"הפצצה האירנית" ישרא-פלופ...
9 באוקטובר 2012
מאת: יגאל סרנה
"כבר אי-אפשר להסתיר את העובדה שאנחנו חיים בתוך תרמית ענק, עם ממשלות שבוגדות בנו באופן שיטתי ומפירות את ההבטחות שהן מחלקות ערב הבחירות, עם בתי משפט שלא מעמידים לדין את הבנקאים, את הפוליטיקאים, ואת אנשי העסקים שאשמים במצב…" (מדריד. מניפסט המחאה. עכשיו)
בעוד שישראלים רבים לא גומרים את השבוע, מקטרים על שעון הקיץ, חושבים שאין תחליף לפוליטיקאים גרועים, ומתווכחים האם נאום יו"ר הליכוד באו"ם היה מלאכת מחשבת של מילים ריקות או טקסט מצוין למרכז הירידים, יוצאים הספרדים, היוונים, הפורטוגליים ורבים אחרים לרחובות, מוחים, צועקים ומפגינים נגד הביזה והבגידה. אצלנו יוצא איש ממכונית ראש ממשלת ישראל, מוקף בעשרות מאבטחים, מניף אצבעו וצועק: "תביטו לאיראן. תביטו לאיראן!" ונמשכית הביזה הכבדה או מה שבאירופה כבר מכונה בגלוי ובאומץ: תרמית הענק או הבגידה. פשוט בגידה.
"אנחנו רואים איך מבנה הכוח הרקוב והלא מוסרי הזה", כותבים הספרדים, "מבצע מדיניות שרומסת את הזכויות שלנו והורסת את החיים שלנו, איך אנחנו נהיים קורבנות של דיכוי ברגע שאנחנו תובעים לשנות את המצב. אנחנו חושבים שהמצב הנוכחי בלתי נסבל ושנערכת עלינו מתקפה חסרת תקדים מצד בעלי הכוח הכלכלי, שמשתמשים במשבר בתור תירוץ להרוס את החיים שלנו בעוד שהאשמים ביצירה שלו מיצבו את עצמם כאוליגרכיה בלתי פגיעה. אותם בעלי הכוח הכלכלי, בשיתוף פעולה עם כל הכוחות הפוליטיים המיוצגים בפרלמנט, עשו מניפולציות על כל אמצעי הכוח של המדינה על מנת לשמור על ההטבות והעושר המוגזם שהושג בדרכים בלתי ראויות." ספרדים, מתי הייתם פה? הרי כל מילה תפורה עלינו כמו חליפה טובה.
בעוד ב. נתניהו, מסתובב, מלווה בחבר מרעיו, זכייניו, טיקוניו, מסיתיו, כתבי חצר שצועקים כמקהלה "איראן"! או כותבים סדרות הפחדה כפולות משמעות וצורחים: "הצילו, טורבינות", גובר פה השוד. טייקונים שקבלו מידי אותו ביבי רישיון לעשות בפנסיותינו, קרנותינו וחסכונותינו הדלים כעולה על רוחם, מפסידים אותן בחו"ל ואחר כך בנופלם, הם זוכים מידי שופטים רחומים בתספורת ומחיקת חובות ענק.
לא רק את חובו של תשובה או אחר, אתם מוחקים שם, את הפנסיה שלנו אתם מבטלים. באותו תאגיד קצר ימים "דלק נדל"ן", היכן ששכר המנכ"ל לשעבר רכז- משק- קיבוץ -מסדה, אשף הפיננסים איליק רוז'נסקי, היה 25 מיליון ש"ח לשנה, שם נקבר חלק מכספנו. חגיגה גדולה היתה. מהעוני שנוצר פה התעשרו שם כמה חברים: רואה חשבון צנוע, משקיע הידוע בעומק הבנתו הכלכלית. כאלה.
כאשר פרש מן התאגיד המרוקן, קיבל אותו רוז'נסקי מענק של 19 משכורות חודשיות, פלוס חוזה יעוץ של 150 אלף ש"ח לחודש ואמר: "אני הולך לעשות לביתי". נו, עד עכשו עשית לבתינו. האיש הזה שמחברת הנדלן הענקית שניהל, נותרו איי חובות של מיליארדים, קיבל בשיאו, כל שבוע, אני חוזר: כל שבוע, שכר בגובה הפיצוים שמחכים לי כחוק כתום 26 שנות עבודה.
לכן בכל פעם שיצעקו לכם: איראן! תצעקו בחזרה: ביזה. תזכרו כי צעקת "איראן" של ביבי אינה למען הצל נפשכם או נפש ילדיכם, אלא להגנה על זכות הביזה. איראן היא רק קמפין הסחת דעת שמתבצע בשיתוף פעולה מלא בין מר אחמניגא'ד למר נתניהו, שני פוליטיקאים פטפטנים- מסיתים- רבי- אנטרסים שלאחד יש זכייני משמרות המהפכה שהפכו עשירים כקורח, ולאחר, משמרות טיקונים וחברי מרכז. בשני הצדדים נגרף הון רב בחסות הסחת הדעת הלאומנית.
"אנחנו מאמינים", כתבו הספרדים שמקדימים אותנו בכמה צעדים, "שהבעיה כל כך חמורה ושהשורשים שלה כל כך עמוקים, שהפיתרון שלה אינו אפשרי באמצעות רפורמות שמתבססות על המנגנונים של המערכת הפוליטית הנוכחית, ולכן אנחנו דורשים: הדחת כל הממשלה, פיזור בתי הנבחרים והנהלת המדינה באשמת בגידה בארץ ובכלל האזרחים בכוונה תחילה והבאתם לכדי אסון. התחלה של תהליך חקיקה שקוף ודמוקרטי במטרה לנסח חוקה חדשה, בהשתתפות כל האזרחים בצורה כזאת שהיא תהיה שלנו".
כמו שהספרות החדשה שלהם נהדרת לקריאה, חודרת לנשמה, חושפת סודות והסתרות מהעבר האפל, גם ספרות הכרוזים שלהם מדויקת וחדה משלנו, לא סובלת מאותה חולשה פחדנית אולי כי חושלה בכור ההיתוך של מלחמת אחים ודיקטטורה ארוכה שרק אחרי מות הדיקטטור שבה לדמוקרטיה. אני מקווה שלא נצטרך לחכות 36 שנות שלטון גנרליסימו כדי להגיע למקומם בשנת 2048. מאה שנה לעצמאותנו.
נ.ב. ארוך.
המצחיק והמדהים הוא שביבי מעולם לא התכוון להפציץ את איראן. מאז מהומות מנהרת הכותל, ספטמבר 96, אותם שלושה ימי לחימה שבהן עורר שדים בהחלטה פעוטה ומטופשת ונקלע שלא מרצונו תחת אש, האיש שנכווה אז ברותחין, עושה היום פו גם על אבטיח. אין ברקורד שלו כרוה"מ, יאמר לזכותו, שום מלחמה. למרות הטענה כי הישראלים מוכנים לסבול כל ביזה או מינוס תחת כל שליט, בתנאי שלערבים יהיה אצלו יותר רע – ביבי מלך ישראל אינו מכוונן נגד ערבים. אין בהיסטוריה הפוליטית שלו ארוע מדמם מן הזן שרודף- השלום וסרבן- המעטפות א. אולרמט, זכה בו: שתי מלחמות מדממות.
ביבי מתכתב עם ונאבק רק בישראלים היהודים. שם הוא סוגר חשבון משפחתי עם עם שלא הכיר בגדולת האב ההסטוריון. הערבים אינם מתקיימים כשחקנים בעלי זכות דיבור במחזה הנתניהואי. אין לו בהם ענין, זולת למטרות הסתה והסחת דעת. לכן תקיפה לא ורבאלית או לא וירטואלית על איראן, כזו עם פקודות ובור חיל האויר, טייסות, פצצות, דם ואש, מופיעה רק בסיוטיו.
אז הוא נעור מבועת ומזיע לצד שרה בחדר השינה המלכותי בקיסריה. "חלמתי שהטיסים המריאו עם שחר בלי פקודה", הוא אומר בעת ששרה מביאה אלונטית לחה לקנח זיעתו. "איזו הקלה". ענין איראן מונח פה רק בתפקיד משקולת גדולה של חדר כושר, היא נועדה ע"פ עצת יועציו, לבנות את דימוי המנהיג הנחוש והנחרץ וקימת כתעמולת בחירות יעילה ומסך עשן סמיך לצרכי הביזה.
פורסם לראשונה בבלוג "עד ראייה"
