הערב צפיתי בהרצאתו של ד"ר יגאל בן-נון: למה אנו מלים את בנינו
לפני שבועיים נכחתי בהרצאה אחרת שלו (שכבר הועלתה לערוץ שלו ביוטיוב) "האם יצאנו ממצרים" וממנה הגעתי להרצאה הזו, שכבר נידונה בפורום בעבר ותכננתי אז לצפות בה (אבל היא נדחקה בין שלל סרטוני רשימת Watch later הבלתי נגמרת שלי ושכחתי ממנה...
).
שתי ההרצאות מעניינות מאוד והוא מעלה בהן נקודות טובות וחשובות; עם זאת, התקבלה אצלי לעתים תחושה שהוא לא תמיד מדייק ב-100% ומתעכב על דוגמאות שמתאימות לתאוריות שלו וקצת מזניח את אלה שלא. לא אדון כאן בנושא היציאה ממצרים (שיש לה התייחסויות רבות גם בערוץ המצוין "ScienceReasonIsrael היגיון ומדע ישראלי") ואתמקד רק בהרצאה לגבי המילה וב"חוב" שלי להתייחס לדיון דאשתקד.
לגבי ההרצאה על המילה:
לכף זכות יש לציין שהוא מדגיש מפורשות שוב ושוב שמדובר בתאוריה/ פרשנות / דעה שלו ולא חייבים לקבלה. אני חושבת שהיא הגיונית, בפרט שידוע לנו (מציורים ותחריטים מצריים מוכרים שהוא גם הראה) שבמצרים מלו גברים בוגרים ושבאפריקה עד היום יש שבטים שמלים כטקס חניכה לבנים בהגיעם לבגרות (נקודה שהוא לא התייחס אליה כלל, להפתעתי).
לכף חובה יש לציין שהוא קובע נחרצות שאין במקרא ולו אזכור אחד למילת תינוקות / ילדים תוך שהוא מתעלם לחלוטין מבראשית כא (מילת יצחק) שהזכרתי אז בדיון. למעשה גם את ישמעאל (שנימול כילד/נער, כלומר לא כגבר בוגר) הוא לא הזכיר בהרצאה עצמה ונזכר לסייג את דבריו רק בשלב השאלות.
פאולה ענתה לי אז "הוא מתייחס לטקסט הזה, ומדבר על כך שיש שני טקסטים שמזכירים את אותו אירוע ושיש ביניהם פערים. הוא מדבר על המקור של הטקסטים האלה, ההבדלים ביניהם והסתירות בהם ומציג תיאוריה לפרשנות מסוימת שלהם לאור הצלבות של טקסטים שונים."
אבל הוא לא. צפיתי בהרצאה במלואה, והוא לא ציטט מהפרק (בראשית כא) ולא הסביר עליו דבר (אני אפילו לא זוכרת שהוא הזכיר את יצחק). אולי הוא סיפק הסבר בהרצאה אחרת, ובמקרה כזה זה לא רלוונטי, כי מי שצופה בהרצאה הזאת לא קיבל אותו.
בדקה ה-44 הוא מראה שקף שבו כתוב כי "ותהר ותלד בן" מופיע כ-65 פעמים במקרא ובכל המקרים האלה ואחרים לא מוזכרת מילת היילוד. ברשימה החלקית בשקף כתוב "בראשית 31" אבל בפרק זה אין שום לידה (מסופר על סכסוך בין יעקב ולבן); ייתכן שהוא התכוון לבראשית 21, אבל בו, כאמור, כן מוזכרת מפורשות מילת יצחק ("וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו ... וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק; וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן-שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים", בראשית כא ב-ד) אז איך באותה נשימה הוא אומר בנחרצות "אפילו פעם אחת לא, אין!" בלי שום ציוץ הסתייגות? לא ברור לי.
במקום לומר "אין אף אזכור" אפשר לומר "יש רק אזכור אחד" או "למעט..." וכך היה מדייק בדבריו. אפשר גם להסביר שמדובר בתוספת של עריכה מאוחרת (ייתכן בהחלט, והוא מרבה לדבר על עריכות כאלה בהרצאותיו) אבל זו הסתייגות שחייבת להיאמר; לא הגיוני לומר "אפילו לא פעם אחת" כשיש פעם אחת והוא פשוט התעלם ממנה (וזה לא משנה עד כמה הוא חושב שהיא אותנטית / מקורית; היא קיימת, היא חלק מהטקסט המקראי הרשמי).
למעשה אפילו את הציווי המקורי לאברהם מבראשית יז יב ("וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא") הוא הציג די בחטף, והתעכב רק על כך שהציווי אינו אתני (כלומר לא רק למול את צאצאיך שלך אלא גם נוכרים) אבל לא ממש התייחס לשמונת הימים ועבר הלאה. תוך שתי דקות (לא מדדתי...) הוא כבר עבר לסיפור משה וציפורה (עליו הוא התעכב זמן רב ובהרחבה יתרה) וממנו לעדויות חוץ מקראיות למילת גברים, פרשנויות מאוחרות, הסתייגות מדם ומקורבנות ועוד. בהמשך (דקה 46) הוא מביא אזכורים נוספים למילה במקרא כדי לחזק את דבריו, ושוב אף מילה על יצחק.
לסיכום: מעניין, מחכים ושווה צפייה, אבל חוסר הדיוק הזה עדיין צורם לי. כשיש תאוריה יפה (גם אם לא מושלמת) ראוי להציג את הנקודות האחרות בעצמך ולהתייחס אליהן ולא להשאיר אותן לאחרים או לקוות (אולי) שלא ישימו לב.
לפני שבועיים נכחתי בהרצאה אחרת שלו (שכבר הועלתה לערוץ שלו ביוטיוב) "האם יצאנו ממצרים" וממנה הגעתי להרצאה הזו, שכבר נידונה בפורום בעבר ותכננתי אז לצפות בה (אבל היא נדחקה בין שלל סרטוני רשימת Watch later הבלתי נגמרת שלי ושכחתי ממנה...
שתי ההרצאות מעניינות מאוד והוא מעלה בהן נקודות טובות וחשובות; עם זאת, התקבלה אצלי לעתים תחושה שהוא לא תמיד מדייק ב-100% ומתעכב על דוגמאות שמתאימות לתאוריות שלו וקצת מזניח את אלה שלא. לא אדון כאן בנושא היציאה ממצרים (שיש לה התייחסויות רבות גם בערוץ המצוין "ScienceReasonIsrael היגיון ומדע ישראלי") ואתמקד רק בהרצאה לגבי המילה וב"חוב" שלי להתייחס לדיון דאשתקד.
לגבי ההרצאה על המילה:
לכף זכות יש לציין שהוא מדגיש מפורשות שוב ושוב שמדובר בתאוריה/ פרשנות / דעה שלו ולא חייבים לקבלה. אני חושבת שהיא הגיונית, בפרט שידוע לנו (מציורים ותחריטים מצריים מוכרים שהוא גם הראה) שבמצרים מלו גברים בוגרים ושבאפריקה עד היום יש שבטים שמלים כטקס חניכה לבנים בהגיעם לבגרות (נקודה שהוא לא התייחס אליה כלל, להפתעתי).
לכף חובה יש לציין שהוא קובע נחרצות שאין במקרא ולו אזכור אחד למילת תינוקות / ילדים תוך שהוא מתעלם לחלוטין מבראשית כא (מילת יצחק) שהזכרתי אז בדיון. למעשה גם את ישמעאל (שנימול כילד/נער, כלומר לא כגבר בוגר) הוא לא הזכיר בהרצאה עצמה ונזכר לסייג את דבריו רק בשלב השאלות.
פאולה ענתה לי אז "הוא מתייחס לטקסט הזה, ומדבר על כך שיש שני טקסטים שמזכירים את אותו אירוע ושיש ביניהם פערים. הוא מדבר על המקור של הטקסטים האלה, ההבדלים ביניהם והסתירות בהם ומציג תיאוריה לפרשנות מסוימת שלהם לאור הצלבות של טקסטים שונים."
אבל הוא לא. צפיתי בהרצאה במלואה, והוא לא ציטט מהפרק (בראשית כא) ולא הסביר עליו דבר (אני אפילו לא זוכרת שהוא הזכיר את יצחק). אולי הוא סיפק הסבר בהרצאה אחרת, ובמקרה כזה זה לא רלוונטי, כי מי שצופה בהרצאה הזאת לא קיבל אותו.
בדקה ה-44 הוא מראה שקף שבו כתוב כי "ותהר ותלד בן" מופיע כ-65 פעמים במקרא ובכל המקרים האלה ואחרים לא מוזכרת מילת היילוד. ברשימה החלקית בשקף כתוב "בראשית 31" אבל בפרק זה אין שום לידה (מסופר על סכסוך בין יעקב ולבן); ייתכן שהוא התכוון לבראשית 21, אבל בו, כאמור, כן מוזכרת מפורשות מילת יצחק ("וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו ... וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק; וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן-שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים", בראשית כא ב-ד) אז איך באותה נשימה הוא אומר בנחרצות "אפילו פעם אחת לא, אין!" בלי שום ציוץ הסתייגות? לא ברור לי.
במקום לומר "אין אף אזכור" אפשר לומר "יש רק אזכור אחד" או "למעט..." וכך היה מדייק בדבריו. אפשר גם להסביר שמדובר בתוספת של עריכה מאוחרת (ייתכן בהחלט, והוא מרבה לדבר על עריכות כאלה בהרצאותיו) אבל זו הסתייגות שחייבת להיאמר; לא הגיוני לומר "אפילו לא פעם אחת" כשיש פעם אחת והוא פשוט התעלם ממנה (וזה לא משנה עד כמה הוא חושב שהיא אותנטית / מקורית; היא קיימת, היא חלק מהטקסט המקראי הרשמי).
למעשה אפילו את הציווי המקורי לאברהם מבראשית יז יב ("וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא") הוא הציג די בחטף, והתעכב רק על כך שהציווי אינו אתני (כלומר לא רק למול את צאצאיך שלך אלא גם נוכרים) אבל לא ממש התייחס לשמונת הימים ועבר הלאה. תוך שתי דקות (לא מדדתי...) הוא כבר עבר לסיפור משה וציפורה (עליו הוא התעכב זמן רב ובהרחבה יתרה) וממנו לעדויות חוץ מקראיות למילת גברים, פרשנויות מאוחרות, הסתייגות מדם ומקורבנות ועוד. בהמשך (דקה 46) הוא מביא אזכורים נוספים למילה במקרא כדי לחזק את דבריו, ושוב אף מילה על יצחק.
לסיכום: מעניין, מחכים ושווה צפייה, אבל חוסר הדיוק הזה עדיין צורם לי. כשיש תאוריה יפה (גם אם לא מושלמת) ראוי להציג את הנקודות האחרות בעצמך ולהתייחס אליהן ולא להשאיר אותן לאחרים או לקוות (אולי) שלא ישימו לב.