הערב ב"בחונטוס"
לא יאומן, איך אחרי 5 הופעות שראיתי, והחבר'ה האלה מפתיעים ומרגשים אותי בכל פעם מחדש. והפעם-רקדנית חדשה (חייבת לברר את שמה) שהיא פשוט נערת ספגטי, גמישה ומוכשרת ביותר בעלת מראה פראי שהשתלבה מצוין עם החבורה המגוונת של מיומנה וקיבלה את הבמה לכמה קטעי סולו מדהימים, גדי סרי גם הוא, שיגע את הקהל בקטע סולו קצבי כאילו בלע חבילת סוללות אנרג'ייזר ואפילו אני שכבר ראיתי אותו לא פעם נותרתי פעורת פה למראה ומישמע הפלא הזה, לקראת אמצע המופע עברתי עם חברתי לשורה הראשונה כדי לראות יותר טוב ואז התחלתי ממש ממש להנות, תחושה כאילו אני חלק מהמופע, אפילו זכיתי לקריצה ידידותית מתומר אלוני שזיהה אותי נלהבת ולא מנסה להסתיר את זה לרגע. חובב שושן הצחיק בקטעים שלו בתור המעריץ ההיסטרי, ושוב גרם לי להרגיש שהקטע הזה נכתב עלי ועל חברותי מהפורום. נטלי וטניה, ותיקות החבורה הפליאו בפלמנקו ובכינור, הוסיפו המון צבע וחיים למופע הססגוני ממילא, ויקי, כהרגלה, לא נתנה לדיויד להיסחף ע"י סופה נודדת בשיר אהבה בדואי, מה שלא הפריע לו לרקוד קצת רומבה עם שאר בנות החבורה.. ומיותר לציין שבהדרן-me voy כבר לא יכולתי לעצור וקמתי לרקוד קצת רומבה, בלי לדפוק חשבון לקהל שישב מאחורי, כי חיים פעם אחת. ודיויד, נו...דיויד כרגיל נתן את הטון במופע שכלל ברובו קהל אמריקאי, ועשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב. להופיע. בסוף ההופעה ניגשה אלי אישה חביבה, קוראת סמויה בפורום שזיהתה אותי מהתמונות בפורום ושוחחה איתי קצת על המופע. חזרתי הביתה אפופת אדרנלין ומלאת אנרגיות לשבוע חדש. מודה לדיויד ולבית מיומנה על ההזמנות למופע. (=פרס הניחומים שקיבלתי מדיויד על אי זכייתי בתחרות המעריצה של ה-60, אבל בשביל דיויד אני מעריצה #1)
לא יאומן, איך אחרי 5 הופעות שראיתי, והחבר'ה האלה מפתיעים ומרגשים אותי בכל פעם מחדש. והפעם-רקדנית חדשה (חייבת לברר את שמה) שהיא פשוט נערת ספגטי, גמישה ומוכשרת ביותר בעלת מראה פראי שהשתלבה מצוין עם החבורה המגוונת של מיומנה וקיבלה את הבמה לכמה קטעי סולו מדהימים, גדי סרי גם הוא, שיגע את הקהל בקטע סולו קצבי כאילו בלע חבילת סוללות אנרג'ייזר ואפילו אני שכבר ראיתי אותו לא פעם נותרתי פעורת פה למראה ומישמע הפלא הזה, לקראת אמצע המופע עברתי עם חברתי לשורה הראשונה כדי לראות יותר טוב ואז התחלתי ממש ממש להנות, תחושה כאילו אני חלק מהמופע, אפילו זכיתי לקריצה ידידותית מתומר אלוני שזיהה אותי נלהבת ולא מנסה להסתיר את זה לרגע. חובב שושן הצחיק בקטעים שלו בתור המעריץ ההיסטרי, ושוב גרם לי להרגיש שהקטע הזה נכתב עלי ועל חברותי מהפורום. נטלי וטניה, ותיקות החבורה הפליאו בפלמנקו ובכינור, הוסיפו המון צבע וחיים למופע הססגוני ממילא, ויקי, כהרגלה, לא נתנה לדיויד להיסחף ע"י סופה נודדת בשיר אהבה בדואי, מה שלא הפריע לו לרקוד קצת רומבה עם שאר בנות החבורה.. ומיותר לציין שבהדרן-me voy כבר לא יכולתי לעצור וקמתי לרקוד קצת רומבה, בלי לדפוק חשבון לקהל שישב מאחורי, כי חיים פעם אחת. ודיויד, נו...דיויד כרגיל נתן את הטון במופע שכלל ברובו קהל אמריקאי, ועשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב. להופיע. בסוף ההופעה ניגשה אלי אישה חביבה, קוראת סמויה בפורום שזיהתה אותי מהתמונות בפורום ושוחחה איתי קצת על המופע. חזרתי הביתה אפופת אדרנלין ומלאת אנרגיות לשבוע חדש. מודה לדיויד ולבית מיומנה על ההזמנות למופע. (=פרס הניחומים שקיבלתי מדיויד על אי זכייתי בתחרות המעריצה של ה-60, אבל בשביל דיויד אני מעריצה #1)
