העינוי של זאבי

[אורן אהרוני]

העינוי של זאבי

אריק זאבי חולם על זהב אולימפי באתונה. ישראל חולמת על אריק זאבי זוכה בזהב. תכירו את המכשול הכי גדול שלו בדרך לשם והג'ודוקא מספר 1 בעולם - קוסיי אינוי יום רביעי, 28 ביולי 2004 מאת: דני בורשבסקי, מערכת וואלה! הרבה מחשבות עברו לאריק זאבי בראש מאז אולימפיאדת סידני, ממנה יצא בתחושה שהשופטים שדדו ממנו מדליה. 4 שנים עברו להן, זאבי הספיק להשתלט לגמרי על זירת הג'ודו האירופאית בקטגורית המשקל של עד 100 קילוגרם, אבל לא עובר לילה שהוא לא חושב לעצמו איך הוא מטפס עוד מדרגה אחת למעלה, איך הוא מציב את עצמו בראש הפודיום באולם הג'ודו באתונה ב-19 באוגוסט. בג'ודו, כמו בכל ענף ספורט אחר באולימפיאדה, אפשר לצפות להפתעות מהמון מתחרים, אבל רק סנסציה יוצאת דופן באמת תשלול את ההנחה הבאה: כדי לזכות במדלית הזהב האולימפית יהיה חייב זאבי לנצח את בכיר ג'ודאי יפן ומי שנחשב לג'ודוקא מספר 1 בעולם בשנים האחרונות, קוסיי אינוי. פנומן -------------------------------------------------------------------------------- עם 183 ס"מ, אינוי הוא אחד המתחרים הנמוכים בקטגורית המשקל של עד 100 קילוגרם, אבל הוא נחשב לגדול מכולם והפופולריות שלו ביפן כבר השוותה לזו של מייקל ג'ורדן בשיאו בארצות הברית. אינוי, שצעיר מאריק זאבי בשנה, נולד ב-1978 בעיר מיאזאקי. בניגוד לישראל למשל, ביפן אפשר למצוא ולסמן מאות ג'ודאי צמרת פוטנצאליים כבר בגילאי בית ספר. למרות זאת, עוד כנער סומן כדבר הגדול הבא של הג'ודו היפני. בגיל 21 תקע אינוי יתד ראשון בצמרת הג'ודו, כשזכה באליפות העולם שהתקיימה בבירמניגהאם, אנגליה, תוך כדי שהוא מנצח את מי שהיה הג'ודוקא הבכיר ביותר במשקל הזה עד אז, סטפן טרנו הצרפתי. אותה שנה אגב, 1999, הייתה גם שנת הפריצה של אריק זאבי, שזכה במדלית הארד באליפות אירופה. שניהם הבטיחו את מקומם באולימפיאדת סידני 2000. בדיוק כמו במקרה של זאבי בארץ, עיקר תשומת הלב היפנית בטורניר הג'ודו הופנתה כלפי אינוי. הטכניקה המלוטשת והטקטיקה האגרסיבית שלו, הפכו אותו לאהוב הקהל ביפן, וגם בקרב חובבי הספורט בשאר העולם. בשני הקרבות הראשונים שלו ניצח אינוי תוך פחות מחצי דקה. ברבע הגמר הוא פגש לראשונה בקריירה את זאבי, שנתן לו את הפייט הצמוד ביותר ביותר, אבל זה לא עזר לו לקבל עוד איפון בתרגיל האוצ'י-מאטה, המבוצע בשלמות חסרת תקדים על ידי היפני (הרגל נשלחת אל בין רגליו של היריב תוך כדי סיבוב, כתף נכנסת מתחת לכתף וגוף פוגש מזרן). חצי הגמר היה גם הוא לא יותר מטיול, ואחרי שגם את הגמר סיים במהרה עם איפון על ניקולס גיל הקנדי, חגג אינוי מדלית זהב אולימפית ראשונה, אותה הוא הקדיש לאמו האהובה. ב-2001, השנה הפוסט-אולימפית, אינוי המשיך לככב וחגג זכייה שנייה באליפות העולם, שהתקיימה במינכן (זאבי עף בסיבוב הראשון ועבר להתחרות בקטיגורית המשקל הפתוחה, שם זכה במדלית כסף). לאחר מכן הוא חזר הביתה, להתחרות בטורניר הכי נחשב בג'ודו היפני - אליפות יפן. האליפות במודלת הג'ודו פתוחה לכל המשקלים, אבל אינוי זרק בזה אחר זה יריבים גדולים וכבדים ממנו בהרבה וזכה בתואר מקומי ראשון. אחרי שהשלים רצף של 3 זכיות באליפות, קנה לעצמו מעמד של סמל לאומי. במקביל הוא הוסיף תואר עולמי שלישי ברציפות באליפות העולם 2003, שהתקיימה במגרשו הביתי באוסקה. "כל אחד ביפן מזהה את 'המלך קוסיי' ויודע מה הוא השיג לאורך הקריירה. יש לו אישיות חזקה מאוד וכולם מכבדים אותו", אמר לאחרונה על אינוי יו"ר הועד האולימפי היפני. דרכו של הסמוראי -------------------------------------------------------------------------------- ל-2004 נכנס המלך במטרה ברורה: להיכנס לפנתיאון כג'ודוקא היפני הגדול ביותר בכל הזמנים. כדי לעשות את זה הוא היה צריך לעשות שני דברים: זכיה רביעית ברציפות באליפות יפן, הישג אליו הגיעו שלושה ג'ודאים בלבד בעבר, וכמובן - מדליית זהב אולימפית באתונה. אלא שגם ספורטאים גדולים אינם חסינים מפציעות, בטח לא במקצועות קרב, ואינוי, שהגיע לאליפות יפן שנערכה באפריל עם ברך פגועה, זכה להכיר מחדש את טעמו הנשכח של ההפסד. מי שגבר עליו היה קייג'י סוזוקי, שייצג את יפן באולימפיאדה במשקל הכבד ביותר של מעל 100 קילוגרם. אותו סוזוקי הפסיד לאינוי בגמר של 2003 באיפון, אבל הפעם הוא שלט בקרב, הפיל את אינוי פעמיים באשי-וואזה (טכניקת הפלה עם הרגליים) וניצח בנקודות. אבל למחנה זאבי לא כדאי למהר ולחגוג, בתקשורת היפנית דווח לאחרונה כי אינוי החלים לחלויטן מהפציעה והא הצהיר: "עכשיו אני מוכן ומזומן לנצח כל יריב באולימפיאדה". הבחור, אם כן, מגיע רעב לאתונה, אבל חוץ מהזהב יש לו עוד חושב שמחכה להיסגר - זה מול המסורת היפנית. בגמר בסידני, מיד אחרי שהטיל את הקנדי גיל לאיפון, הוא רץ לחגוג מבלי שהוא מסיים את הקרב בקידה המסורתית. העם היפני שכל לו את זה די מהר, הוא לא. "כשאני מסתכל אחורה על הקרב ההוא, אני מבין שהצורה שבה חגגתי והתלהבתי לא הייתה נכונה", אמר לא מזמן. "אחרי שקראתי ספרים על דרכו של הסמוראי, הבנתי שצריך תמיד לזכור לתת קודם כל את הכבוד הראוי ליריב, ולקוד קידה". אינוי הוא אמנם רק בן 26, אבל יש סיכוי שאולימפיאדת אתונה, אליה הוא מגיע כקפטן המשלחת היפנית, תהיה התחרות האחרונה בקריירת הג'ודו המפוארת שלו. הג'ודוקא, שמלבד הספונסרים שלו מתפרנס גם כעובד בכיר בחברת אבטחה, מתכוון ללכת בעתיד על הכסף הגדול של זירות אומנויות הלחימה המקצועניות ביפן. ג'ודאים יפנים רבים, כמו גם קרטיסטים ומתאגרפים, פרשו מהספורט האולימפי לטובת זירות ה-K1 וה"פייט קלאב", שהפופולריות שלהן רק הולכת וגוברת. אינוי עצמו כבר דיבר בפומבי על רצונו להגיע לזירות האלה, למורת רוחם של מאמניו מאוניברסיטת טוקאי, שטוענים כי "יש לו לב טוב מדי בשביל זה". בינתיים, הוא עושה כסף לא רע מפירסומות לחברת הלבשת הספורט היפנית "מיזונו", יחד עם עוד כמה כוכבי ספורט אולימפי יפניים וביניהם חברו הטוב, מיידה הפטיש קוג'י מורופושי.

 

[אורן אהרוני]

המשך..

זאבי: "הוא לא בלתי ניתן לעצירה" -------------------------------------------------------------------------------- פעמיים עד היום התמודד אריק זאבי מול קוסיי אינוי בקרבות רשמיים. על הפעם הראשונה, בסידני, ועל איך שהיא נגמרה, כבר דיברנו. הקרב השני בין השניים היה בגמר טורניר המבורג 2003. זאבי הוביל, אבל איבד בסופו של דבר את היתרון בנקודות. "לא היה חסר לי הרבה כדי לנצח אותו", שיחזר עבורנו זאבי את הרגע. "אבל הבעייה היתה שעמוק בפנים לא היה לי רצח בעיניים, לפחות לא מספיק כדי לנצח. באולימפיאדה אני בטוח שיהיה לי את זה". גם אצל אינוי, מסביר זאבי, אפשר למצוא יתרונות וחסרונות כמו אצל כל אחד. "אין איתו בעיה מבחינה פיזית, הוא מתקיף הרבה ולא מסתגר. התאמנתי איתו כמה פעמים וזרקתי אותו למזרון הרבה. הוא לא יותר מהיר ממני וגם לא מגיב יותר מהר. הוא לא בלתי ניתן לעצירה", אומר זאבי. -אז מה הפך אותו אותו למה שהוא? "חוץ מזה שהוא ג'ודוקא מצויין, יש לו שני תרגילים שהוא עושה בצורה מושלמת. אמנם מדובר רק בשני תרגילים (אוצ'ימטה – אותו כבר תיארנו, ואוצ'יגארי – תרגיל שבו עומדים במקביל מול היריב ומעיפים אותו אחורה בעזרת הרגל. ד.ב), כך שזה די צפוי, אבל הבעיה היא שברוב המקרים זה לא עוזר ליריב שמולו כי הוא עושה את זה בצורה פשוט מושלמת. אני למשל, הרבה יותר מגוון ממנו בתרגילים, אבל אני לא עושה אף אחד מהם כל כך מושלם. זה ההבדל בינינו". ולא רק בישראל מסומן זאבי כמי שמסוגל לאיים על ההגמוניה של אינוי. אחרי אליפות אירופה האחרונה, הגיעו שליחים מטעם מאמניו של היפני למחנה האימון של זאבי כדי לרגל אחרי ואפילו לצלם אותו, במה שנחשב לצעד יוצא דופן בעולם הג'ודו. כמובן שכוחותינו לא איפשרו ליפנים לגלות יותר מדי סודות, אבל נראה שגם האלוף היפני הגדול לא רק חולם על זאבי בלילה אלא גם צופה בו לפני כן בוידאו. -בקיצור אריק, איך מנצחים את אינוי? "הביצועים שלי חייבים להיות הרבה יותר טובים באולימפיאדה. מעבר לזה, השליטה האבסולטית שלו גרמה ליכולת התרגילים שלו לרדת. יש אפקט מנטלי ברגע שהוא מנצח כל כך הרבה ולא מפסיק לשכנע. אני מקווה שזה יעבוד לטובתי". ויש עוד כמה טוענים לכתר -------------------------------------------------------------------------------- למרות כל הדיבורים סביב זאבי ואינוי בארץ וגם בעולם, חשוב להזכיר כי ישנם עוד כמה מועמדים שביום טוב יכולים להפתיע ולגנוב את מדלית הזהב, ובטח כל מדליה אחרת. נערוך, אם כן, היכרות קצרה עם הבולטים שביניהם: ניקולס גיל (קנדה) – נחשב לאחד הספורטאים הבולטים בקנדה, ונבחר להיות נושא הדגל של המשלחת הקנדית בטקס הפתיחה באתונה. גיל בן ה-32 זכה במדלית הארד עוד באולימפיאדת ברצלונה 92'. שמונה שנים מאוחר יותר הוא זכה במדלית הכסף בסידני 2000, אחרי שהפסיד באיפון לאינוי בגמר. מצד אחד, הוא כבר ותיק וסובל מפגיעות בברכיים. מצד שני, מדובר בג'ודוקא מנוסה מאוד ברמות הבינלאומיות, שירצה לתת הופעה מכובדת באולימפיאדה האחרונה שלו. אנטל קובאץ' (הונגריה) – אחד הג'ודאים האירופאים האחרונים שניצח את קוסיי אינוי. זה היה בטורניר גביע היבשות שהתקיים בהונגריה ב-2001, אותה שנה בה אינוי זכה באליפות העולם השניה שלו. גם קובאץ' נחשב לג'ודוקא ותיק, והוא זכה בזהב האולימפי עוד בברצלונה 92'. יכול לנצח כל אחד בכל יום נתון. ג'סלן לאמר (צרפת) – חניכו של אחד מבכירי הג'ודאים הצרפתים, סטפן טרנו (ניצח את זאבי בקרב על הארד בסידני 2000). קוסיי אינוי זוכר טוב מאוד את הקרבות מולו. באליפות העולם לקבוצות ב-2002 הצרפתי כמעט הצליח לעשות לו איפון, אבל רק כמעט. לאמר התמודד גם מול אריק זאבי בגמר אליפות אירופה 2001 והפסיד אל מול הקהל הביתי בברסי. זכה בסגנות אליפות העולם ביפן 2003 אחרי הפסד נוסף לאינוי בגמר.