העיסוק שלי להערב

Tammie

New member
העיסוק שלי להערב

תוך ניסיון בוטה להתחמק מלקרוא מאמר לשיעור מחר, התחלתי לנבור בארכיון הפורום מהחודשיים האחרונים, ואני חייבת לציין שממש נהניתי. מצאתי המון דיונים ששכחתי שהיו לנו (כמו שימושים בספסל...) והיה כיף לחזור אליהם. אני חייבת לציין ששוב התפוצצתי מצחוק מהשמות המעוותים של האלמנטים :) אז רק רציתי להגיד לכל אלו שהתשתתפו בדיונים- תודה, תרמתם לי (ואני בטוחה שלכולן) הרבה!
 

נעממהה

New member
גם אני בפורום בתור תירוץ להתחמק ממשהו...

יש לי בגרות בהיסטוריה מחר.. ובמקום ללמוד אני כאן :) בעעעעעעע אין לי כוח לזה!!!!!!!!! קרה לכם פעם (או הרבה פעמים) שפשוט רציתם בטירוף שהחיים שלכם יסתובבו סביב ההתעמלות בלבד? זה היה יכול להיות כל כך טוב! וכשהמצב ממש רע, אני אפילו מדמיינת לעצמי איך זה היה יכול להיראות ואיזה מחירים הייתי מוכנה לשלם כדי שזה יקרה... טוב נו, יהיה בסדר, מה אני מתבכיינת.. לילה טוב!
 

Tammie

New member
אני מבינה אותך לחלוטין

היום היה לי יום ממש רע. לא כי שום דבר מיוחד קרה, פשוט הייתי עצבנית בטירוף ולא היה לי כוח ללימודים. אז אמרתי לחברים שלי שאולי אני אפשור מהאוניברסיטה, אעשה קורס מאמנות ואהיה מאושרת. הם בתגובה אמרו שאני כנראה אכעס על עצמי לעד ותמיד יהיו לי תהיות של "מה אם", אז החלטתי לא לפרוש
מצד שני, יש גם ימים שהייתי רוצה לעזוב את עולם ההתעמלות לנצח, כי גם שם דברים לא תמיד הולכים ויש הרבה תסכול....
 
אהבתי

זה ממש נכון... אבל רק דבר אחד לא הבנתי: למה את צריכה לפרוש מהאוניברסיטה בשביל לעשות קורס מאמנים? את יכולה לעשות קורס מאמנים במקביל ללימודים באוניברסיטה
 

Tammie

New member
הסבר

דבר ראשון, צורת הלימודים שלי כרגע ממש לא מאפשרת לי לעשות קורס מאמנים תוך כדי לימודים, אבל אני לגמרי מתכננת לעשות קורס אחרי שאני אסיים את התואר. דבר שני, זה היה סתם רעיון, לעזור הכל ולהשקיע את עצמי בעולם ההתעמלות, בגלל שאני מוצאת את עצמי נמשכת אליו יותר ויותר בזמן האחרון. מי יודע- אולי אחרי שאני אסיים את לימודי באוניברסיטה אני אחליט שהתעמלות זה יותר מעניין אותי ואפנה בכיוון הזה. כרגע- כל הדלתות פתוחות!
 

אמא לה3

New member
ואם בזה עסקינן... (חפירה ארכיאולוגית)

כל החיים שלי התעמלתי ואימנתי...ממש ככה, מגיל 11 אני כבר מאמנת, על הדשא בבית ספר ואח"כ בחוגים ובנבחרות. בצבא החלטתי לעשות משהו אחר, להרחיב אופקים, אז מצאתי את עצמי עושה כלום (חשוב) וכל רגע פנוי אני על הדשא בטייסת מתעמלת. אחרי הצבא החלטתי שאני מצטרפת לחברה של המשפחה - ענף היהלומים. שיעמום פחד.....(היתה לי עוד אופציה וזה עריכת דין אבל...משעמם עוד יותר...). כל רגע פנוי מצאתי את עצמי מתעמלת או מאמנת... לבסוף החלטתי לבחור באימון כקריירה, אפילו לא לימודים במכללה בוינגייט, הרי מורה לספורט בבית הספר אני לא רציתי להיות. אז סיימתי את לימודי המהנים בבית ספר למאמנים. והיום אני הרבה פעמים מוצאת את עצמי חושבת, האם זה הדבר הנכון לעשות? אין ספק שהעבודה שלי היא התחביב שלי, אבל זה כל מה שיש לי מבחינת פרנסה. אין לי משהו אחר. אז תמי יקרה, תסיימי את לימודייך בהצלחה, בזמנך החופשי תעשי את קורס המאמנים, תמיד תשאירו עוד אופציות פתוחות, אין לדעת מה יביא העתיד עימו. בהצלחה לך בלימודייך, ולך נעממה וגם לאוראלוש, המון הצלחה מחר בבחינה!
 

Tammie

New member
זו בדיוק התוכנית :)

האמת היא שיש לי מזל, מה שאני לומד זה בערך הדבר שהכי מעניין אותי בעולם, כך שגם כשקשה לי אני מזכירה לעצמי את זה ומוצאת כוח
 

נעממהה

New member
מותר לשאול?

אני לא יודעת אם זה חדירה לפרטיות או משהו כזה, אבל תמי, מה את לומדת? סתם סקרנות...
 
בהצלחה רבה בבגרות מחר

לנעמה היקרה, שיהיה לך המון בהצלחה בבגרות בהסטוריה מחר! כמתעמלת קשוחה ומסורה שהתמודדה עם אתגרים כה רבים, את יכולה לעשות גם את הבחינה הזאת על הצד הטוב ביותר!!! תשני טוב בלילה ותאכלי ארוחת בוקר טובה! ספרי מחר איך הייתה הבחינה. אני לא בטוחה שחיים שסובבים סביב ההתעמלות בלבד הם חיים טובים. ההתעמלות היא דבר עשיר ומדהים, אך יש עוד כל כך הרבה דברים יפים בחיים חוץ מהתעמלות, אני מקווה שאת מעריכה אותם. לילה טוב נועה
 

נעממהה

New member
וואו, שימחתם בטירוף :)

האמת שקראתי את זה כבר אתמול בלילה (בשעות לא שעות...) אבל אמרתי לעצמי שאני אגיב רק אחרי... אין לכם מושג איזה חיוך דבילי היה מרוח לי על הפרצוף כשקראתי את התגובות שלכם-באמת!! זה כל-כך שימח! אין מילים... ***זהירות! מחשבות פילוסופיות!*** נועה, נכון שהתעמלות זה לא הכל בחיים, ברור! יש עוד כל כך הרבה דברים בחיים! אבל מה לעשות, לאנשים יש נטייה מוזרה כזאת (מי המציא אותם בכלל?) לרצות את מה שאין להם, גם אם זה לא מציאה גדולה.. (אני היחידה שהתעמלות תחרותית זה דבר שהייתי רוצה להתנסות בו, למרות שזה קשה בטירוף?) ברוך ה' היה בסדר גמור! ואני מרשה לכם לקחת קרדיט על זה :)
 
שמחה שעלה לך מצב הרוח

זה חשוב להגיע לבחינה עם מצב רוח טוב. את לא היחידה שהייתה רוצה להתנסות בהתעמלות תחרותית. אני מסכימה איתך לגבי הנטייה האנושית לרצות דברים שאין, גם אם הם לא טובים... שתכתוב כאן עכשיו הודעה מי שלא רצתה אף פעם להיות נערת גומי או אקרובטית בקרקס הסיני, או גיבורה שנחלצה מסיטואציה קשה ע"י סלטה ונחיתה בסטיק, או סתם אנורקסית מעוררת רחמים...
 

Xx ofek xX

New member
../images/Emo31.gifאנורקסית מעוררת רחמים?

לגבי כל השאר לא נראה שיש מישהי שלא הייתה רוצה, אבל אנורקסית? למה?
 
זה לא באמת

לא באמת באמת רוצים את הדברים האלה (אני מקווה). אלה רק מחשבות חולפות, שכאשר הן נשארות בגדר מחשבות בלבד הן לא מזיקות.
 

Tammie

New member
אני מסכימה איתך

אני לא יכולה להגיד שאי פעם רציתי להיות אנורקסית בדיוק, אבל כן עברו לי בראש מחשבות של "הלוואי שהייתי ככה" ורק אחרי שהמחשבה עברה לי בראש הבנתי כמה זה לא נכון, והדבר האחרון שאני רוצה זה זה. באמת כל עוד זה בגדר מחשבות, זה בסדר גמור.
 

Xx ofek xX

New member
../images/Emo12.gifהייתי בטוחה שאני היחידה שעושה את זה!../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 
למעלה