אוף.
הייתי בטוחה שזה יהיה ארוך יותר. ובכל זאת- נוסטלגי, וחמוד בצורה מטורפת. אהבתי את ה-"תן לשים ת'ראש על דיונה" שהיה פשוט חמדמד, וכולי מלעת הערצה למריאנו, ובכלל, לכל הצוות, שהעיזו, במקרה של מריאנו לשבת על הכורסא כשהרימו אותה ממש גבוה, וכל הצוות- עם הישיבה המשותפת על הכף של הדחפור. אותי בחייייייייים לא היו מצליחים לשכנע לשבת על כף דחפור נוסע. זה גם גבוה, גם מתנדנד, וגם...רק חוט כזה מפריד בינהם ללמטה. טוב. אפשר להגיד אותו הדבר על השורה האחרונה המתנדנדת של הטריבונות. בכל אופן, היה חמוד לאללה, והפספוסים הזכירה לי את הצילומים.
