העיקר הבריאות!!

גריפון

New member
העיקר הבריאות!! ../images/Emo184.gif../images/Emo35.gif ../images/Emo128.gif ../images/Emo70.gif

מזון בריאות - כוח הצבע ב- 1 בנובמבר (יום ב'), 2004 עלתה מועצת הצמחים בקמפיין הסברה מקיף, שלווה בסיסמא "ירקות בחמישה צבעים לחיים בריאים". מטרות הקמפיין הן העלאת המודעות הציבורית לחשיבות אכילת ירקות בחמישה צבעים - אדום, כתום, ירוק, לבן וסגול - ועידוד צריכת ירקות כחלק מאורח חיים בריא. המסר החדשני אותו מבקשת מועצת הצמחים להטמיע באמצעות הקמפיין הוא "איך לצרוך", ולא רק "כמה לצרוך". חמסה חמסה חמסה עלות הקמפיין מוערכת בהיקף של כ- 1,000,000 דולר. הקמפיין מבוסס על מחקרים מדעיים, הקובעים כי לכל קבוצת ירקות בעלי צבע זהה, סגולות מיוחדות אשר תורמות ליכולת ההגנה של הגוף מפני התפתחות מחלות. האדום - למניעת סרטן ומחלות לב; הכתום - לשמירה על תפקוד תקין של מערכת החיסון ולמניעת סרטן; הירוק - לשמירה על ראייה תקינה, להאטת הזדקנות העין ולחיזוק העצמות; הלבן - לשמירה על בריאות כלי הדם והלב, וכן למלחמה בחיידקים ובדלקות; הסגול - להאטת תהליכי ההזדקנות ובפרט הזדקנות המוח, "אנטי-אייג'ינג" בפעולה. עד לא מזמן נחשבו הויטמינים, המינרלים והסיבים התזונתיים כתוספות החיוניות לבריאות טובה, אך מחקרים רבים שנעשו לאחרונה מוכיחים כי אין די בכך. בנקודה זו החל מהפך תפיסתי בעולם התזונה. נראה היה שבמזון השלם כמו הירקות, יש משהו שאין בתוספי רכיבי התזונה. הכוונה היא לפיטוכימיקלים: חומרים המכילים כ- 25,000 אלף(!) חומרים פעילים, החיוניים לבריאותנו. לבריאות אופטימלית, מומלץ לאכול, באופן יומיומי, ירקות מכל קבוצות הצבע וכך לגוון בסוגי הפיטוכימיקלים. במועצת הצמחים בחרו בסמל ה"חמסה", אשר, רבים מאמינים כי מיוחסות לה סגולות הגנה. אצבעות החמסה יהיו צבועות כל אחת באחד מצבעי קבוצות הירקות, אליה יצורף הסלוגן: "ירקות בחמישה צבעים לחיים בריאים". ה"חמסה" תלווה את כל אמצעי הפרסום של הקמפיין. לדברי מיכאל אילון, מנכ"ל מועצת הצמחים: "מטרת הקמפיין העיקרית היא להוביל מסר של חינוך לצריכה מגוונת וצבעונית של ירקות כחלק מאורח חיים בריא ולהגברת צריכת הירקות. מנתוני מועצת הצמחים, הישראלי צורך בממוצע כ- 20% פחות ירקות מהמומלץ ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO ). ב- 97' עמדה ישראל על שיא צריכה של 228 ק"ג לנפש בממוצע, ומאז חלה ירידה של כ- 6% בצריכה הממוצעת לנפש. יעדי הקמפיין הם לשנות מגמה זו ולהגדיל את הצריכה לנפש ב- 3% לשנה, בשנתיים הראשונות". כתובת האתר: http://www.5aday.com/html/colorway/colorway_home.php
 

noa128

New member
אוקיי. ועכשיו שאלה

נגיד שאני מקבלת את כל העניין, ומחליטה לשאוף להגברת צריכת הירקות בבית. אוז אני נגיד, אבל הילדים.. נכון שאם יחונכו לאורך ילדותם לצרוך ירקות יגדלו בסופו של דבר לבוגרים שמעדיפים זאת, אבל מה ל'שות וכרגע הם אנשים קטנים עם העדפות גדולות ורוב הירקות שעולים ממון רב נזרקים בסוף במצב רקבון לפח? האם לקחו אנשי מועצת הירקות בחשבון שנורא נחמד קמפיין במיליון דולר, אבל שינוי תודעתי לוקח זמן, וכדאי להקיף במסע השכנוע עוד אספקטים? אני הייתי עושה המשך לקמפיין הזה, בדמות ציון מחירם הנמוך של הירקות, ושלל האפשרויות לבישול איתם, באופן שבאמת ייכנסו לכל בית ויתאימו לכל חיך... למשל, אני יודעת שלחם דגנים יותר בריא מאחיד, אבל יקר לי לחם דגנים, ורק העובדה שהוא בריא לא מספיקה כדי שאשנה מהרגליי, שיקולים כלכליים ואחרים גם הם משחקים תפקיד. ומעניין מה שכתבת גריפ, הנה, למדתי עוד משו
 
פגשתי לא מזמן , אדם

קשיש , רץ בשדרה על יד הבית, אני רואה אותו מחייך אלי ממרחק, ואז כהוא התקרב אמרתי לו "כל הכבוד לך" הוא נעצר במקום אבל עדיין המשיך לקפץ, ושאל אותי ,את יודעת בן כמה אני ? ואני לתומי העליתי השארה ואמרתי , "בן 70 -75 ", הוא חייך ואמר לי בגאווה " אני בן תשעים ושתיים בעוד חודש" המומה ממה שרואות עיני, ואז אני שואלת אותו ,"איך זה שיש בך כח לרוץ כל יום ובלי להתיאש" הוא עונה לי " ילדתי הצעירה, בזכות זה הגעתי לגילי המופלג הזה, אספר לך סוד, אני אוכל הכל , שותה הכל במיוחד שתיה חריפה, חי טוב ככל שהגיל מאפשר לי כולל טיולים, אבל הכי חשוב זה הריצה היומיומית שאני רץ, זה הסוד שלי " ואני הרכנתי ראש לאיש המופלא הזה, שהוכיח מעל לכל ספק ,שחיים טובים הם קודם כל איך שאתה מתייחס לעצמך ולחיים, ודבר שני עיסוק תמידי בהתעמלות. אז מה תגידו על זה ? כן ירקות , לא ירקות. הכל בתוכנו, ובנפשנו, זאת דעתי לפחות.
 

noa128

New member
מסכימה שבתוכנו, אבל יש גם עניין

של גנטיקה. לא מאמינה שאנשים שחיים חיים נורמליים, על עליות ומורדות והרגלים מגונים ואהבות ושנאות יחיו בהכרח פחות שנים מאחרים. סבי בן 93 , עצמאי, מטייל - בארץ ובעולם - כבר קבר את כולם סביבו - כל אחיו ואחיותיו, גיסיו וגיסותיו, אשתו ובנו. תמיד ועד היום שותה אלכוהול ובירה, עד גיל 60 ומשהו גם היה מעשן כבד, אוהב לאכול טוב, אוהב את עצמו, תמיד וכל החיים פינק את עצמו בבגדים יפים וחיים טובים, הכל עבר לידו, לא לקח שומדבר ללב. אז הוא הגיע לגיל 93. את יודעת איך? בגישה שרואה רק את עצמו ואת רווחתו, ובעשיית לא מעט עוול לסובביו בדרך. חיים ארוכים, ומה הם שווים?
 
נועה יקירה

את גולשת כאן כבר לפרטים אחרים לגמרי, לא יודעת מה בנוגע לסבא שלך, אבל אני מכירה דווקא הרבה אנשים שמיררו לילדיהם ולאשה שלהם את החיים בצורה שלא תעלה על הדעת, ולא נכנס לפרטים כרגע, ומתו צעירים , ובאמת שאני מכירה לא אחד ולא שניים כאלה. למשל אדם שהפך את חיי המשפחה לטרור ממשי, וכל מסביב חברים , וחברים לעבודה חשבו שהוא המלאך גבריאל בהתגלמותו, נפטר צעיר יחסית בגיל 50 ומשהו אולי קרוב לשישים. והוא אדם שחי ממש טוב על חשבון ילדים מוזנחים פיזית ונפשית, שלא נדבר על האשה שהיא בעצם היתה חפץ בבית. אני כאן הבאתי דוגמא מיקרית כי אני ממש לא מכירה את האיש ההוא מלבד זה שאני פוגשת אותו מידי פעם רץ בדרך. וכמובן שיש עניין של גנטיות, ועם זה אין ויכוח שיהיה לכולנו חיים טובים ומאושרים
 

noa128

New member
נכון. מסכימה. טובים ומאושרים ../images/Emo13.gif

ומסכימה שיש ויש ויש
אבל דפקא העניין הזה של הריצה, הזכיר לי את אלה שהיו "סמל הבריאות" ורצו מרתונים, ופתאום נפלו ומתו וכולם התפלאו "איך זה יכול להיות?? עשה המון ספורט.."
 
היום שמעתי על דבר נוסף

לא יודעת אם את שמעת על טיפול בעזרת חוצנים, יש דבר כזה מטפלים בבעיות רפואיות בעזרת חוצנים (חיזרים) אז היום האדם שטיפל בעזרת אותם חוצנים, נפטר צעיר מדום לב ככה לפחות מספרים זה חוץ מזה שהוא סבל ממחלת כליות או משהוא דומה, אז שאלו את הקולגה שלו איך זה שדווקא אותו לא הצליחו להציל ? ומה לדעתך היתה התשובה ?. "תפקידו בעולם הזה הסתיים, הוא עבר לעולם שלהם"
 

גריפון

New member
והמלב"ד (או המלבה"ד) הוא

המביא לבית הדפוס. החוליה היותר זניחה של שרשרת המזון המוחי.
 

צלליתה

New member
העיקר שנהיה בריאים

די משעשע אותי ענין הירקות הצבעונים. מזכיר לי את הדיאטה שהיו עושות ילדות בגיל בית ספר יסודי - כל יום אוכלים צבע אחר. אני בעד אכילת ירקות (ומה עם הפירות? איזה צבע פירות אנחנו אמורים לאכול?) אבל ברשותכם אמשיך לאכול על פי מה שמצוי אצל הירקן ואחר כך אצלי במקרר. אם הירקות רוצים שיהיה מסודר שיסתדרו להם בקיבה לפי קבוצות צבע. חמים קרים, צבעים משלימים, אנא אערף, מה שבראש שלהם. שמעתי אצל האמריקאים שהטרד החדש הוא שצריך לאכול ירקות ופירות עם צבעים עזים. נשמע לי הרבה יותר נוח לבצוע. אז איך אתם מתמודדים עם הירקות הסגולים?
 

kisslali

New member
שיר הלל לחצילים

שהם לגמרי, בלי שום ספק ובבירור הירקות החביבים עלי מכל! 1. חצילים קלויים: קונים חציל כהה, מבריק ולא רך, מניחים AS IS על להבת הגז הבינונית, קולים קלות מכל צד (שיעלה הניחוח ולא יותר), מניחים על צלחת מכסים בשקית ניילון, מחוררים ומבשלים במיקרו 5 דקות +- . כשזה התקרר מרוקנים תוכן החציל לכלי מרסקים עם מזלג ומתחילים לאלתר: א. מכינים בנפרד טחינה (די נוזלית שכוללת מלח לימון והרבה שום) ואז מאחדים - לזה קוראים בבה גנוש. ב. קוצצים דק פלפל/גמבה כבוש, מלפפון חמוץ, שום מלח ובודקים אם צריך לימון. ג. מוסיפים רק לימון בצל קצוץ קטן קטן קטן מלח ומעט מאד שמן זית. כל הנ"ל שורדים מקרר לפחות שבוע. טעים מאד להוסיף לתערובת בשר לקציצות חציל קלוי וטעים לא פחות להגיש קציצות עם רוטב של חציל קלוי. על סביח מיותר לדבר חציל באנטי פסטי אחרון להיום: קציצות ברוטב עם חצילים פעם בחודש אני מכינה הר של קציצות ומקפיאה. פעם בשבוע אני שמה בסיר: בצל קצוץ, מים, רסק, שום, כוסברה או פטרוזליה, כפית גדושה חוויאג' למרק וכף פפריקה מתוקה, שני ניעורים של פפריקה מאד חריפה,כף אבקת מרק. כשזה רותח מאד אני זורקת פנימה חציל ענק חתוך לקוביות של 7X7 וקציצות קפואות. לא יכולה להסביר למה כשחציל מתבשל ונעלם לתוך הרוטב יש לזה טעם של קטיפה... בתיאבון ללי
 

צלליתה

New member
אכן, אין כמו חציל

אבל כבר קראתי (לא זוכרת איפה) בעקבות המסע פרסום איזה תזונאי שטוען שחציל אינו ירק סגול. מה שמלמד אותנו שוב, אל תסתכל בקנקן....
 
למעלה