זו הבעיה הכי מרכזית ודחופה שיש.
חשוב להגן על המדינה מטרור, כמו גם מאיומים אחרים שמאיימים עליה, אבל בכדי שיהיה לזה גם ערך, צריך לדאוג קודם שיהיה על מי על להגן, כלומר שיהיה עם, כי אם אתה מתכוון להגן על מדינה שבתוכה העם גווע מרעב ונזרק לרחובות, על מדינה בדיוק אתה מהגן? ועל איזו מדינה אתה מוכן להיהרג בקרב? על מדינה של העשירים, בעלי ההון והמיוחסים? על כזו מדינה שווה להגן בכלל? מילא היית אומר לי שאתה מוכן להגן על כלל העם, או אז היתה לך גם סיבה ולגיטימציה, אבל כשאתה אומר לי שאתה מתכוון להגן על מדינה שעוד מעט לא יישאר לה עם, ויישארו רק העשירים, בעלי ההון והמיוחסים בתוכה, אם לא הייתי כבר משוחרר מהצבא לאחר שירות צבאי קרבי מלא, בכלל לא הייתי מתגייס כדי להגן על כזאת מדינה. כי מה הטעם להגן על מדינה שאין לה עם?
על כן יש קודם לדאוג לכך שהעם שלנו לא ימות מרעב ברחובות, לא ימצא את עצמו ברחובות, בעיקר בימים קרים וגשומים כאלה, אך לא רק בהם, שכל אזרח שעובד למחייתו ישתכר שכר הגון שיאפשר לו לסיים את החודש בכבוד, ובעיקר שכל אזרח במדינה יידע שגם אם אינו נמנה עם עשירי המדינה, המיוחסים או בעלי ההון, המדינה שלו תדאג לו ותספק לפחות את המינימום הדרוש למחייתו בכבוד, כולל טיפול רפואי, תרופות ואפשרות לצרוך מזון ושתייה, וכמובן קורת גג. מפלגה ועוד מפלגה ששואפת להפוך למפלגת שלטון, שלא תדאג לכל אלה, אין לה בכלל זכות קיום, ואני כבר לא מדבר על יותר מזה...