכל ובסופו של דבר תבורכי מלמעלה

 

[I בתולת ים I]

תודה

זה היה רגע מאוד מרגש

ועכשיו אני באמת יותר רגועה

 

[ש ל ו מ ל ו ם]

 

[סתוונית היורה]

 

[supersonic777]

החלמה מהירה לסבתך.שנית,תתגברי על הטראומה...

ותלכי לבקר אותה!
אל תהיי ילדה!

 

[C l u e]

חולה על זה שאומרים לה "תתגברי על הטראומה"

(לא רק אתה, גם אתה)
טראומה זה לא דבר שכל כך קל להתגבר עליו, זה שממשיכים להגיד לה תתגברי כאילו זה הדבר הכי פשוט בעולם רק עושה נזק. לי

 

[avi1283]

 

[supersonic777]

אם אין אפשרות,אז מה הפתרון לדעתך?

 

[I בתולת ים I]

 

[Hawkgirl]

קודם כל רק בריאות!

את ממש לא נכדה רעה {:
רק תראי כמה את דואגת לה, וחושבת עליה, ודואגת להיות איתה בקשר בכל דרך שאת יכולה {:

אני לא יודעת מה הסיבות לכך שאת לא יכולה להיכנס לבית חולים... אבל הייתי מציעה שבכל זאת תנסי אם זה ממש חשוב לך ועד כמה המצב לא טוב.
בכל אופן אל תכשבי שאת נכדה רעה, זה מקסים שאת דואגת לה כל כך!

 

[avi1283]

מצטרף לאיחולי ההחלמה

תעשי מה שאת יכולה, מבלי לפגוע בעצמך.
אני בטוח שהיא יודעת ומרגישה כמה שאת דואגת לה וכמה שאכפת לך.

 

[שימחת האהבה]

בי. אני איבדתי את סבא שלי על השולחן,

וזו היתה הטראומה הכי קשה שחויתי בבית חולים.

כל אחד עובר טראומה אחרת בבית חולים. נכון, זה לא מקום נעים לבקר בו, אך גם לא מקום נעים לשהות בו, לפחות כחולה

ויש הבוחרים את עבודתם שם, ונפשם חזקה מטראומה...

רגע אחד עם עצמך, עצמי את ענייך ובחרי במקום בו נפשך רוצה להיות, בידקי את יכולת הנתינה שלך ואת המקום בו
לזיכרון שלך יש משמעות בהוה. א.כן, יום אחד גם העתיד הלא ידוע יהפוך להווה

אני ממעט עד נמנע מלכתוב כאן זמן מה. את זה הייתי מוכרח, ואם להאמין לכתוב אז כן, אני חייב לך התנצלות
מהומה על לא דבר. תהה דרכך ברוכה בענייך.