הערב בסדנא - דימוי והרחבת המושג

קסנדרה*

New member
הערב בסדנא - דימוי והרחבת המושג

הדימוי דימוי - השוואה , קביעת צדדים דומים לדברים שונים. דימוי - הינו יצירת דמיון למשל בין שני בעלי חיים ע"י כּ' הדימוי (חזק כארי, ערמומי כשועל, ערום כנחש). אם הצלחתם להכניס את כף הדימוי בין שתי המילים קיבלתם דימוי ולא - זוהי מטאפורה. דוגמאות מעולם הספרות: "זכר אבי עטוף בנייר לבן כפרוסות ליום עבודה.." - יהודה עמיחי (אבי). "איך נופלות כציפורים מתות, אהבותיי..." - לאה גולדברג דוגמאות מהמקורות: "ארבה את זרעך ככוכבים בשמיים וכחול אשר על פני הים.." - זהו דימוי, כי קיימת כף הדימוי (במשפט זה שני דימויים). "כחומץ לשיניים וכעשן לעיניים - כן העצל לשולחיו.." - משלי (מקורות). לפני דימוי נמצא תמיד את מילת היחס: כמו או את קיצורה: כ : הוא שמן כמו דוב/ כדוב. בעזרת הדימוי לדוב, מבליטים את משקלו הרב של המתואר. דימוי הוא אמצעי לשוני המשווה בין שני רכיבים לשוניים מתחומים שונים, שיש ביניהם יסוד משותף, דומה אך לא זהה. בדרך כלל הקישור היוצר את ההשוואה נעשה באמצעות כ' הדימוי . מילות דימוי נוספות העשויות להופיע ביצירה: כמו , כאילו, כך, בדומה ל..., כפי ש... וכדומה. אבל, לפעמים אנו מזהים שהכותב השתמש בדימוי גם כאשר אין בטקסט "כמו או "כ".... דוגמא: "מאז שהארי חזר הביתה לחופש הגדול, הדוד ורנון התייחס אליו כאילו הוא פצצה שעלולה להתפוצץ בכל רגע.. (הארי פוטר וחדר הסודות/רולינג עמ' 11) שימו לב ! למרות שבטקסט לא מופיעים הסימנים המזהים (כמו או כ) המלים "כאילו הוא" מאותתות לנו שבעיני הדוד ורנון הארי הוא "כמו" פצצה מתקתקת. כלומר הדוד ורנון מדמה/משווה את הארי לפצצה. דימוי רושם של דבר כפי שהוא נתפס בדמיון, מושג, מוצג, אידיאה, תדמית, תמונה פנימית, ציור שבמחשבה. אוצר דמויים הוא מרכיב חשוב ביצירה. לדימוי עצמי (של האמן, של דמות ביצירה) יש לעתים משמעות רבה על היצירה. יש כמה כללים שכדאי לזכור: * כ' הדימוי או המילה כמו הינן קישור והיות והמילה כמו היא מילת קישור, מהבחינה התחבירית אינה נכונה ואין להשתמש בה בפתיחת המשפט. אבל היות והיום בכתיבה העכשווית יש שבירת כללים ואפילו אין אנו מחוייבים לכללים התחביריים, ניתן לפתוח את המשפט במילה כמו או במילה המתחילה ב- כ הדימוי. * בכתיבת שירה יש ערך רב לדבר המשתמע מתוך דבר (השתלשלות). * בשירה יש להבדיל בין המשורר לדובר. הקורא מתייחס לכתוב בלבד ואין ערך למה שמשתמע מכוונת המשורר. המשורר ברגע שסיים לכתוב את השיר האמירה שלו הסתיימה, עכשיו היא נתונה ל"דו-שיח" בין הקורא לדובר. המשורר כבר לא מעניין יותר. זה היה מקובל באסכולה הישנה (ברור כוונת המשורר) היום כבר לא. * כשאנו כותבים יצירה אשר יש בה דימוי. אנו צריכים להקפיד בשעת הכתיבה על יצירת הדמיון בין שני דברים, מרכיבים בהקשר ישיר. לא יתכן שנכתב אני נראה כמו אריה (דימוי) ואני אוהב שמלטפים אותי. אין קשר בין שני חלקי המשפט. החלק הראשון אני מדמה את עצמי לאריה מבחינת האריה ובחלק השני אני אוהב שמלטפים אותי. ההמשך בסדנא.
 
למעלה