העצמי בתוך העצמי בניהול הנשמה

mga-abir

New member
העצמי בתוך העצמי בניהול הנשמה

להכיר את העצמי מתוך העצמי, אשר הנפש מנהלת אותו עולם הרוח המופלא התפתח מתוך פנימיותו של האדם. ההמלצות בעיקרן לשם התפתחות רוחנית הינן הכושר למודעות עצמית, הכושר להבדיל בזהותנו המוכרת והמזוהה לבין מהותנו שאינה מזוהה. המנגנון המוחי המופלא פועל בצורה עצמאית גם ללא יוזמה כלשהי מצדנו. הוא משתמש לשם כך במערכת המנטלית, במערכת הרגשית, ובמערכת הפיזית בצורה זהה, כפי שאנו עושים זאת במודע. למעשה זו השתקפותנו שלנו והן: 1 המחשבות הרצות בראש מעצמן 2 הרגשות .... ... 3 הגוף הפיזי /ויברציות, צמרור, תנועות לא מודעות. כאמור חיים בתוך חיים. חיים אלו התהוו כהעתק לחיינו שלנו. פוטנציאל זה יכול לשמש להגברת מודעות עצמית, לבחינת אשיותנו, וכן לאבחון תוכנם. נוכל לדעת בעיקר על פי המחשבות והתחושות מה חסר, ממה אנו פוחדים, מה יש לתקן. התקשור הרוחני מושג באמצעות השתקת מנגנון פנימי זה אולם תכניו מושפעים מתכולתו של מנגנון זה. יכולת הניתוח ומתן תשובות מבריק נעשה באמצעות המוח שלא במודע. כל עוד מנגנון זה פועל בכל עוצמתו אין ביכולתנו להפיק את התועלת שבפעולתו. מחשבתנו המודעת מפליגה בעתות תקשור או תהיה לעולמות (ממדי תובנה) אחרים, המנגנון הפנימי המקביל עושה זאת בכל עת ויש רגעים שאנו מקבלים באמצעותו מסרים ותובנות. אין כל סוד ניסתר הכל קיים כפי שאנו טוענים, עלינו רק לגלות זאת הרי התשובות נמצאות אצלנו, כן בתוך מעגל החיים המקביל הפנימי שלנו. כל מה שנכיל במודע יעובד במקביל זמן רב גם אחרי ששכחנו ממנו. לכן פרצי מידע שאנו מקבלים הם תוצאת עבודתו של מנגנון זה. עד עתה קשרו הכל לנפש ולמסתריה, נפש זו מנהלת את החיים המקבילים בנו. בברכה אביר
 

mga-abir

New member
התבוננות בעצמי

התבוננות בעצמי הפנימי אל מול העצמי החיצוני. (אירנה) למרות שהפנימיות אחת היא נוצרת היא בשני מימדים. האחד הוא המידע הנובע הנקלט, הנחווה, הנלמד בצורתו הטהור ללא סינון ועיבוד. לעומתו המימד השני משתמש בכל הנקלט והנובע ומעבד אותו לצרכיו חשיבה, חוויה-רגש, תגובה. כאשר האדם מתבונן בפנימיותו אין היא לרוב "נקייה" משקפת את חומר הגלם שנמצא בה כפי שציינתי אלא, משתקפת לנו בעת ההתבוננות באמצעות המימד השני. לכן הבנתנו ותגובותנו בכללותם מושפעים ומגיבים בצורה דומה. (דומה מושך דומה.) לכן עלינו להתבונן בעצמי הפנימי (המימד הראשון) ולא במימד השני (מימד פנימי חיצוני) היכולת להבדיל בין שני המימדים שווה לראייה מודעת של חומרי הגלם לפני עיבודם. לכן יש ביכולתנו להגיב בהתאם לראיה מודעת זו. בברכה אביר
 

קרנוש20

New member
אולי כבר תפתח פה קורס?

כל יום משו אחר הא? מה אתה אומר? ו.... אתה ענננננננננננננננננננננננננננננננננננננננננננננננננק
 

mga-abir

New member
"לראות"

@@@"לראות" "לחוש" "לחוות" במילים לראות כוונתי לראות את המפגש הראשוני עם הגירוי החיצוני או המידע הראשוני לחוש את השפעתו הראשונית היכן מתחולל המפגש הראשוני (פיזית) בנו. כיצד הופך הוא לרגש, ולבסוף להביט בתגובה. היכולת "לפרק" לגורמים בצורה האמורה את שאנו קולטים בהכרתנו ובחושינו משנה את הבנתנו. לפתע אנו מבחינים בקטעים קטעים, החל מהקליטה ועד לתגובה. אולם היום הייתי "צופה" של הזולת ולא "הצופה" שלי. לא היה שיפוט, לא היתה עמדה, לא היו רגשות. היו מראות וצלילים והאמינו לי החוויה היתה טהורה. בברכה אביר
 

mga-abir

New member
"לראות"

@@@"לראות" "לחוש" "לחוות" במילים לראות כוונתי לראות את המפגש הראשוני עם הגירוי החיצוני או המידע הראשוני לחוש את השפעתו הראשונית היכן מתחולל המפגש הראשוני (פיזית) בנו. כיצד הופך הוא לרגש, ולבסוף להביט בתגובה. היכולת "לפרק" לגורמים בצורה האמורה את שאנו קולטים בהכרתנו ובחושינו משנה את הבנתנו. לפתע אנו מבחינים בקטעים קטעים, החל מהקליטה ועד לתגובה. אולם היום הייתי "צופה" של הזולת ולא "הצופה" שלי. לא היה שיפוט, לא היתה עמדה, לא היו רגשות. היו מראות וצלילים והאמינו לי החוויה היתה טהורה. בברכה אביר
 

mga-abir

New member
איזון הרמוני (איזון מול הרמוניה)

שלילי וחיובי אינם אמורים להכיל מידה שווה בכדי להגיע לאיזון. האיזון הוא תגובה לגירוי המפיגה תחושה ורגש שנוצרו.לרוב אנו עושים זאת כאשר מדובר בשליליות של דבר. ואין אנו עושים זאת במקרה של חיוביות, להיפך אנו מבקשים להעצים. יוצא מכך שאין איזון גם מתוך היבט זה. גם כמותית וגם איכותית. אך אם נצפה בשלילי ובחיובי כגורמים ללא שאיפה לאיזון (תגובה) נמצא את ההרמוניה. אך כל עוד ימשוך צד כלשהו לתגובה הרי שנמצא בחוסר אזון הרמוני
 
למעלה