הערב אני אמורה לרוץ עם השותף שלי לריצה

[אמא טובה לשתיים]

הערב אני אמורה לרוץ עם השותף שלי לריצה

והוא רוצה לדעת הרבה דברים על הדת
ולמה אני לא יכולה להגיד לבעלי שאני רצה איתו?
ואיך בעלי יגיב אם הוא ישמע שאני רצה עם גבר שותף שלי?
ואם בעלי לא יכול להבין שאני יכולה ללכת עם מי שבא לי?
אני לא יודעת אם אני יכולה להסביר לו שיבין את אורח החיים שלי...

 

[2_be]

הי לך,
דבר ראשון, אני חייבת להגיד לך כל הכבוד על ההתמדה בריצה וההתמודדות עם השאלות שלפעמים זה מעלה מסביב.
&nbsp
אני חושבת שהדרך הכי טובה להציג למישהו מבחוץ את הדברים זה פשוט להציג את האמת שלך, את מה שמרגיש לך נכון מבלי להתנצל על זה. את לא מייצגת את כולם, את מייצגת את עצמך ואת מה שטוב לך.
&nbsp

&nbsp
&nbsp

 

[tom696]

כל אחד והשולחן ערוך שלו
בהמשך למה ש-be_2 כתבה ואחת המידות הכי חשובות שלמדתי מסבתא שלי (ששמרה כשרות, נסעה בשבת (אבל לא בראש השנה), הלכה בחגים לבית כנסת ובפסח היתה נוסעת למלון כדי לא להחליף כלים) היא שלכל אחד יש את השולחן ערוך שלו. חלקם קשורים לעולם ההלכתי, יש כאלו שיש להם את השולחן ערוך שלהם בקשר לצמחונות / טבעונות (כן דגים, לא בשר, אולי פירות ים וכו'), אימונים או כל תפיסת עולם שהיא. בעולם שאת באה ממנו זה מה שנכון לך, מתאים לך וזה את.

 

[אמא טובה לשתיים]

מאוד אהבתי את הגישה שלך
אני צריכה להפנים את זה...

 

[אמא טובה לשתיים]

תודה רבה
אני חושבת שאת צודקת
אהבתי את הגישה שלך...

 

[melon]

את אגב

לא חייבת לענות , להסביר או לפרט אם את לא מרגישה בנוח עם נושא שיחה מסויים....

 

[אמא טובה לשתיים]

לא נעים
כאת רצה עם שותף והוא בא לאסוף אותי במיוחד מהעבודה ומחזיר אותי הביתה...
אם מישהי הייתה מתנהגת ככה, הייתי אומרת עליה שהיא מגעילה...
זה עניין של תחושה של כל אחד לפי מה שמרגיש...

 

[גמדים קטנים]

אם הוא שם אותך במקום של מגננה
אז חוסר הנעימות צריך להיות אצלו ולא אצלך. אני בטוחה שיש גם דברים באורח החיים שלו שאת יכולה "לתחקר" אותו עליהם ויהיו לו לא נעים. ולמה את לא עושה את זה? נימוס? רגישות?
זה מקסים שהוא בא במיוחד ואוסף אותך, אבל זה לא אומר שיש לו זכות להביך אותך. את יכולה להגיד לו "אני מעדיפה לדבר על נושאים אחרים".
אתן לך דוגמה, בקבוצת קונג פו שלי לפעמים יורדים עלי, שאני יותר חלשה וכו', ואני יודעת שזה דורך לי על מקומות רגישים ופוגע לי באימון. אז פתאום אני לא משעשעת ואין לי חוש הומור ואני קצת מגעילה, אבל אני אומרת משהו כמו "אנחנו מפסיקים עם הבדיחה הזאת עכשיו, היא לא טובה לי" והם סותמים.

 

[אמא טובה לשתיים]

לשמחתי

השותף שלי לקח אותי מהעבודה עד סמוך לבית, (ספרתי לבעלי שיש לי חברה שרוצה לעשות איתי צעדה אחרי העבודה), הבאתי איתי בגדים לריצה וגם להחלפה,
רצתי הערב כ-45 דקות בקצת איטי אבל העיקר שהצלחתי לרוץ היום למרות תחושות הבטן...

 

[susieada]

קשה לחיות עם התחושה שאת חייבת להסתיר...
מאחלת לך למצוא דרך להיות כנה וגלויה עם בעלך ושיקבל בפתיחות את הדבקות ונאמנות בו כבעל, יחד עם הקשר המיוחד שיש בין שני אנשים שמתאמנים ביחד, ושאחד לא פוגע בשני.

 

[אמא טובה לשתיים]

את מכירה דרך לא להתאכזב?
אני למדתי על עצמי שאני חייבת להתמודד...
ואם החלטתי שאני רוצה לעסוק בספורט, אין לי ברירה רק לעשות בדרך הזאת.
אני מסכימה איתך שחבל שזה ככה... אבל כל אדם בא עם תובנות שונות...

 

[susieada]

be true unto yourself
ואז, מקווים, שמכוח האמונה שלך בדרך שלך, שאחרים יקבלו אותך כמו שאת.
מאחלת לשניכם סובלנות הדדית.
בכלל גברים עדיין רואים נשים בספורט כדבר חדש ושונה... בדרך שלך את שמשמת מודל לחיקוי לאחרות.
לא קל לפלוס דרך.
בהצלחה כל יום!

 

[גמדים קטנים]

בכל מקרה
רבות מאיתנו נמצאות במערכות יחסים ויש להן "שותפים לריצה", עם קשר מאד חזק, לפעמים של שנים. ואני לא אומר שאין מקום של מבוכה גם אצל החילוניות. אבל צריך לזכור ששותף לריצה ושותף לחיים - זה ממש לא אותו דבר.

 

[אמא טובה לשתיים]

ברור! אני גם חושבת ככה
אבל אין סיכוי שבעלי יבין את זה

 

[קיץ 2011]

מקווה שזה בסדר לכתוב את דעתי
כי בעצם לא שאלת בכלל, אז אני מתנצלת מראש אם התגובה שלי לא במקום.
מאוד קשה לי לקרוא אותך.

אני לא באה מהמגזר, ובאמת לא יודעת איך זה. אבל אני מבועתת רק מהמחשבה שהדבר יתגלה במקרה, ואז איך הוא יאמין לך? למה שיאמין שאתם רק רצים יחד? הרי אם זו רק ריצה ולא מעבר למה לשקר על זה?

בבקשה, תשמרי על עצמך (נכתב מדאגה כנה, ושוב, סליחה. אני יודעת שלא שאלת על זה בכלל)

 

[אמא טובה לשתיים]

אני מעריכה את הדאגה הכנה
ומודה לך על כך
ולעניין עצמו
לדעתי שאדם מרגיש חנוק, זה מצב הכי גרוע
אני מנסה להתמודד בדרך שלי, אני מאוד זהירה ורצה בדרך כלל בחושך או באיזור שאין חרדים בכלל, לא פעם השותף שלי מזהה חרדים מרחוק ואז אנחנו משנים מסלול... והשותף שלי מכיר את הפארק מצוין...

 

[קיץ 2011]

אני באמת לא מכירה את המצב שלך
מאחלת לך רק טוב!! מכל הלב, וממש מעריכה את זה שאת מצליחה לרוץ למרות הקשיים

 

[אמא טובה לשתיים]

תודה לך
אני מקבלת המון חיזוקים תוך כדי ריצה, (בכל זאת לא נפוץ לראות אחת שרצה עם מכנס ארוך וגם עם חצאית, אני הכרתי בפארק רק 3 נשים כאלו)
ובנושא של בעלי? החלטתי להתמודד עם זה בדרך שאני יכולה להתמודד, ובלבד לא לגרום לויכוחים מיותרים...

 

[tom696]

אגב
בעבר גרתי בירושלים ושחקתי רוגבי. היו לנו לא מעטות שחקניות דתיות (על שלל גווני השולחן הערוך) כולל אחת שהתאמנה עם חצאית ומכנס ארוך ובמשחקים היתה משחקת עם מכנס ארוך מתחת למכנס הקצר.
בבית שמש יש קבוצת ריצה שלדעתי יש שם כמה וכמה נשים דתיות. אולי אם מעניין אותך או רלוונטי לך אפשר להתייעץ איתן על סוגיות דומות שהן נתקלות בהן ומה עבד בשבילן.

 

[אמא טובה לשתיים]

אגב, השותף שלי עודד אותי לרוץ במרוץ עמק המעיינות
לא ניסיתי אף פעם לרוץ חצי מרתון
ואני לא חושבת שאני יכולה לעשות את זה...