העיקר הם אומרי לי תשאבי חלב ותצאי

[yoyo10]

העיקר הם אומרי לי תשאבי חלב ותצאי

אז אמא שלי עובדת וגרה רחוק בעלי במקרה הטוב מגיע ב 20:00 אפילו לאכול כמו שצריך אני לא מצליחה במהלך היום מה עושות אלה שאין להן עזרה במהלך היום בכלל(חוץ מלהתגע ולחכות לבן זוג ואז לשים לו את הילד על הידים)?

 

[אשרי האשה]

אני גם לבד, ללא חברים וללא משפחה

ילדה ראשונה נולדה בלידה טראומטית, עברה החייאה, הפסיקה לנשום בבית, היו איתה המון בעיות והייתי לבד, לגמרי. ילדה שניה הגיעה אחרי לידה זוועתית פיזית, עם המון נזקים בגוף, ועם ילדה שעולה לכיתה א'. חודש הייתי עם התינוקת בביה"ס כדי לשגדולה יהיה קל. מסתדרים כשאין ברירה. מה שניתן עושים ומה שלא - מחכה לבעל. אם יש אפשרות כלכלית - קונים עזרה.

 

[sipor]

גם לי לא הייתה עזרה...

שורדים, לפעמים קצת מרחמים על עצמך.. לפעמים יש כמה חברים טובים שדואגים לך... אבל בגדול מסתדרים. כמו שהמליצה קודמתי, משתמשים בעזרה בכסף, זה מקל מאוד על החיים, ומסתכלים על הצד החיובי של הדבר. יוצאים לטיולים יומיים, רואים אור יום.. ומנסים להשיג את המירב מהימים האלה.

 

[עמית@]

גם אני הייתי לבד, אז לקחתי את הילדה

ויצאתי, הנקתי בכל מקום, הלכתי קילומטרים, היה נהדר וממריץ, יצאתץי כל יום בבוקר וחזרתי אחרי הצהביים, הלכתי והלכתי והלכתי. (עם הילדה הראשונה, עם השניה היה סיפור פחות נהדר

)

 

[עוד נועה]

גם לי אין עזרה אבל מסתדרים...

כל המשפחה שלי גרה במרחק של יותר משעתיים נסיעה. האיש עובד עד מאוחר 4 ימים בשבוע אבל שניים מתוכם הוא מגיע לשעה שעתיים הביתה לפני שהוא יוצא שוב. אלה הנתונים - מתרגלים. הדבר הכי חשוב לי זה הזמן שלי עם הילדים ועם עצמי - לאסוף די אנרגיות כדי שאוכל לתת להם. זה הרבה יותר קל כשמאיה ויובל התחילו את כתה א'. חודשיים של חופש לא היו כל כך קלים אבל הסתדרנו. היום אפילו הצלחתי לצאת עם חברה לבית קפה. מאיה ויובל ביקשו ללכת לחברים אז הרמתי לה טלפון ונפגשנו בחוץ עם שירה ורוני. זה ממש נחמד כי היא אוהבת אותן ועוזרת לי איתן כך שאני יכולה לשתות קפה כשרק אחת מהן על הידים שלי ואפילו עם אחת בעגלה ואחת על הידים שלה - אתם יודעים שאפשר להחזיק כוס קפה בשתי ידיים??? (לא שצריך אבל נחמד לעשות משהו בשתי ידים לשם שינוי...). הסידור הזה בבית קפה כבר קרה כמה פעמים כשילדים לא היו בבית אחה"צ. האיש חזר הביתה לפנינו וקיבל קצת זמן שקט לעצמו. כשהחזרתי את כל הארבעה הביתה, הוא היה כבר בדרך החוצה אבל ארוחת הערב של הגדולים חיכתה להם על השולחן. הפטנטים הקטנים האלה עושים את החיים הרבה יותר קלים ונעימים. היכולת לצאת עם התינוק מאד מעלה את רמת החיים למי שאין לה עזרה מהמשפחה. עוד פטנט הוא מפגשים עם חברות שיש להן תינוק בבית - בבית או בבית קפה בבוקר. לי זה נותן המון אנרגיה.

 

[1טלינה]

מזדהה לחלוטין - נטולת סיוע למעט

עצות "באוויר" ממקורבים ובפחות מכך, בינתיים. אני כמעט שלא יוצאת מהבית, הבילוי הכי שלי הוא קניות עם הבעל בסופר. פעם אחת ויחידה יצאתי בלי התינוקת לשעה (לבדיקה רפואית) ועוד כל הזמן שואלים אותי "את חוזרת לעבודה?" איזה כיף לקטר כאן

 

[jesenia]

לצאת! לצאת! לצאת! בהיסטריה

חיי השתנו ברגע שאזרתי אומץ וחלצתי שד בפומבי. יש מצב שבערב תכיני לך מנות אוכל מוכנות על צלחת ותאחסני אותן במקרר? או לאכול דברים פשוטים וישר מהאריזה (קוטג' עם גזר זה מאוד טעים). רוב הארוחות שלי עד היום באות מקופסאות טונה, יש מללללא סלטים נקיים ושטופים שאפשר לפורר אליהם גבינה, לאכול עם לחמניה ויוגורט (הלחמניה הוצאה מהפריזר והופשרה בתנור, כמו חדשה!) בכל אופן, בפעם הבאה שאת מתיישבת ליד המחשב במקום לישון, תעשי את זה עם צלחת אוכל. את יכולה להרשם לקורס עיסוי תינוקות, עוד דרך לצאת להעביר זמן ואולי לפגוש נשים במצבך שגרות בסביבה.

 

[גוליגל]

להפגש עם חברות שיש להן תינוקות

בבית של אחת מכן, או בגינה ציבורית (בשעות הנעימות). בית קפה דוקא פחות מומלץ בעיני. לא יאומן כמה שהזמן עובר הרבה יותר מהר ובכיף כשזה 2 אמהות * 2 ילדים ולא 1*1.

 

[yoyo10]

אני לצערי לא מכירה עוד אמאות

שכרגע בחופשת לידה יש כאן נשים מאיזור מודיעין?

 

[עוד נועה]

אני ממודיעין

חופשת הלידה כבר מאחורי אבל אני בשבתון השנה. בטוחה שיש פה עוד - אין פורום שאני כותבת בו שאין בו בנות ממודיעין. אפשר גם ללכת למקומות שיש בהם אמהות ותינוקות כמו דיאדה או המפגשים של לה לצ'ה במרכז הרב תחומי.

 

[daldan]

עששית ממודיעין

היא בדיוק כתבה על זה שבוע שעבר. וזו ההמלצה שלי - להפגש עם אמהות אחרות, ככה אחת עוזרת לשניה (אפילו בשביל דבר פעוט כמו ללכת לשירותים). החברות שלי הן אלה שהכי עזרו לי במהלך חופשת הלידה וכולן היו אחרי לידה - פשוט עזרנו אחת לשניה. (אחת משגיחה על הקטנים והשניה מכינה אוכל או כל דבר אחר שמצריך את שתי הידיים)

 

[yoyo10]

אני פוגשת אותה בדיאדה

 

[מעיןבר]

תנסי לשאול בהורים לתינוקות

זה פורום סואן עם המצון גולשות, בטוח שיש עוד אמהות בחופשת לידה במודיעין, זאת הרי עיר גדולה, לא?

 

[a y a l u l a]

גם אני ממודיעין ונמצאת בבית ...

גם אני לבד לבד עד השעות המאוחרות... לפעמים אני לא יוצאת מהדלת של הבית שבוע שלם... ויש ימים שאני פשוט מתחרפנת... אבל כנראה שמתרגלים...

 

[yoyo10]

את מוזמנת לכאן בשמחה

שבוע שלם לא צאת מהבית קטן עלי

 

[ח ב י]

לצאת - תאור מקרה אופייני../images/Emo4.gif

אז הבוקר יצאנו, גם בהשפעת השרשור הזה, גם בגללי (לא יצאתי אתמול בכלל מהבית) וגם כי נגמר התכשיר נגד גזים ליעל (תמיד אני מוצאת משהו שייחייב אותי לצאת). בערך בתשע וחצי הנחתי את יעל בנחישות בעגלה (אחרי שינקה והוחלף הטיטול). בדקתי במשך חמש דקות (שבהן התלבשתי) שהיא לא בוכה בהיסטריה ויצאנו. לטובת הילדה הלכנו קודם לגינה ענקית מוצלת ויפה שממש לידנו ורק אחרי סיבוב גדול שם הלכנו לקניון. היינו בחוץ שעה ורבע. נאלצנו לחזור כמו תמיד בגלל בכי נוראי של יעל בעגלה. אז מה היה לנו במהלך הזמן הזה: בכי ובכי של יעל. המון פעמים בהם הוצאתי אותה מהעגלה בגלל הבכי. הנקה פעם אחת בקניון (למרות שינקה לפני היציאה). נסיונות כושלים להרגיע עם מוצץ. קנינו שתיה לאמא והצלחנו להגיע לניופארם. זהו. אני מותשת. ואני חושבת, נכון שיש הרבה "נסיבות מקלות": יעל באמת סובל מגזים ובגלל זה בוכה בנוסף אולי קפיצת גדילה - 6 שבועות, אחרת למה לינוק כל שעה (אתמול אחה"צ היתה מחוברת אלי כל הזמן). ואולי אני סתם מחפשת רק את טובתי. לתינוקת טוב בבית, הכל יותר זמין, פחות חם בסופו של דבר, ומה שנראה שהיא מעדיפה זה לינוק ולישון עלי כל היום. עם נסיונות כאלה, לצאת שוב מצריך הרבה נחישות!

 

[yoyo10]

ולי היה חלום לנסוע לטייל עם הקטן

בחו"ל ומה קורה בפועל יצא לדיאדה שזה בדיוק 5 דקות ב|טואו| הפכה לפרויקט מינימום יצאת מצרים מה גם של כל ארוחה שלו נמשכת במקרה הטוב 45 דקות אם בכלל אני מצליחה להניק אותו מחוץ לבית

 

[ח ב י]

כשאני חוזרת אני מיואשת, אבל צריך

לנסות ולצאת שוב ושוב, עד שזה משתפר. מחר אנסה להגיע ל"אמא אדמה" בהוד השרון. לפחות זו התוכנית. נראה מה יהיה... על חו"ל אני לא חושבת, ואם אני מעזה לומר משהו כזה בקול רם, בעלי מייד מיישר אותי לעבר המציאות.

 

[עוד נועה]

זה עוד יתרון בלקבוע עם מישהו אחר

אני יודעת שכשאני קובעת עם אמא אחרת להפגש, אני יוצאת מהבית וזה עושה לי רק טוב. בימים שאני מחליטה שאני אצא לבד, אני לא מספיקה. ככה גם בימים שאני יודעת שמישהו אחר אוסף את הגדולים במית הספר - פתאום היציאה החוצה נראית בלתי אפשרית...

 

[הכי חמודה באמת]

שלחתי לך מסר ארוך...

ואני אמנם מגדרה אבל כיוון שסופסוף יש לי אוטו אני אשמח להיפגש איתך, בבית או בדיאדה, מתי שתרצי, תשלחי לי מסר ונקבע!