הענף היחיד בו נצפתה התקדמות מקצועית הוא

[קצף גל]

הענף היחיד בו נצפתה התקדמות מקצועית הוא

ההתעמלות: מנתרות/מנתרים יותר גבוה; יותר סלטות ופליקפלקים באוויר, אלמנטים של בנים מהמתח הוטמעו בתרגילי הבנות במקבילים; יותר סיכון על הקורה, יותר גמישות, יותר הכל...
אתלטיקה: פיהוק. אין חידושים (אולי הבגדים/נעליים עשויים מחומרים חדשים... שינויים כאלה...)
שחייה: פיהוק אין חידושים
ג'ודו: פיהוק אין חידושים
כדורסל/כדורגל, ברור שאין חידושים...
פלפס, בולט ושאר דינוזאורים: בטוח שמקסים לכם לזכות בזהב 4 אולימפיאדות ברציפות, לכם ולא לנו, לנו זה פיהוק.
ככ מעט שיאי עולם, אפס חידושים.
החידושים וההתקדמות רק בהתעמלות ובנותיה (אומנותית, קפיצות למיים וכד').

 

[trilliane]

לאילו חידושים את מצפה?

אני לא רואה מה ההיגיון או הטעם בהשוואה בין ענפים מדידים (יותר מהר, יותר חזק, יותר גבוה וכו') לבין ענפים אמנותיים.

בברכה נשברו דווקא לא מעט שיאים במהלך האולימפיאדה, באתלטיקה פחות, אבל גם כן היו כמה. פיתוחים טכנולוגיים וציוד חדש יש כל הזמן; משטח הקרקע בהתעמלות הפך לקפיצי יותר עם השנים, אבל גם מסלול הריצה באצטדיון הוא מסוג חדש (כזה שגורם לו להתייבש מהר, היה שימושי מאוד אחרי הגשמים שירדו בהמלך התחרויות).

לגבי ההתעמלות, לא ברור לי מה בדיוק חדש לך; אלמנטים מהמתח הוטמעו במקבילים המדורגים כבר לפני שנים... (ברגע שהרחיקו אותם זה מזה). האלמנטים נהיו קשים יותר בעשור האחרון, אחרי ששונתה שיטת הניקוד (בשיטה החדשה יש תגמול רב יותר לדרגות קושי). יותר גמישות דווקא לא ראיתי, להפך, יש כיום יותר כוח (בהתעמלות נשים) בשל הצורך בדרגות קושי גבוהות, כאמור. מתעמלת כמו סימון ביילס, עם מבנה גוף שלה, לא הייתה לפני שלושים וארבעים שנה; כיום היא מתאימה בול לחוקה.

אם ענפים שאינם אמנותיים משעממים אותך, הפתרון פשוט: אל תצפי בהם!

אבל תחרות ספורט מעניינת בפני עצמה (את מי שמתעניין בספורט, כמובן) גם בלי שיהיו בה חידושים. להפך, אנשים אוהבים להבין, להשוות... פחות אוהבים שמשנים להם את הכללים. בשורה התחתונה, כל אחד ומה שמעניין/משעמם אותו; כדורגל משעמם אותי נורא, אבל זה המשחק הפופולרי בעולם... עם הצלחה לא מתווכחים.