העוצמה שבלהיות נוכח...

העוצמה שבלהיות נוכח...

אני רוצה לחלוק איתכם היום דרך שמצאתי את עצמי מיישמת מזה מספר חודשים: להיות נוכחת בכל רגע ורגע. להיות נוכח משמעו להיות ער ומודע לכל מה שמתרחש בתוכך, ולאפשר לדברים להתרחש מבלי לשפוט אותם. רמת מודעות זו מאפשרת לנו חופש מוחלט להיות מי שאנחנו. היא גם מאפשרת לנו תחושה מדהימה של שלווה פנימית. איך נדע שאנחנו נוכחים? אנחנו יודעים שאנחנו נוכחים כאשר אנחנו חשים בנוח עם עצמנו. אין מתח מתחת לפני השטח. הראש אינו מוטרד במחשבות שיפוטיות לגבי עצמנו או לגבי כל אחד אחר. אנחנו נוכחים גם כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו להימצא ברגע נתון ולחוות אותו כפי שהוא. לדוגמא, אתם מבחינים בסיפור שמתרוצץ לכם בראש בקשר לסיטואציה כלשהי. ואתם צופים בו כסיפור ולא כאמת. או אתם חשים תחושה שלילית ואתם מבחינים בה מבלי לשפוט אותה. אתם נשארים ברגע הנתון הזה עם כל מה שאתם חשים. מה מונע מאיתנו להיות נוכחים? בחינה של העבר ושיקוף שלו אל העתיד. רבים מאיתנו מעבירים חצי מהזמן במחשבות על העבר והחייאת הרגשות בקשר אליו. ואז, את מה שחווינו בעבר אנחנו משקפים לעתיד ויוצקים לתוך נסיבות שאולי לעולם לא יתרחשו. המוח שלנו ממציא לנו סיפורים המבוססים על פחדים המשוגרים מן ההווה אל תוך עתיד מומצא. במילים אחרות, אנו יוצרים התנגדות לרגע הנוכחי מתוך פחד מה יביא איתו העתיד. תנו לי להבהיר: ע"י שיקופים עתידיים, אני מתכוונת לתרחישים מדומיינים אשר גורמים להיווצרות תחושת מתח, כגון: "מה יקרה כאשר...?" לעומת תכנון פרקטי של דברים בחיים, כמו תיאום חופשה לאוקטובר. דרך נוספת לחשוב על כך היא דרך דוגמא של זמן פסיכולוגי אשר תמיד גורם ללחצים ופחדים לעומת הזמן שעובר כשמתבוננים בשעון ואשר בו אנו משתמשים כדי לארגן את הדברים המעשיים בחיים. מהן הדרכים להיות נוכח? צפייה: כאשר אני מבחינים שהמוח שלנו יצר סיפור על העבר או העתיד, בואו פשוט נצפה בסיפור הזה. צפייה בסיפור תביא אותנו ישר אל ההווה. לאחר כמה זמן נתחיל להבחין שאנחנו זה לא הסיפור שלנו, ושבעצם קיימות שתי ישויות נפרדות: אנחנו בהווה והמוח שלנו בסיפור שלו. איפשור: לאפשר לכל מה שיש ברגע נתון להיות שם. הרגע הנתון הוא מה שהוא. ברגע שנתחיל לצפות ולאפשר, נבחין שלעיתים תכופות אנחנו מתנגדים לרגע שבתוכו אנחנו נמצאים. ההתנגדות הזו גורמת לנו להיות בראש ומחוץ להווה. הנה דוגמא לאבחנה בין איפשור להתנגדות. היו פעמים שבהם בני ה-9 חודשים בכה שחשתי בהן מתוסכלת, התגובה הטבעית שלי הייתה התנגדות. במילים אחרות, רציתי שהרגע הזה יהיה שונה ממה שהוא היה, דבר שגרם למתח. בפעמים שבהן איפשרתי לסיטואציה להיות כפי שהיא, חשתי נוכחת וחוויתי תחושת שלווה. כאשר הפכתי להיות ערה להתנגדות שלי למה שמתרחש – בדרך כלל זה התבטא בתחושת מתח פיזי – אני אומרת לעצמי: "אני לא אוהבת את הרגע הזה" או "אני מבחינה שאני מרגישה מתוסכלת וחסרת סבלנות". הצפייה הפשוטה והאיפשור לדברים להתרחש כפי שהם מביאים אותי למודעות למתרחש. בכל אחד מאיתנו יש שלווה פנימית וחופש שכבר קיימים בתוכנו. המטרה שלנו היא לשחרר את האבק שעוטף אותם, ולהכריז עליהם כשייכים לנו. הישארו נוכחים ע"י כך שאתם מאפשרים לדברים שקורים לכם פשוט להיות שם. כך תוכלו לקבל אותם, לשנות אותם, או לדבר עם מישהו עליהם. ע"י התרפקות על העבר והרהורים לגבי העתיד אנו מתנגדים ליהלום שמונח ממש לפנינו. המאמר נכתב ע"י Claudette Rowley והופיע ב-nlp-Newsletter.com. כאשר אני קראתי את המאמר הזה, הוא עשה לי משהו בפנים... הביא אותי לכמה תובנות חשובות לגבי עצמי. חשבתי שהמסר שיש בו הוא מסר חכם ופשוט ולכן תרגמתי אותו... מה עשה לכם המאמר הזה כאשר קראתם אותו? האם אתם מיישמים את הרעיון שמובא בו כבר, או האם הוא פתח לכם חלון למשהו שלא הכרתם? שתפו מניסיונכם, ומחוויותיכם ובעצם כל מה שעלה בכם בעקבות הקריאה. הגר
 
כן..אבל איך בכלל מצליחים להסתכל

מבחוץ על סיטאציה? זה לא יומרני מדי? נגיד זה שהבן שלך בכה וחשת שלווה וזה אמור לשגע אותך אז את רוצה להגיד לי שיותר זה לא יוציא אותך מהשלווה שלך? אני לפעמים מצליחה ולפעמים לא,להשאר בשלווה שמשהו אמור להוציא אותי ממנה,יש דברים שחזקים מאיתנו ועוד משהו..אם אנחנו מנקים את הראש מהעבר והעתיד בסיטואציה אז מה בעצם התפקיד שלהם?
 
להסתכל מבחוץ על סיטואציה זה לא אומר

להתנתק ממנה. זה אומר לחוות את הסיטואציה ממקום אחר. הכוונה כאן היא פשוט שתשני בעיני רוחך את נקודת המבט שלך על מה שמתרחש (לאו דווקא לגבי תינוק בוכה. כותבת המאמר הביאה את הסיטואציה רק לשם הדוגמא), ותשימי את עצמך במקום שבו את כאילו צופה בסרט, במקום לחוות את הסיטואציה כאילו את חלק ממנה... כלומר לקבל את זה שהתינוק בוכה, שזה משהו שתינוקות עושים ושזה צפוי לעצבן אותך לכמה דקות אבל את יודעת איך להתמודד עם זה כי כבר היית שם. באופן הזה את מונעת מתחושת ההתנגדות לחלחל לתוכך ואת פשוט משנה את אופן התגובה הרגיל שלך במצבים האלו... לטעמי אין בזה שום דבר יומרני, ובעצם יומרני כלפי מי? לדעתי במאמר הזה הכוונה היא לא לנקות את הראש מהעבר והעתיד אלא לצמצם את ההשפעה שלהם בחיים שלנו, מכיוון שהעבר הוא זכרונות וסיפורים שהראש שלנו מייצר (שהם לא תמיד אובייקטיביים) והעתיד הוא שיקוף של הזיכרונות שלנו מהעבר והשלכתם על התנהגותנו העתידית. אני חושבת שהמחברת מתכוונת כאן להגיד שצריך להתייחס את העבר ואל העתיד שלנו אבל לעומת ההווה, להקצות להם מקום קטן יותר... הגר
 

freearth10

New member
אני חשתי התנגדות כשקראתיאת המאמר!

אז בואי לרגע נשים בצד את כל התחושות השליליות אליהן נחזור עוד מעט, אבל מה עם כל התחושות החיוביות: התלהבות, אושר, שמחה, הערצה, הערכה וכו. אם גם בהן אני צריכה רק לצפות ולא ממש לחוות אז בשביל מה בכלל לחיות? כלומר כאשר הבן שלי הצליח בפעם הראשונה לאמר: אמא! אז אני אמורה רק לצפות בזה? ולא לאמר: וואו פעם ראשונה אחרי הרבה התנסויות הוא הצליח! זה ילד חכם!(שפיטה) ולחבק אותו חזק ולבקש ממנו לשמוע זאת שוב ולא למנוע את ההתלהבות שלי מלפרוץ החוצה בשיא עוצמתה! ולחוות את זה בכל גופי. וגם היום לאחר כמעט 30 שנה רק המחשבה על זה עושה לי טוב על הנשמה. ועל זה אני לא מוכנה לוותר בשום ויתור שבעולם! אז טוב, אני מבינה שהצפיה היא למען הרגעים של האכזבה, והפחד האשמה והיאוש. אבל אם נבין שכל תחושה היא שלנו ויש בנו גם את זה וגם את זה ולפעמים אנחנו למעלה ולפעמים אנחנו למטה. וגם כאשר אנחנו למטה רק החוויה הקשה היא זו שיכולה לתת לנו את הפתרון והארה והדרך שוב אל המעלה. ובימי חיי הייתי מספיק פעמים גם פה וגם שם ולולא חוויתי את האכזבה לא הייתי יודעת מעולם אושר אמיתי מהו. ועל שבריר של דקה של אושר - אני לעולם, אבל לעולם לא אוותר! מאיה
 
אז זהו שלא...

היי מאיה. אף על פי שהשיטה של לצפות על/אודות (מטא -meta) רגשות שליליים היא טובה עבור התמודדות עם אותם הרגשות השליליים ברגשות חיוביים רצוי וכדאי כמה שיותר שלא! לצפות ולחשוב, אלא להיות ממש בתוך הרגש, בתוך החוויה, ולתת להתלהבות וללהט לצאת החוצה (כמובן במידה) אבל בהחלט לחוות את זה.. זה נותן טעם לחיים. שימוש יפה של מטא-הרגשה (הרגשה על הרגשה) עושים בשיטה שנקראת NeuroSemantics אצלהם לומדים לדוגמה להרגיש מטא-הרגשה טובה על הרגשה ע"מ לחזק את ההרגשה הראשונית. לדוגמה: Joyfully Curious Amazingly Happy וכו' ... כך ההרגשה הראשונית מקבלת משנה תוקף ועוצמה. בעברית קשה לומר את זה: סקרן באופן נפלא.. - לא נשמע הכי טוב
אבל זה בגלל מבנה השפה העברית והעובדה שNLP מתבסס על חקר ופיתוח השפה. מיק.
 
לדעתי

להיות נוכח זה ממש לא להיות מנותק (Dissociated) מהארוע אלא נהפוך הוא. זה להיות כל כולך בתוך האירוע בחוויה החושית! זה בהחלט לנקות את הראש באותו הרגע מהמחשבות השונות - עבר, עתיד, הווה אפילו, דעות, מחשבות, בחינות, שיפוט וכו... מיק.
 
להסתכל מ"בחוץ" על סיטואציה

בכל פעם שאנחנו ביקורתיים כלפי עצמנו אנו בעצם מסתכלים מ"בחוץ" על עצמנו ועל ההתנהגות שלנו באותו הרגע. אנו לא בתוך החוויה עצמה בכלל אלא אנו במצב שנקרא מטא-לחוויה . כלומר אנו חושבים על/אודות החויה וחווים חוויה חדשה של ביקורת עצמית (במקרה של הדוגמה להלן) המיומנות הזו של להסתכל על/אודות החוויה נמצאת אצל כולנו - רק שרובנו לא ממש יודעים איך לשלוט בזה ולהשתמש במיומנות הזו ואז מה שקורה שאנו מסתכלים על/אודות כאשר אנו שופטים אירוע לדוגמה. ואז אנו חווים מסגרת חוויות חדשה שלמה על/אודות האירוע. אך לא חווים את חווית האירוע. להיות נוכח זה להיות בחושים - בNLP זה נקרא UpTime - כאשר אנו נמצאים לחלוטין בחושים, ברגע, בהוויה ובחוויה. לא חושבים על, לא מהרהרים, לא תופסים עמדות, לא בוחנים ולא מתבוננים. אלא לחלוטין בתוך החוויה ברגע עצמו. ד"א זהו גם סוג של טראנס. כאשר נמצאים במצב זה אנו הכי ערים לסביבה, למה שקורה מסביבנו, התגובות שלנו הן האותנטיות והאמתיות ביותר שיש לנו. (ואם יש לנו תגובות מתורגלות מראש - כגון לוחם בקרב מגע - אז אלו יהיו התגובות שיצאו לפועל) מיק. רוח מדבר
 

agentmulder

New member
קראתי ספר שמאוד מזכיר את זה

בשם "הדרך הרביעית" של פ.ד. אוספנסקי הוא מדבר על כך שאנשים אינם מודעים בעצם. אלא בעצם מונעים ע"י גירויים חיצוניים. הוא מדבר על להתחיל בנסיון לרוקן את המוח ממחשבות לחלוטין. רק כשמנסים רואים כמה זה בעצם קשה.. לנסות להיות מודע לעצמך אפילו לכמה דקות זה דבר קשה מאוד, כי אתה חייב לחסום כל גירוי חיצוני. זה דומה במשהו לתא לחסכים חושיים.. כמו ארון קבורה מלא מים עד חציו, שבו שוכבים, ואז סוגרים אותו, והוא אטום לקול ולאור. משהו דומה לקבורה בחיים. זה יכול לגרום לדברים קשים, או פשוט לבחון אופי וחוזק של אדם. אני יודע שאנשים יתחילו לומר: "מה פתאום? אנחנו מודעים לעצמנו כל הזמן!" - אז זה לא מדויק.. אתם מודעים לדברים שקורים סביבכם, ומגיבים לסביבה, ולגירויים שלה. אבל הסביבה מנווטת אתכם. לא אתם אותה.
 

freearth10

New member
כמו ארון קבורה

בדיוק הדמוי המתאים ביותר. אבל אני לא רוצה לקבור את כל הרגשות שלי. ולצפות מרחוק זה לקבור את כל הרגשות ואני אפילו לא רוצה לחשוב על התוצאות הקשות. מיק הציע כאן לחוש את הרגשות החיוביים, לצפות בשליליים. אבל מה לעשות הגוף שלנו הוא לא רובוט עם שלט מרחוק. וכמה טוב שכך. וגם לרגשות השליליים יש תפקיד בחיינו. להעלות למודעות משהו שהדחקנו ואם לא נטפל בבעייה אנחנו רק נחמיר אותה.
 
לטפל ולשחרר

באנגלית אומרים Emotions Need to be in Motion רגשות חיוביים ו/או שליליים יושבות על המחשבות שלנו - המודעות והלא מודעות. רגשות חיוביים עוזרים לנו, מה טוב, תנו להם להיות. רגשות שליליים לא עוזרים לנו מבחינה פיזית/בריאותית. ברגע שאנחנו מזהים רגש שלילי, אין בעיה לחוות אותו ולשחרר אותו. ברגע שאותו הרגש עולה שוב בסיטואציה דומה, ניתנת לנו פה הזדמנות לבדוק את מערכת האמונות והחשיבה שלנו, ולעשות שינוי ב"הגדרות" בראש כך שבפעם הבאה אותה הסיטואציה לא תגרום לנו לאותם הרגשות השליליים. האם זה אפשרי? כן זה אפשרי. ע"י טכניקות שונות של NLP כגון Reframing, swish, switch, squash ועוד. מיק. רוח מדבר
 
אני חושבת שהתגובות למאמר...

היו קצת קיצוניות מדי ואולי טיפה החטיאו את המטרה... נראה לי שהכוונה הייתה פשוט לאפשר לעצמנו לחוות את התחושות השליליות מזווית הסתכלות שונה ותו לא. לחוות מכיוון שונה זה לא אומר להתנתק. זה אומר פשוט לשנות את זווית הראייה. בד"כ כאשר משנים זוויות ראיה, מגיעים לתובנות חדשות על סיטואציה נתונה ועל הדרכים להתמודד איתה. אני אנסה להסביר את הכוונה שלי באמצעות דוגמא כללית: דיברתי עם חברה טובה שלי והיא אמרה משהו שנשמע לי מעליב (אולי זו לא בהכרח הייתה כוונתה אבל ככה זה נשמע לי באותו רגע). יש לי כמה אפשרויות: 1) התגובה המיידית הצפויה והרגילה: להתעצבן ולהגיב בהתאם ואז סביר להניח שתתפתח מריבה... 2) להיעלב ולשתוק. לעבור הלאה ללא תגובה כאילו לא נאמר מעולם. 3) להגיד לעצמי: אוקיי, החברה הכי טובה שלי אמרה לי כרגע משהו מאוד מעליב. אני יכולה לאפשר לעצמי להתעצבן מזה ולהיעלב מזה, זה בסדר. אולי כדאי לי קודם לעצור לשנייה ולבחון איך הייתי רוצה להגיב לזה. אני מניחה שבמקרה של האפשרות השלישית, עצם העצירה והבחינה של הדברים מזווית שונה מנתקת את השפיטה הרגשית הלא רציונלית, זאת שלפעמים יכולה לחולל סערות. העצירה הזו שעליה, כך לפי הבנתי, מדברת מחברת המאמר, מאפשרת לנו לחוות דברים ורגשות ביתר עוצמה מבלי לגרום לעצמנו נזק רגשי/פיזי-בריאותי. לגבי רגשות ותחושות חיוביים, מומלץ וכדאי לחוות אותם כמו שהם!! הרעיון שמובא במאמר דן רק בתחושות שליליות... מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי...
הגר
 
בתגובה לשורה הראשונה שלך:

" אני חושבת שהתגובות למאמר היו קצת קיצוניות מדי ואולי טיפה החטיאו את המטרה..." להזכירך את אחת מהנחות היסוד של הנל"פ: The meaning of the comunication is the response you get התגובות היו ליגיטימיות ביותר, בהתאם להבנה שלנו את המאמר המתורגם. מה שעשית בהמשך היה נפלא. הדוגמה וההסבר המחודשים משנים את צורת ההסתכלות על הכוונה המקורית ובפעם הזו המטרה המקורית הרבה יותר מובנת
חג שמח מיק.
 

איל באש

New member
תודה הגר../images/Emo23.gif

אכן התחברתי והזדהתי עם כל מילה. שורה תחתונה היא טאנטרה. אלו רעיונות הטאנטרה, אושו מרבה לדון בהם, ויש טכניקות מדהימול כדי להיות נוכח וצוםה על המתרחש. אני באופן אישי מיישם את הנוכחות הזו כל יום כבר זמן מה ומגלה כל רגע את הקסם את היופי ואת המתנה האדירה שיש לי בחיים הללו, והיא החיים. תודה.
 
למעלה