העוצמה שבלהיות נוכח...
אני רוצה לחלוק איתכם היום דרך שמצאתי את עצמי מיישמת מזה מספר חודשים: להיות נוכחת בכל רגע ורגע. להיות נוכח משמעו להיות ער ומודע לכל מה שמתרחש בתוכך, ולאפשר לדברים להתרחש מבלי לשפוט אותם. רמת מודעות זו מאפשרת לנו חופש מוחלט להיות מי שאנחנו. היא גם מאפשרת לנו תחושה מדהימה של שלווה פנימית. איך נדע שאנחנו נוכחים? אנחנו יודעים שאנחנו נוכחים כאשר אנחנו חשים בנוח עם עצמנו. אין מתח מתחת לפני השטח. הראש אינו מוטרד במחשבות שיפוטיות לגבי עצמנו או לגבי כל אחד אחר. אנחנו נוכחים גם כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו להימצא ברגע נתון ולחוות אותו כפי שהוא. לדוגמא, אתם מבחינים בסיפור שמתרוצץ לכם בראש בקשר לסיטואציה כלשהי. ואתם צופים בו כסיפור ולא כאמת. או אתם חשים תחושה שלילית ואתם מבחינים בה מבלי לשפוט אותה. אתם נשארים ברגע הנתון הזה עם כל מה שאתם חשים. מה מונע מאיתנו להיות נוכחים? בחינה של העבר ושיקוף שלו אל העתיד. רבים מאיתנו מעבירים חצי מהזמן במחשבות על העבר והחייאת הרגשות בקשר אליו. ואז, את מה שחווינו בעבר אנחנו משקפים לעתיד ויוצקים לתוך נסיבות שאולי לעולם לא יתרחשו. המוח שלנו ממציא לנו סיפורים המבוססים על פחדים המשוגרים מן ההווה אל תוך עתיד מומצא. במילים אחרות, אנו יוצרים התנגדות לרגע הנוכחי מתוך פחד מה יביא איתו העתיד. תנו לי להבהיר: ע"י שיקופים עתידיים, אני מתכוונת לתרחישים מדומיינים אשר גורמים להיווצרות תחושת מתח, כגון: "מה יקרה כאשר...?" לעומת תכנון פרקטי של דברים בחיים, כמו תיאום חופשה לאוקטובר. דרך נוספת לחשוב על כך היא דרך דוגמא של זמן פסיכולוגי אשר תמיד גורם ללחצים ופחדים לעומת הזמן שעובר כשמתבוננים בשעון ואשר בו אנו משתמשים כדי לארגן את הדברים המעשיים בחיים. מהן הדרכים להיות נוכח? צפייה: כאשר אני מבחינים שהמוח שלנו יצר סיפור על העבר או העתיד, בואו פשוט נצפה בסיפור הזה. צפייה בסיפור תביא אותנו ישר אל ההווה. לאחר כמה זמן נתחיל להבחין שאנחנו זה לא הסיפור שלנו, ושבעצם קיימות שתי ישויות נפרדות: אנחנו בהווה והמוח שלנו בסיפור שלו. איפשור: לאפשר לכל מה שיש ברגע נתון להיות שם. הרגע הנתון הוא מה שהוא. ברגע שנתחיל לצפות ולאפשר, נבחין שלעיתים תכופות אנחנו מתנגדים לרגע שבתוכו אנחנו נמצאים. ההתנגדות הזו גורמת לנו להיות בראש ומחוץ להווה. הנה דוגמא לאבחנה בין איפשור להתנגדות. היו פעמים שבהם בני ה-9 חודשים בכה שחשתי בהן מתוסכלת, התגובה הטבעית שלי הייתה התנגדות. במילים אחרות, רציתי שהרגע הזה יהיה שונה ממה שהוא היה, דבר שגרם למתח. בפעמים שבהן איפשרתי לסיטואציה להיות כפי שהיא, חשתי נוכחת וחוויתי תחושת שלווה. כאשר הפכתי להיות ערה להתנגדות שלי למה שמתרחש – בדרך כלל זה התבטא בתחושת מתח פיזי – אני אומרת לעצמי: "אני לא אוהבת את הרגע הזה" או "אני מבחינה שאני מרגישה מתוסכלת וחסרת סבלנות". הצפייה הפשוטה והאיפשור לדברים להתרחש כפי שהם מביאים אותי למודעות למתרחש. בכל אחד מאיתנו יש שלווה פנימית וחופש שכבר קיימים בתוכנו. המטרה שלנו היא לשחרר את האבק שעוטף אותם, ולהכריז עליהם כשייכים לנו. הישארו נוכחים ע"י כך שאתם מאפשרים לדברים שקורים לכם פשוט להיות שם. כך תוכלו לקבל אותם, לשנות אותם, או לדבר עם מישהו עליהם. ע"י התרפקות על העבר והרהורים לגבי העתיד אנו מתנגדים ליהלום שמונח ממש לפנינו. המאמר נכתב ע"י Claudette Rowley והופיע ב-nlp-Newsletter.com. כאשר אני קראתי את המאמר הזה, הוא עשה לי משהו בפנים... הביא אותי לכמה תובנות חשובות לגבי עצמי. חשבתי שהמסר שיש בו הוא מסר חכם ופשוט ולכן תרגמתי אותו... מה עשה לכם המאמר הזה כאשר קראתם אותו? האם אתם מיישמים את הרעיון שמובא בו כבר, או האם הוא פתח לכם חלון למשהו שלא הכרתם? שתפו מניסיונכם, ומחוויותיכם ובעצם כל מה שעלה בכם בעקבות הקריאה. הגר
אני רוצה לחלוק איתכם היום דרך שמצאתי את עצמי מיישמת מזה מספר חודשים: להיות נוכחת בכל רגע ורגע. להיות נוכח משמעו להיות ער ומודע לכל מה שמתרחש בתוכך, ולאפשר לדברים להתרחש מבלי לשפוט אותם. רמת מודעות זו מאפשרת לנו חופש מוחלט להיות מי שאנחנו. היא גם מאפשרת לנו תחושה מדהימה של שלווה פנימית. איך נדע שאנחנו נוכחים? אנחנו יודעים שאנחנו נוכחים כאשר אנחנו חשים בנוח עם עצמנו. אין מתח מתחת לפני השטח. הראש אינו מוטרד במחשבות שיפוטיות לגבי עצמנו או לגבי כל אחד אחר. אנחנו נוכחים גם כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו להימצא ברגע נתון ולחוות אותו כפי שהוא. לדוגמא, אתם מבחינים בסיפור שמתרוצץ לכם בראש בקשר לסיטואציה כלשהי. ואתם צופים בו כסיפור ולא כאמת. או אתם חשים תחושה שלילית ואתם מבחינים בה מבלי לשפוט אותה. אתם נשארים ברגע הנתון הזה עם כל מה שאתם חשים. מה מונע מאיתנו להיות נוכחים? בחינה של העבר ושיקוף שלו אל העתיד. רבים מאיתנו מעבירים חצי מהזמן במחשבות על העבר והחייאת הרגשות בקשר אליו. ואז, את מה שחווינו בעבר אנחנו משקפים לעתיד ויוצקים לתוך נסיבות שאולי לעולם לא יתרחשו. המוח שלנו ממציא לנו סיפורים המבוססים על פחדים המשוגרים מן ההווה אל תוך עתיד מומצא. במילים אחרות, אנו יוצרים התנגדות לרגע הנוכחי מתוך פחד מה יביא איתו העתיד. תנו לי להבהיר: ע"י שיקופים עתידיים, אני מתכוונת לתרחישים מדומיינים אשר גורמים להיווצרות תחושת מתח, כגון: "מה יקרה כאשר...?" לעומת תכנון פרקטי של דברים בחיים, כמו תיאום חופשה לאוקטובר. דרך נוספת לחשוב על כך היא דרך דוגמא של זמן פסיכולוגי אשר תמיד גורם ללחצים ופחדים לעומת הזמן שעובר כשמתבוננים בשעון ואשר בו אנו משתמשים כדי לארגן את הדברים המעשיים בחיים. מהן הדרכים להיות נוכח? צפייה: כאשר אני מבחינים שהמוח שלנו יצר סיפור על העבר או העתיד, בואו פשוט נצפה בסיפור הזה. צפייה בסיפור תביא אותנו ישר אל ההווה. לאחר כמה זמן נתחיל להבחין שאנחנו זה לא הסיפור שלנו, ושבעצם קיימות שתי ישויות נפרדות: אנחנו בהווה והמוח שלנו בסיפור שלו. איפשור: לאפשר לכל מה שיש ברגע נתון להיות שם. הרגע הנתון הוא מה שהוא. ברגע שנתחיל לצפות ולאפשר, נבחין שלעיתים תכופות אנחנו מתנגדים לרגע שבתוכו אנחנו נמצאים. ההתנגדות הזו גורמת לנו להיות בראש ומחוץ להווה. הנה דוגמא לאבחנה בין איפשור להתנגדות. היו פעמים שבהם בני ה-9 חודשים בכה שחשתי בהן מתוסכלת, התגובה הטבעית שלי הייתה התנגדות. במילים אחרות, רציתי שהרגע הזה יהיה שונה ממה שהוא היה, דבר שגרם למתח. בפעמים שבהן איפשרתי לסיטואציה להיות כפי שהיא, חשתי נוכחת וחוויתי תחושת שלווה. כאשר הפכתי להיות ערה להתנגדות שלי למה שמתרחש – בדרך כלל זה התבטא בתחושת מתח פיזי – אני אומרת לעצמי: "אני לא אוהבת את הרגע הזה" או "אני מבחינה שאני מרגישה מתוסכלת וחסרת סבלנות". הצפייה הפשוטה והאיפשור לדברים להתרחש כפי שהם מביאים אותי למודעות למתרחש. בכל אחד מאיתנו יש שלווה פנימית וחופש שכבר קיימים בתוכנו. המטרה שלנו היא לשחרר את האבק שעוטף אותם, ולהכריז עליהם כשייכים לנו. הישארו נוכחים ע"י כך שאתם מאפשרים לדברים שקורים לכם פשוט להיות שם. כך תוכלו לקבל אותם, לשנות אותם, או לדבר עם מישהו עליהם. ע"י התרפקות על העבר והרהורים לגבי העתיד אנו מתנגדים ליהלום שמונח ממש לפנינו. המאמר נכתב ע"י Claudette Rowley והופיע ב-nlp-Newsletter.com. כאשר אני קראתי את המאמר הזה, הוא עשה לי משהו בפנים... הביא אותי לכמה תובנות חשובות לגבי עצמי. חשבתי שהמסר שיש בו הוא מסר חכם ופשוט ולכן תרגמתי אותו... מה עשה לכם המאמר הזה כאשר קראתם אותו? האם אתם מיישמים את הרעיון שמובא בו כבר, או האם הוא פתח לכם חלון למשהו שלא הכרתם? שתפו מניסיונכם, ומחוויותיכם ובעצם כל מה שעלה בכם בעקבות הקריאה. הגר
