מיכי 10
Member
הערב היינו במועדון שבעה חברים.
לאה הנחתה את כל הערב!
אעפ"י שביקשתי ממנה בהתראה של פחות משבוע להכין תוכנית למועדון, היא לקחה זאת במלוא הרצינות, והשקיעה ים של זמן ועבודה!!
ועל כך המון תודה לך, לאה קארה
כך שיכולתי להגיע היום בשקט למועדון, כאורחת שאינה צריכה לדאוג לכלום. רק להפגין נוכחות.
תחילה, קראה בפנינו לאה מתוך חוברת Israela Esperantisto מאמר של יוסי שמר מלפני שנים אחדות. שם הוא סיפר על תחילת דרכו באספרנטו, בגיל 16, בהיותו עדיין תלמיד תיכון. הוא סיפר על המורה שלו, ד"ר הנריק משלר, ועל כך שהוא, יוסי, נדבק ב"וירוס" האספרנטו כל כך חזק, שהיה מגיע תמיד למפגשים השבועיים. ולא היה מוותר עליהם, גם כאשר למחרת בבוקר היתה לו בחינת בגרות. הוא גם ציין שהוירוס הזה לא עזב אותו מעולם.
הוא הזכיר שם שמות רבים של אספרנטיסטם מהעבר, וכתב שמי שאינו מכבד את העבר, אין לו גם עתיד.
לבקשתה של לאה, בדקנו כמה זמן תארך קריאת הכתבה, וזה נמשך 25 דקות.
אחרי זה היא הביאה לנו חומר רב שהכינה לפי רעיונות שלה וביצוע שלה.
היא קנתה בקונגרס א-ו הראשון שלה, ב-2009 בלטביה(?), גלויות דואר ירוקות, שעליהן כתוב: Kia vi sentas vin hodiaŭ? ועליהן איורים של פרצופים שונים, ומילים המציינות את הרגשתם.
את זה לאה צִלמה על דפים, וגם הדפיסה בטבלה את כל המילים המציינות את הרגשות.
היא גזרה את האיורים, הדביקה על קרטון דק וגזרה - הכל בצורה מדוייקת לגמרי, כדרכהּ
ומזה היא הכינה משחק שאפשר להשתמש בו כלוֹטוֹ, או כמשחק זיכרון, וכד'. בנוסף לכך היא סִדרה קופסה יפה, כדי לשמור בה את קלפי המשחק - האיורים + המילים.
וכל זאת, כדי שנלמַד כולנו עוד מילים באספרנטו
לבקשתה, צילמתי את המשחק, ואצרף חלק מהתמונות. אך כיוון שלוקח המון זמן לתמונות להגיע מהפלאפון אל המחשב שלי, אצרף אותן רק מאוחר יותר.
לאה הנחתה את כל הערב!
אעפ"י שביקשתי ממנה בהתראה של פחות משבוע להכין תוכנית למועדון, היא לקחה זאת במלוא הרצינות, והשקיעה ים של זמן ועבודה!!
ועל כך המון תודה לך, לאה קארה
כך שיכולתי להגיע היום בשקט למועדון, כאורחת שאינה צריכה לדאוג לכלום. רק להפגין נוכחות.
תחילה, קראה בפנינו לאה מתוך חוברת Israela Esperantisto מאמר של יוסי שמר מלפני שנים אחדות. שם הוא סיפר על תחילת דרכו באספרנטו, בגיל 16, בהיותו עדיין תלמיד תיכון. הוא סיפר על המורה שלו, ד"ר הנריק משלר, ועל כך שהוא, יוסי, נדבק ב"וירוס" האספרנטו כל כך חזק, שהיה מגיע תמיד למפגשים השבועיים. ולא היה מוותר עליהם, גם כאשר למחרת בבוקר היתה לו בחינת בגרות. הוא גם ציין שהוירוס הזה לא עזב אותו מעולם.
הוא הזכיר שם שמות רבים של אספרנטיסטם מהעבר, וכתב שמי שאינו מכבד את העבר, אין לו גם עתיד.
לבקשתה של לאה, בדקנו כמה זמן תארך קריאת הכתבה, וזה נמשך 25 דקות.
אחרי זה היא הביאה לנו חומר רב שהכינה לפי רעיונות שלה וביצוע שלה.
היא קנתה בקונגרס א-ו הראשון שלה, ב-2009 בלטביה(?), גלויות דואר ירוקות, שעליהן כתוב: Kia vi sentas vin hodiaŭ? ועליהן איורים של פרצופים שונים, ומילים המציינות את הרגשתם.
את זה לאה צִלמה על דפים, וגם הדפיסה בטבלה את כל המילים המציינות את הרגשות.
היא גזרה את האיורים, הדביקה על קרטון דק וגזרה - הכל בצורה מדוייקת לגמרי, כדרכהּ
וכל זאת, כדי שנלמַד כולנו עוד מילים באספרנטו
לבקשתה, צילמתי את המשחק, ואצרף חלק מהתמונות. אך כיוון שלוקח המון זמן לתמונות להגיע מהפלאפון אל המחשב שלי, אצרף אותן רק מאוחר יותר.
