העיוורת
מסופר על העיורת שעמדה להתחתן עם איש אלמן (שידוך), אמרו לה שהוא פקיד בנק, אמה הבטיחה לה, שהיא תגור בדירת קרקע, בבית מרווח, מקום שקט. חצר גדולה. במושב קטן. האם ייצעה לבת שלה, שלא תתרחק מהבית, כי המקום בקצה הישוב והיא עלולה ללכת לאבוד.. ומוטב לה שתשב בבית. בן כמה הוא? שאלה בתה העיוורת באדישות? בן 30 ענתה האם. אחרי החתונה, שעברה לגור איתו בדירת קרקע, שמה לב לשקט ששרר באזור מגוריה. לא נשמע רחש של ציוצי ציפורים, רק צווחת עורב מדי פעם פילח את השקט, צמחיה לא צמחה בשטח אדמתה. בלילה הראשון אחרי החתונה, אחרי שבעלה נרדם, הקשיבה לנשימתו הכבדה, מיששה את פניו ושערות זקנו של בעלה, וברור היה לה שאמה שיקרה לה ושהוא בן 70 , בא בימים. הוא היה כבד פה, מיעט לדבר. מדי פעם, לעתים קרובות, בשעות לא שגרתיות, בעלה היה מקבל קריאה דחופה ומיד היה יוצא מהבית, לשעות ארוכות, לאן הוא הולך? העיוורת לא הבינה מה הסיבה, למה מזעיקים אותו אנשים זרים, ובכזו דחיפות. שהייתה שואלת אותו לפשר העניין, הוא היה רוטן ואומר לה שהיא לא צריכה לדעת. לעיתים קרובות הייתה שומעת אותו חופר באדמה, במתינות, באיטיות. היה ברור לה, שהוא אכן ישיש לפי קצב החפירות. ושהוא לא פקיד בנק, ששקרו לה.. לעיתים גם הייתה שומעת קול צעדים, של חבורת אנשים שעוברת סמוך לביתם. יום אחד העזה לצאת מהבית לשטח, כדי לעקוב אחרי בעלה, היא הלכה בעקבות קול חפירות באדמה, פתאום היא נתקלה באבן גדולה, ומבלי לחשוב היא התחילה לגשש את האבן, ואז- פרצה בצרחה איומה, היא זיהתה, כי היא גרה בבית קברות. (לגירסה המלאה: העיוורת-יעקב שטיינברג)
מסופר על העיורת שעמדה להתחתן עם איש אלמן (שידוך), אמרו לה שהוא פקיד בנק, אמה הבטיחה לה, שהיא תגור בדירת קרקע, בבית מרווח, מקום שקט. חצר גדולה. במושב קטן. האם ייצעה לבת שלה, שלא תתרחק מהבית, כי המקום בקצה הישוב והיא עלולה ללכת לאבוד.. ומוטב לה שתשב בבית. בן כמה הוא? שאלה בתה העיוורת באדישות? בן 30 ענתה האם. אחרי החתונה, שעברה לגור איתו בדירת קרקע, שמה לב לשקט ששרר באזור מגוריה. לא נשמע רחש של ציוצי ציפורים, רק צווחת עורב מדי פעם פילח את השקט, צמחיה לא צמחה בשטח אדמתה. בלילה הראשון אחרי החתונה, אחרי שבעלה נרדם, הקשיבה לנשימתו הכבדה, מיששה את פניו ושערות זקנו של בעלה, וברור היה לה שאמה שיקרה לה ושהוא בן 70 , בא בימים. הוא היה כבד פה, מיעט לדבר. מדי פעם, לעתים קרובות, בשעות לא שגרתיות, בעלה היה מקבל קריאה דחופה ומיד היה יוצא מהבית, לשעות ארוכות, לאן הוא הולך? העיוורת לא הבינה מה הסיבה, למה מזעיקים אותו אנשים זרים, ובכזו דחיפות. שהייתה שואלת אותו לפשר העניין, הוא היה רוטן ואומר לה שהיא לא צריכה לדעת. לעיתים קרובות הייתה שומעת אותו חופר באדמה, במתינות, באיטיות. היה ברור לה, שהוא אכן ישיש לפי קצב החפירות. ושהוא לא פקיד בנק, ששקרו לה.. לעיתים גם הייתה שומעת קול צעדים, של חבורת אנשים שעוברת סמוך לביתם. יום אחד העזה לצאת מהבית לשטח, כדי לעקוב אחרי בעלה, היא הלכה בעקבות קול חפירות באדמה, פתאום היא נתקלה באבן גדולה, ומבלי לחשוב היא התחילה לגשש את האבן, ואז- פרצה בצרחה איומה, היא זיהתה, כי היא גרה בבית קברות. (לגירסה המלאה: העיוורת-יעקב שטיינברג)
