העייריה לא טיפלה כראוי בשפכים

העייריה לא טיפלה כראוי בשפכים

העירייה היתה חייבת על פי חוק להקים בתחומה מתקן לטיפול בשפכים כדי להביאם לרמה שנקבעה בתקנות. נמצא, בין היתר, כי העירייה כמזמין ביצוע המתקן לטיפול בשפכים מהקבלנים, ניהלה את הקמתו באופן שגרם לתקלות, ולא נקטה את האמצעים החוקיים שעמדו רשותה כדי למנוע אותה. למשל, היא אפשרה לקבלנים שזכו במכרז להקמת המתקן, להחליף חלק מציוד המתקן שבמכרז בציוד אחר, בניגוד לתנאי המכרז. חלק גדול של הצנרת החדשה במתקן קרסה עם הפעלתו והיה צורך להחליפה בצנרת אחרת; העירייה הסכימה לשאת בחלק מההוצאה, כמיליון שקל. הקמתו והפעלתו של המתקן לטיפול בשפכים הושלמו רק בעת סיום הביקורת, באיחור של כשבע שנים מהנדרש ובאיחור רב לעומת לוחות הזמנים שנקבעו ועודכנו מידי פעם, למרות דחיפותו. העדר טיפול בשפכים ברמה הנדרשת בתקנות, העדרם של מתקן לטיפול בשפכים ומתקנים לאיסופם, גרמו לגלישות עודפי שפכים על פני שטחים נרחבים בתחום המועצה האזורית חבל אילות, וגרמו נזק סביבתי לאזור זה ולעתים לעיר עצמה. בדו"ח נאמר, כי גם שטחים נרחבים בירדן הוצפו בעודפי קולחים. הרשויות המוסכמות בירדן הגיבו בחומרה לנוכח המפגעים הסביבתיים שנגרמו בשטח, והבהירו שאם המצב לא יתוקן, יעכב הדבר את שיתוף הפעולה האזורי בין המדינות, זאת כאשר העדר הטיפול במפגעים אלה מהווה הפרה של הסכם השלום בין המדינות. נמצא, כי נושא הניקוז אינו מטופל באילת כראוי זה שנים רבות, ופיתוחה של העיר נעשה בלי להתחשב בנושא הניקוז. עקב כך מדי שנה בעונת הגשמים מוצפים שטחים נרחבים ונגרמים נזקים לרכוש וסיכון לתושבים. המבקר קובע, כי אי קידום הנושא נובע בין השאר מחילוקי דעות בין העירייה לרשות ניקוז ערבה, לאחר שהעירייה מבקשת להיות רשות ניקוז נפרדת
 
עיריית אילת אינה ערוכה לטפל בביוב

עיריית אילת אינה ערוכה לטפל ולתחזק את מערכות התשתית שלה. העירייה אמנם התחייבה למשרדי ממשלה שונים לאורך שנים להפריט שירותים אלה, אולם דבר זה לא נעשה. ביקורת זו משמיע מבקר המדינה נגד עיריית אילת, שבמשך עשר השנים האחרונות עברה תהליכי פיתוח מואצים, אך למרות זאת לא עשתה די כדי לפתח תשתית ביוב וניקוז. התוצאה מכך היא, שהביוב העירוני קורס בכל פעם מחדש ומזהם את מפרץ אילת ואת נמל התעופה ומגיע עד לעקבה השכנה. בשל היעדר תשתיות ניקוז, העיר אינה מוגנת מפני שיטפונות וסחף, ועל כן מדי שנה מוצפים שטחים נרחבים מהעיר במי שיטפונות וגורמים לנזקים קשים ולסיכון גוף ונפש. הדו"ח מציין, שתוכנית האב למים ולביוב שהכינה העירייה התעכבה בשל מחלוקת בין העירייה לבין רשויות התכנון במשרד הפנים, בשאלת קביעת גדול אוכלוסיית העיר. בעוד שהרשות המקומית טענה שבעיר חיים 50 אלף תושבים, טענה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבעיר חיים 40 אלף תושבים בלבד. לדעת המבקר, תוכניות למים ולביוב חייבות לקחת בחשבון את כלל האוכלוסיה, כולל התיירים הפוקדים את העיר. עד אוקטובר 2001 טרם אושרה תוכנית, אף שהיא הוכנה לפני מספר שנים.
 
עיריית אילת גילתה אוזלת יד קשה

עוד מעלה הביקורת, שקו מאסף ראשי לביוב העשוי בטון, שהונח לפני 40 שנה, ושהיה ברור לכל שיש להחליפו, אינו מוחלף, וקריסתו בכל פעם מחדש גרמה להצפת מרכז העיר והמלונות, ובשל כך היא צריך לסגור לרחצה את חוף הים. תיקון הקו הקיים, שהיה מיותר לחלוטין, נעשה בעלויות גבוהות וגרם להוצאה נוספת של 2.5 מיליון שקל, סכום כפול מזה של הקמת קו חדש. גם בנושא הקמת מכון הטיהור, גילתה העירייה אוזלת יד קשה. בדו"ח נכתב שהעירייה, כמזמינת העבודות, ניהלה את הקמת המתקן באופן שגרם לתקלות קשות ולא נקטה באמצעים שעמדו לרשותה כדי למנוע אותן. העירייה אפשרה לקבלנים שזכו במכרז ההקמה להחליף חלק מהציוד - שלא בהתאם לתנאי המכרז. כתוצאה מכך, מיד עם הפעלת המתקן קרס חלק ניכר מהצנרת, והיה צורך להחליפה באחרת. העירייה שילמה כמיליון שקל עבור הנזק. בסופו של דבר הושלמה הקמת המתקן באיחור של שבע שנים, במהלכן גרם היעדרו לנזקים קשים ולמחאות מצד ממלכת ירדן, שהקולחים הגיעו לשטחה. ממשלת ירדן הודיעה, שהיעדר הטיפול בקולחים מהווה הפרה של הסכם השלום בין המדינות. גם נושא הניקוז מטופל ברשלנות, כאשר הבינוי והפיתוח נעשים מבלי להתחשב בבעיות הניקוז של העיר. הסיבה לאי קידום נושא הניקוז היא חילוקי דעות בין העירייה לבין רשות הניקוז ערבה, על רקע רצונה של עיריית אילת להיות רשות ניקוז נפרדת. עיריית אילת השיבה למבקר, שבשל מגבלות תקציב היא מעדיפה להתמודד עם השיטפונות פעם בשנה או פעם בשנתיים. לדעת המבקר, גישה מסוג זה כרוכה בסיכונים רבים, ומוטב יהיה אם העירייה תפעל למציאת פתרונות תקציביים, ביניהם שיתוף פעולה עם רשות ניקוז ערבה וסיוע ממקורות ממשלתיים. מעיריית אילת נמסר, שבהתאם לדרישת המבקר, הקימה העירייה צוות מיוחד לתיקון הליקויים בראשות מנכ"ל העירייה, נסים נחום. עוד נמסר, שתוכנית האב למים ולביוב אושרה בינואר 2001, וכי ביוני 2002 פרסמה העירייה מכרז להקמת מאגר שפכים נוסף לזה של אליפז, בעלות של 17 מיליון שקל, במשותף עם קק"ל והמועצה האזורית חבל אילות
 
למעלה